¹ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃

¹Di teswiɛt-nni kan, lɣaci yennejmaɛ-ed s luluf armi țemyeɛfasen. Sidna Ɛisa yenna i yinelmaden-is : ?adret iman-nwen ɣef temtunt ( iɣes ) n yifariziyen, axaṭer d at sin wudmawen.

²ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃

²Kra n wayen iɣummen a d-iban, kra n wayen yeffren ad yemẓer.

³לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃

³Ayen i thedṛem di ṭṭlam a t-slen di tafat, ayen i tennam ɣer umeẓẓuɣ di texxamt ad ițțuberreḥ deg yizenqan.

⁴ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃

⁴A wen-d-iniɣ i kunwi yellan d iḥbiben-iw : ur țțagadet ara wid ineqqen lǧețța, sennig lmut ur zmiren ad xedmen acemma nniḍen.

⁵אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃

⁵A wen-d-iniɣ anwa i glaq aț- țaaggadem : aggadet win izemren a kkun-ikkes si ddunit yerna a kkun-iḍeggeṛ ɣer ǧahennama. Atan nniɣ-awen-t-id, d nețța i glaq aț- țaggadem.

⁶הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃

⁶D acu i swan xemsa iẓiwcen ? Anaɣ sin iṣurdiyen kan ! Lameɛna Sidi Ṛebbi ur itețțu ula d yiwen deg-sen.

⁷ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃

⁷Ula d anẓaden n iqeṛṛay-nwen țwaḥesben yiwen yiwen. Ur țțagadet ara ihi, teswam akteṛ n iẓiwcen.

⁸ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃

⁸A wen-d-iniɣ : kra n win ara d-icehden zdat yemdanen belli yumen yis-i, Mmi-s n bunadem ur t-inekkeṛ ara zdat lmalayekkat,

⁹ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃

⁹ma d win ara yi-nekṛen zdat yemdanen, ula d nekk a t-nekkṛeɣ zdat lmalayekkat n Ṛebbi.

¹⁰וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃

¹⁰Kra n win ara yewten di Mmi-s n bunadem a s-ițusemmeḥ, ma d win ara iregmen Ṛṛuḥ iqedsen ulac fell-as ssmaḥ.

¹¹וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃

¹¹M'ara kkun-awin ad ḥekmen fell-awen di leǧwameɛ zdat lecyux d lḥekkam, ur țxemmimet ara amek ara tsellkem iman-nwen neɣ ɣef wayen ara d-tinim,

¹²כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃

¹²axaṭer d Ṛṛuḥ iqedsen ara wen-d-ifken di teswiɛt-nni ayen ilaqen a t-id-tinim.

¹³ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃

¹³Yiwen wergaz inṭeq-ed si ger n lɣaci yenna i Sidna Ɛisa : A Sidi, ini-yas i gma ad ibḍu yid-i lweṛt i d-iǧǧa baba-tneɣ.

¹⁴ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃

¹⁴Sidna Ɛisa yerra-yas : Ay argaz, anwa i yi-sbedden iwakken ad bḍuɣ gar-awen ?

¹⁵ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃

¹⁵Dɣa yenna i lɣaci : ?adret iman-nwen ɣef ṭṭmeɛ imi tudert n wemdan ur d-tekki ara seg wayen yesɛa ɣas akken di rrbeḥ ameqqran i gella.

¹⁶וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃

¹⁶Imiren yewwi-yasen-d lemtel agi : Yiwen umeṛkanti, yesɛa tamurt tefka-d aṭas n lɣella.

¹⁷ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃

¹⁷Ixemmem deg iman-is, yenna : « amek ara xedmeɣ imi ur sɛiɣ ara amkan anda ara jemɛeɣ leṛẓaq-iw ?

¹⁸ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃

¹⁸Ad huddeɣ ikuffan-iw, ad bnuɣ wiyaḍ d imeqqranen iwakken ad jemɛeɣ irden-iw d leṛẓaq-iw meṛṛa.

¹⁹ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃

¹⁹Imiren ad iniɣ i yiman-iw : « atan tesxezneḍ leṛẓaq i waṭas n iseggasen ; steɛfu tura, ečč, sew tezhuḍ. »

²⁰והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃

²⁰Lameɛna Sidi Ṛebbi yenna yas-d : « a win iɣeflen ! Iḍ-agi ad a k-ddmeɣ ṛṛuḥ-ik ! Ayen meṛṛa i tjemɛeḍ, iwumi ara d-yeqqim ? »

²¹זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃

²¹Akka i tdeṛṛu d win ijemɛen leṛẓaq i yiman-is, wala ad ixdem ɣef laxeṛt-is, ad yili d ameṛkanti ɣer Ṛebbi.

²²ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃

²²Sidna Ɛisa yenna daɣen i yinelmaden-is : ?ef wayagi i wen-d-qqaṛeɣ ur țḥebbiṛet ara ɣef tudert-nwen, ɣef wayen ara teččem d wayen ara telsem.

²³הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃

²³Axaṭer tudert-nwen tugar lqut, lǧețța-nwen tugar llebsa.

²⁴התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃

²⁴Walit tigerfiwin , ur zerrɛent ur meggrent , ur sɛint akufi ur sɛint acbayli meɛna Sidi Ṛebbi ițɛeyyic itent. Acḥal teswam akteṛ n yefṛax n igenni !

²⁵ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃

²⁵Anwa deg-wen i gzemren s uḥebbeṛ ad yessiɣzef leɛmeṛ-is ula s yiwen n wass ?

²⁶ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃

²⁶Imi ur tezmirem ara i tɣawsiwin timecṭuḥin, acuɣeṛ i tețḥebbiṛem ɣef wayen nniḍen ?

²⁷התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃

²⁷Walit amek gemmun ijeǧǧigen n lexla ! Ur țellmen ur ẓeṭṭen ! Atan qqaṛeɣ-awen : ula d agellid Sliman s yiman-is di ccan-is, ur yelsi am yiwen seg yijeǧǧigen-agi.

²⁸ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃

²⁸Ma yella Sidi Ṛebbi yeslusu akka leḥcic yellan ass-agi di lexla, azekka ad iṛeɣ di tmes, amek ur kkun-islusu ara kunwi, ay imdanen ixuṣṣen di liman !

²⁹גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃

²⁹Ur țḥebbiṛet ara ihi ! Ur țqellibet ara ɣef wayen ara teččem d wayen ara teswem,

³⁰כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃

³⁰axaṭer d imdanen ur nețțamen ara s Ṛebbi i gețqelliben ɣef wayagi meṛṛa. Baba-twen yellan deg yigenwan yeẓra ayen teḥwaǧem.

³¹אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃

³¹Qellbet axiṛ ɣef tgeldit n Ṛebbi, ayen nniḍen meṛṛa d nețța ara wen-t-id ifken.

³²אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃

³²Ur țțagad ara a taqeḍɛit illan tamecṭuḥt, axaṭer iɛǧeb-as i Baba Ṛebbi a wen-d-yefk tageldit-is.

³³מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃

³³Zzenzet ayen tesɛam, tsedqem-t. Heggit i yiman-nwen deg yigenwan agerruj ur nkeffu, ur nrekku, dinna ulac imakaren ara t-yakren, ulac ibeɛɛac ara t-iččen.

³⁴כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃

³⁴Axaṭer anda yella ugerruj-ik, dinna ara yili wul-ik.

³⁵מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃

³⁵Heggit iman-nwen, ɛiwzet, beggset ɣef yiman-nwen tceɛlem tiftilin-nwen !

³⁶ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃

³⁶Ilit am wid yețṛaǧun amɛellem nsen ara d-yuɣalen si tmeɣṛa ; akken kan ara d-yesqeṛbeb a s-ldin tawwurt.

³⁷אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃

³⁷Amarezg n yiqeddacen-agi ara d-yaf wemɛellem-nsen ɛawzen. A wen-d iniɣ tideț, ad ibeddel llebsa, a ten isɣim ɣer ṭṭabla iwakken a sen-yefk ad ččen.

³⁸ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃

³⁸Ma yewweḍ-ed di țnaṣfa n yiḍ neɣ akteṛ, amarezg-nsen ma yufa-ten-id mazal țṛaǧun-t !

³⁹וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃

³⁹Fehmet ayagi : lemmer yeẓra bab n wexxam lweqt i deg ara d-yas umakar, tili a t-iɛass ur t-ițțaǧa ara ad ikcem axxam-is.

⁴⁰לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃

⁴⁰Heggit iman-nwen ula d kunwi imi di lweqt i ɣef ur tebnim (tedmim) ara a d-yas Mmi-s n bunadem.

⁴¹ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃

⁴¹Buṭrus inṭeq yenna-yas : A Sidi, i nukkni iwumi d-tenniḍ lemtel-agi neɣ i lɣaci meṛṛa ?

⁴²ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃

⁴²Sidna Ɛisa yerra-yas : Anwa i d lewkil iḥeṛcen i ɣef yella lețkal, ara iwekkel bab n wexxam ɣef wayla-s, iwakken ad ifṛeq i yiqeddacen amur-nsen n yirden di lweqt ilaqen ?

⁴³אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃

⁴³Amarezg n wuqeddac agi ara d-yaf bab-is ibedd ɣer cceɣl-is !

⁴⁴אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃

⁴⁴A wen-d-iniɣ tideț, a t iwekkel ɣef wayen akk yesɛa.

⁴⁵והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃

⁴⁵Lameɛna aqeddac-nni ma yeqqaṛ deg wul-is : « amɛellem-iw iɛeṭṭel ur d yuɣal ara» ! Yebda iḥeqqeṛ iqeddacen ț-țqeddacin, yekkat-iten, iteț itess alamma yeskkeṛ.

⁴⁶בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃

⁴⁶A d-yas umɛellem-is deg wass i ɣef ur yebni ara, di lweqt ur yessin ara, a t-iɛaqeb s lmut akken țțuɛaqben wid iɛuṣan Ṛebbi.

⁴⁷]84-74[ והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃

⁴⁷Aqeddac yessnen lebɣi n bab-is yerna ur t-ixdim ara, ad yečč tiɣṛit tameqqrant,

⁴⁸]84-74[׃

⁴⁸ma d win ur nessin ara lebɣi n bab-is, ixdem ayen yuklalen tiɣṛit, ad yečč tiɣṛit tamecṭuḥt. Win iwumi nefka aṭas a s-nessuter aṭas, ma d win i ɣef nețkel aṭas a neṛǧu deg-s akteṛ.

⁴⁹להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃

⁴⁹Usiɣ-ed a d-awiɣ yiwet n tmes ɣer ddunit ! Acḥal ɣeṣbeɣ melmi ara tecɛel !

⁵⁰ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃

⁵⁰Yella yiwen n weɣḍas i yi-țṛaǧun... D leɛtab ameqqran yerna ɣeṣbeɣ melmi ara d-yas wass-nni !

⁵¹החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃

⁵¹Tɣilem d lehna i d-wwiɣ ɣer ddunit ? Xaṭi, d beṭṭu i d-wwiɣ !

⁵²כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃

⁵²Sya ɣer zdat ma llan xemsa deg yiwen wexxam, ad bḍun ; tlata a d-kkren ɣer sin, sin a d-kkren ɣer tlata.

⁵³האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃

⁵³Ababat a d-innaɣ d mmi-s, mmi-s a d-yekker ɣer baba-s ; tayemmaț aț-țennaɣ d yelli-s, yelli-s akk-d yemma-s ; tamɣaṛt aț-țennaɣ ț-țeslit-is, tislit akk-d temɣaṛt-is.

⁵⁴ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃

⁵⁴Sidna Ɛisa yenna daɣen i lɣaci : M'ara twalim asigna yekka-d si lɣeṛb, teqqaṛem atan a d-tewwet lehwa ; d ayen i gdeṛṛun.

⁵⁵ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃

⁵⁵M'ara d-iṣuḍ waḍu seg usammer teqqaṛem ad iḥmu lḥal ; d ayen i d-ideṛṛun daɣen.

⁵⁶החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃

⁵⁶Ay at sin wudmawen ! Imi tessnem aț-țɛeqlem lḥal n yigenni d lqaɛa, amek ur tezmirem ara aț-țɛeqlem zzman-agi ?

⁵⁷למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃

⁵⁷Acuɣeṛ ur tețmeyyizem ara s yiman-nwen ɣef wayen yellan d lḥeqq ?

⁵⁸כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃

⁵⁸M'ara k-yessiweḍ wexṣim-ik ɣer ccṛeɛ, eɛṛeḍ a ț-tefruḍ yid-es uqbel aț-țawḍem ɣer dinna, neɣ m'ulac a k-yawi ɣer lḥakem, lḥakem a k-yefk i uɛessas, aɛessas a k-iḍeggeṛ ɣer lḥebs.

⁵⁹ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃

⁵⁹A k-d-iniɣ : ur d-tețțeffɣeḍ ara syenna alamma txellṣeḍ aṣurdi aneggaru n ṭlaba-inek.