1ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃
1Sidna Ɛisa yebda ițmeslay-asen s lemtul : Yiwen wergaz yeẓẓa tafeṛṛant, izeṛṛeb-iț, yeɣza amkan i tɛeṣṣart n tẓurin yerna yebna taxxamt n tɛessast. Issekra-ț i ixemmasen n tfeṛṛant imiren iṛuḥ ad yinig.
2ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃
2Mi d-yewweḍ lweqt n tẓurin, iceggeɛ aqeddac-is ɣer ixemmasen-nni iwakken a s-d-fken amur-is.
3ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃
3Meɛna ṭṭfen aqeddac-nni, wwten-t, qecɛen-t ifassen-is d ilmawen.
4ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃
4Iceggeɛ-asen aqeddac wis sin , reggmen-t yerna wwten-t ula d nețța ɣer uqeṛṛuy.
5ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃
5Iceggeɛ-asen aqeddac wis tlata, wagi nɣan-t. Iceggeɛ-asen aṭas iqeddacen nniḍen, kra nɣan-ten kra wten-ten .
6ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃
6Yeqqim-as-d anagar mmi-s ameɛzuz. Iceggeɛ-it d aneggaru ɣuṛ-sen, yenna : « ahat a t-qadṛen imi d mmi. »
7והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃
7Meɛna ixemmasen-agi nnan wway gar-asen : « atan win ara iweṛten ! Ekkret a t-nenneɣ iwakken lweṛt nni ad yuɣal d ayla-nneɣ !»
8ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃
8?ṭfen-t-id wwten-t armi yemmut, imiren ḍeggṛen-t ɣer beṛṛa n tfeṛṛant.
9ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃
9D acu ara yexdem tura bab n tfeṛṛant ? A d-yas nețța s yiman-is, ad ineɣ ixemmasen-nni ad yernu ad iwekkel tafeṛṛant-nni i wiyaḍ.
10הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃
10Eɛni ur teɣṛim ara awal-agi n tira iqedsen ? Adɣaɣ i ḍeggṛen wid ibennun, d nețța i guɣalen d azṛu alemmas yeṭṭfen lebni.
11מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃
11 Ayagi yekka-d s ɣuṛ Sidi Ṛebbi, yerna ɣer ɣuṛ-nneɣ d ayen i gessewhamen !
12ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃
12Faqen belli fell-asen i d-yewwi lemtel-agi. Bɣan a t-ṭṭfen imiren, lameɛna uggaden lɣaci ; dɣa ǧǧan-t, ṛuḥen.
13וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃
13Kra ifariziyen akk-d kra seg wid yellan si terbaɛt n Hiṛudus, ceggɛen ɣer Sidna Ɛisa iwakken a t-id-sseɣlin deg wawal akken a t-ṭṭfen s imeslayen-is.
14ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן׃
14Usan-d nnan-as : A Sidi, neẓra belli theddṛeḍ ṣṣeḥ, ur txeddmeḍ ara lxilaf ger yemdanen, tesselmadeḍ abrid n Ṛebbi s tideț. Ini-yaɣ-d : d leḥlal neɣ d leḥṛam fell-aɣ ma nxelleṣ tabzert i wugellid Qayṣer (yesṭeɛmeṛen tamurt-nneɣ) ?
15והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃
15Sidna Ɛisa ifaq i tḥila-nsen, yenna-yasen : Acuɣer i yi-d-tneddim tifxeț ? Awit-iyi-d aṣurdi iwakken a t-ẓreɣ.
16ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר׃
16Fkan-as-d aṣurdi dɣa yenna yasen : Udem-agi d wayen yuran fell-as wi ten-ilan ? Nnan-as : N Qayṣer. Imiren Sidna Ɛisa yenna-yasen :
17ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃
17Erret ihi i Qayṣer ayen yellan n Qayṣeṛ, terrem i Ṛebbi ayen yellan n Ṛebbi. Qqimen wehmen deg-s.
18ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר׃
18Isaduqiyen yellan d wid ur nețțamen ara s ḥeggu n lmegtin, usan-d ɣer Sidna Ɛisa steqsan-t :
19רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו׃
19A Sidi, atan wayen i ɣ-d yeǧǧa Sidna Musa di ccariɛa : Ma yella yemmut wergaz yeǧǧa-d tameṭṭut-is, m'ur yesɛi ara dderya, ilaq gma-s ad yerr tameṭṭut-nni iwakken a d-yesɛu dderya i gma-s yemmuten.
20והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע׃
20Llan ihi sebɛa watmaten : amezwaru yezweǧ yuɣal yemmut ur d-yeǧǧi ara dderya.
21ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי׃
21Wis sin yuɣ taǧǧalt-nni, yemmut ula d nețța mbla ma yeǧǧa-d dderya. Akken daɣen i tedṛa d wis tlata,
22ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרי מות כלם מתה גם האשה׃
22ula d yiwen si sebɛa-nni i gzewǧen yid-es ur d-yeǧǧi dderya. ?er taggara, ula ț-țameṭṭut-nni temmut.
23ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה׃
23Asmi ara d-ḥyun lmegtin, anwa si sebɛa watmaten-nni ara ț-yesɛun ț-țameṭṭut-is imi i ț-uɣen di sebɛa yid-sen ?
24ויאמר ישוע אליהם הלא בזאת אתם תעים באשר אינכם יודעים גם את הכתובים גם את גבורת האלהים׃
24Sidna Ɛisa yerra-yasen : Tɣelṭem ! Ur tefhimem tira iqedsen, ur tessinem tazmert n Ṛebbi.
25כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים׃
25Axaṭer ass n ḥeggu n lmegtin, irgazen ț-țlawin ur țemyezwaǧen ara, lameɛna ad ilin am lmalayekkat deg igenwan.
26ועל דבר המתים כי קום יקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב׃
26Ma d ayen yeɛnan ḥeggu n lmegtin, leɛmeṛ ur teɣṛim di tektabt n Musa, mi t-id-iluɛa Sidi Ṛebbi zdat udarnu ireqqen ? Yenna-yas-d : Nekk d Illu n Ibṛahim, d Illu n Isḥaq, d Illu n Yeɛqub.
27האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן הרביתם לתעות׃
27Ihi Ṛebbi mačči d Illu n lmegtin i gella, lameɛna d Illu n wid yeddren. S tideț, atan tɣelṭem aṭas.
28ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות׃
28Yiwen n umusnaw n ccariɛa mi geẓra Sidna Ɛisa ijaweb akken ilaq, iqeṛṛeb ɣuṛ-es yenna-yas : Anwa i d lameṛ ameqqran di ccariɛa ?
29ויען ישוע וידבר אליו הראשנה לכל המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃
29Sidna Ɛisa yerra-yas : Atah lameṛ ameqqran : ?ess-ed ay agdud n Isṛail ! Sidi Ṛebbi-nneɣ d yiwen.
30ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה׃
30Ilaq aț-țḥemmleḍ Sidi Ṛebbi s wul-ik, s teṛwiḥt-ik akk, s wayen yellan di tezmert-ik akk-d lɛeqliya-k meṛṛa .
31והשנית הדמה לה היא ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה׃
31Atah wis sin : Ilaq aț-țḥemleḍ lɣiṛ-ik am yiman-ik. Ulac lameṛ yugaren wigi.
32ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו׃
32Lɛalem-nni yenna-yas : ?-țideț a Sidi ! Ayen i d-tenniḍ d ṣṣeḥ ; Ṛebbi d yiwen ulac wayeḍ.
33ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשו גדולה היא מכל עלות וזבחים׃
33Yerna ma nḥemmel-it s wul-nneɣ, s lɛeqliya-nneɣ, akk-d wayen yellan di țezmert-nneɣ meṛṛa, ma nḥemmel daɣen lɣiṛ-nneɣ am yiman-nneɣ, annect-agi axiṛ n iseflawen akk-d lewɛadi.
34וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה׃
34Sidna Ɛisa mi t-iwala ijaweb-ed s tmusni, yenna-yas : Ur tebɛideḍ ara ɣef tgelda n Sidi Ṛebbi. Ulac win i s-d-yernan asteqsi nniḍen.
35ויען ישוע בלמדו במקדש ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח הוא בן דוד׃
35Mi gella Sidna Ɛisa yesselmad di lǧameɛ iqedsen yenna : Amek armi imusnawen n ccariɛa qqaṛen-d belli Lmasiḥ d mmi-s n Sidna Dawed ?
36והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
36S Ṛṛuḥ iqedsen i d-yenna Dawed s yiman-is : Sidi Ṛebbi yenna-d i Sidi : Qqim ɣer tama-w tayeffust alamma rriɣ iɛdawen-ik seddaw iḍaṛṛen-ik.
37הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו׃
37Dawed s yiman-is issawel-as « a Sidi », amek ihi yezmer ad yili d mmi-s ? Aṭas n lɣaci i s-yesmeḥsisen s lfeṛḥ.
38ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים׃
38Sidna Ɛisa yesselmad lɣaci yeqqaṛ-asen : ?adret daɣen iman-nwen ɣef yimusnawen n ccariɛa i gḥemmlen ad ḥewwsen s ijellaben iɣezfanen, ḥemmlen daɣen ad selmen fell-asen medden di leswaq ;
39ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃
39țextiṛin imukan imezwura di leǧwameɛ akk-d imukan lɛali di tmeɣṛiwin, lameɛna
40הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃
40tețțen ayla n tuǧǧal ; ssiɣzifen taẓallit iwakken a ten-id-walin yemdanen. Lɛiqab-nsen ad yili d ameqqran !
41וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃
41Sidna Ɛisa yella yeqqim deg umkan iqublen asenduq i deg srusun lewɛadi, yețmuqul amek srusuyen lɣaci lewɛadi-nsen. Aṭas n imeṛkantiyen yeggaren xiṛella n yedrimen.
42ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃
42Tusa-d yiwet n taǧǧalt tigellilt tessers sin iṣurdiyen yesɛan azal n ṛebɛa twiztin n lfeṭṭa.
43ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃
43Sidna Ɛisa yessawel i inelmaden-is, yenna yasen : A wen-d-iniɣ tideț : lweɛda i tessers taǧǧalt-agi taẓawalit, tugar akk lewɛadi i ssersen wiyaḍ.
44כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃
44Axaṭer wiyaḍ seddqen seg wayen sɛan d zzyada, ma d nețțat tseddeq ciṭṭuh-nni s wacu ara tɛic.