1ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃
1Syenna, Sidna Ɛisa yextaṛ-ed tnin usebɛin yinelmaden nniḍen, iceggeɛ-iten sin sin ad ṛuḥen ɣer mkul taddart d mkul amkan anda ilaq ad iṛuḥ ula d nețța.
2ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃
2Yenna-yasen : Tamegra meqqṛet meɛna drus yixeddamen i gellan. Dɛut ihi ɣer Bab n tmegra iwakken a d-iceggeɛ ixeddamen ɣer yigran-is.
3לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃
3Atan a kkun-ceggɛeɣ am izamaren ger wuccanen.
4אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃
4Ur țțawit yid-wen idrimen, ur țțawit aɛwin neɣ tayuga nniḍen n yerkasen. Deg webrid-nwen ur sṛuḥuyet ara lweqt di sslam.
5ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃
5Kra n wexxam ara tkecmem init : sslam n Ṛebbi fell-awen ay at wexxam !
6והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃
6Ma yella dinna walebɛaḍ d imhenni, sslam-nwen ad yers fell-as, neɣ m'ulac lehna-nwen aț-țeqqim ɣuṛ-wen.
7ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃
7Qqimet deg wexxam-nni, ččet swet ayen ara wen-d-fken, axaṭer axeddam yuklal lexlaṣ-is. Ur țṛuḥut ara seg wexxam ɣer wayeḍ.
8וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃
8Mkul taddart ara tkecmem, ma stṛeḥben yis-wen ččet ayen ara wen-d-ssersen.
9ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃
9Sseḥlut imuḍan-nsen, init-asen : tageldit n Ṛebbi tewweḍ-ed ɣuṛ-wen.
10וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃
10Lameɛna mkul taddart ara tkecmem m'ur stṛeḥben ara yis-wen, effɣet ɣer yizenqan-nsen init :
11אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃
11« a nezwi ula d aɣebbaṛ n taddart-nwen i d-ineṭḍen deg yiḍaṛṛen nneɣ, meɛna ḥṣut belli tageldit n Ṛebbi tewweḍ-ed ɣuṛ-wen.
12אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃
12Aql-i nniɣ-awen, ass n lḥisab taddart-agi aț-țețțuɛaqeb akteṛ n temdint n ?udum.
13אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃
13A nnger-im a tamdint n Kurazim, a nnger-im a Bitsayda ! A lukan lbeṛhanat yețwaxedmen deg kkunt țwaxedmen di temdinin n ?ur akk-d Sidun, tili imezdaɣ-nsent acḥal aya segmi sburren ticekkaṛin n leḥzen, sexnunnsen iman-nsen deg iɣiɣden iwakken a d-beggnen belli ndemmen, uɣalen-d ɣer webrid.
14אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃
14?ef wannect-agi, ass n lḥisab a ț-țețțuɛaqbemt akteṛ n temdinin n ?ur d Sidun.
15ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃
15I kemmini a tamdint n Kafernaḥum, tɣileḍ aț-țaliḍ ɣer yigenni ? Xaṭi ! ?er tesraft lqayen n laxeṛt ara tețwaḍeggṛeḍ.
16השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃
16Win i wen-ismeḥsisen ismeḥsis-iyi-d i nekk. Win ur kkun-neqbil d nekk ur geqbil ara, win ur iyi-neqbil ara, ur iqbil ara Win i yi-d-iceggɛen.
17וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃
17Tnin usebɛin-nni yinelmaden uɣalen-d ččuṛen d lfeṛḥ, nnan-as : A Sidi, ula d leǧnun țțagaden-aɣ s yisem-ik.
18ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃
18Yenna-yasen : Walaɣ Cciṭan yeɣli-d am lebṛaq seg yigenni.
19הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃
19Slet-ed i wayen ara wen-iniɣ : ț-țideț fkiɣ-awen tazmert s wayes ara tṛekḍem izerman ț-țɣerdmiwin, aț-țmeḥqem lǧehd n weɛdaw yerna ulac ayen ara wen-izemren ;
20אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃
20lameɛna ur feṛṛḥet ara imi i tḥekkmem ɣef leǧnun, feṛḥet imi ismawen-nwen țwajerden deg igenwan.
21בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃
21Imiren kan, Sidna Ɛisa yeččuṛ-it Ṛṛuḥ iqedsen s lfeṛḥ, yenṭeq yenna : Tanemmirt a Baba, kečč yellan d Bab n yigenwan d lqaɛa, imi ayen akk i teffreḍ ɣef lɛuqal d yimusnawen tbeggneḍ-t-id i yimecṭuḥen. Tanemmirt a Baba Ṛebbi aḥnin axaṭer d wagi i d lebɣi-k.
22הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃
22Baba yerra kullec ger ifassen-iw. Yiwen ur yeẓri d acu-yi anagar Baba Ṛebbi, yiwen ur issin Baba Ṛebbi anagar Mmi-s akk-d win iwumi yebɣa Mmi-s a t-id-isbeggen.
23ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃
23Dɣa yezzi ɣer yinelmaden-is yenna-yasen : Amarezg n wid iwalan ayen tețwalim !
24כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃
24Aql-i nniɣ-awen : aṭas n lenbiya d waṭas n yigelliden i gebɣan ad ẓren ayen i tẓerrem ur t-ẓrin, i gebɣan ad slen ayen i tsellem ur t-slin.
25והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃
25Ikred yiwen umusnaw n ccariɛa yebɣan ad ijeṛṛeb Sidna Ɛisa, yenna yas : A Sidi, d acu ara xedmeɣ iwakken ad sɛuɣ tudert n dayem ?
26ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃
26Sidna Ɛisa yerra-yas : D acu yuran di ccariɛa n Musa ? D acu i tfehmeḍ deg-s mi ț-teɣriḍ ?
27ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃
27Yerra-yas-d : Aț-țḥemmleḍ Sidi Ṛebbi s wul-ik d ṛṛuḥ-ik, s wayen yellan di tezmert-ik akk-d lɛeqliya-k. Aț-țḥemmleḍ daɣen wiyaḍ am yiman-ik .
28ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃
28Sidna Ɛisa yenna-yas : Ayen akka i d-tenniḍ ț-țideț, exdem akka aț-țesɛuḍ tudert n dayem !
29והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃
29Lɛalem-nni n ccariɛa yebɣan ad yefk lḥeqq i yiman-is, yenna i Sidna Ɛisa : Anwa-ten wiyaḍ-agi ?
30ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃
30Sidna Ɛisa yerra-yas : Yiwen wergaz iṣubb-ed si temdint n Lquds ɣer temdint n Yiriku ; sqaṭɛen-as yimakaren ɛerran-t rnan wten-t, ṛuḥen ǧǧan-t ur yemmut ur iddir.
31ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃
31Iɛedda-d syenna yiwen lmuqeddem n ccariɛa ; mi t-iwala iwwet iɛedda si tama nniḍen.
32וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃
32Iɛedda-d daɣen seg webrid-nni yiwen wemṛabeḍ n at Lewwi, iwala-t, ikemmel abrid-is iṛuḥ.
33ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃
33Ataya yiwen wubeṛṛani n tmurt n Samarya, iwweḍ-ed ɣuṛ-es, mi t-iwala iɣaḍ-it.
34ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃
34Iqeṛṛeb ɣuṛ-es, idhen leǧruḥ-is s zzit d ccṛab, icudd iten ; isserkeb-it ɣef zzayla-s, yewwi-t ɣer yiwen wexxam n yemsafren, ilha-d yid-es.
35ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃
35Azekka-nni yefka sin yiṣurdiyen i bab n wexxam-nni, yenna-yas : « Bedd ɣuṛ-es, ayen ara tṣeṛṛfeḍ n zzyada fell-as, a k-t-id-kemmleɣ asm'ara d-uɣaleɣ. »
36ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃
36Di tlata-agi, anwa i gḥemmlen am yiman-is argaz-agi yețțuɛerran ?
37ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃
37Amusnaw n ccariɛa yerra-yas : D win akken iḥunnen fell-as, i s ixedmen lxiṛ. Sidna Ɛisa yenna-yas : Ṛuḥ ula d kečč exdem akken.
38ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃
38Deg webrid-nsen ɣer temdint n Lquds, Sidna Ɛisa yekcem ɣer yiwet n taddart. Yiwet n tmeṭṭut isem is Marṭa teɛṛeḍ-it ɣer wexxam-nsen.
39ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃
39Tesɛa weltma-s isem-is Meryem, teqqim-ed ɣer iḍaṛṛen n Sidna Ɛisa, tesmeḥsis i wawal-is.
40ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃
40Marṭa tqeddec yečča-ț ccɣel, tusa-d ɣer Sidna Ɛisa tenna-yas : A Sidi, ur ak-tewqiɛ ara lmeɛna imi iyi-teǧǧa weltma ad qedceɣ weḥd-i ? Ini-yas aț-țekker a yi-tɛiwen.
41ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃
41Sidna Ɛisa yerra-yas : A Maṛta, tețḥebbiṛeḍ tețqelliqeḍ iman-im ɣef waṭas n tɣawsiwin ;
42אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃
42lameɛna yiwet kan i gṣeḥḥan ! Meryem textaṛ ayen ilaqen yerna yiwen ur as-t-ițekkes.