1וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃
1Sidna Ɛisa yuɣal ɣer lǧameɛ. Yella dinna yiwen wergaz iwumi yekref ufus.
2ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃
2Wid yellan dinna țɛassan deg-s ad walin m' ad isseḥlu deg wass n westeɛfu, iwakken ad ccetkin fell-as.
3ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃
3Sidna Ɛisa yenna i wergaz-nni iwumi yekref ufus : Ekker tbeddeḍ dagi di tlemmast.
4ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃
4Imiren yenna i wid yețmuqulen : D acu i d-teqqaṛ ccariɛa-nneɣ ɣef wayen yeɛnan ass n westeɛfu ? A nexdem lxiṛ neɣ a nexdem cceṛ ? A nsellek taṛwiḥt n wemdan neɣ a t-neǧǧ ad immet ? Lameɛna nutni ssusmen meṛṛa, ur zmiren ara a d-rren awal.
5ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃
5Sidna Ɛisa imuqel-iten s wurrif, yerna yeḥzen aṭas fell-asen imi qquṛen wulawen nsen. Yenna i wergaz-nni : ?leq-ed ( eẓẓel-ed ) afus-ik ! Iḍleq-it dɣa yeḥla ufus-is.
6והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃
6Imiren ifariziyen ffɣen, ṛuḥen ad mcawaṛen nutni d ihiṛudiyen amek ara t-nɣen.
7וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃
7Sidna Ɛisa ijbed iman-is nețța d inelmaden-is ɣer rrif n lebḥeṛ n tmurt n Jlili. Aṭas n lɣaci i t-id-itebɛen. Usan-d si mkul tama n tmurt n Jlili, si tmurt n Yahuda,
8ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃
8si temdint n Lquds, si tmurt n Idum, si tmurt akkin i wasif n Urdun, si leǧwahi n temdinin n ?ur akk-d Sidun. Mi slan s wayen ixeddem, aṭas n lɣaci i d-yețțasen ɣuṛ-es.
9ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃
9Sidna Ɛisa iweṣṣa inelmaden-is a s-heggin taflukt, akken ur t-iḥeṛṛes ara lɣaci.
10כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃
10Ladɣa imi yețdawi aṭas n imuḍan, wid akk yuḍnen ẓeddmen fell-as iwakken a t-nnalen.
11והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃
11Iṛuḥaniyen m'ara t-walin, ɣellin zdat-es qqaṛen-as : « Kečč d Mmi-s n Ṛebbi !»
12ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃
12Meɛna nețța yețgalla deg-sen iwakken ur d-qqaṛen ara anwa-t.
13ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃
13Sidna Ɛisa yuli ɣer yiwet n tiɣilt, yessawel i wid yebɣa dɣa usan-d ɣuṛ-es.
14וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃
14Yextaṛ tnac deg-sen ad ilin d ṛṛusul ad țeddun daymen yid-es, iwakken a ten-iceggeɛ ad beccṛen lexbaṛ n lxiṛ,
15והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃
15a sen-yefk tazmert akken ad ssuffuɣen leǧnun.
16ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃
16A ten-ah tnac-nni yextaṛ : Semɛun iwumi isemma Buṭrus,
17ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃
17Yeɛqub akk-d gma-s Yuḥenna yellan d arraw n Zabadi iwumi isemma Buneṛǧes ( yeɛni arraw n ṛṛɛud ).
18ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃
18Andriyus, Filbas, Bartelmay, Matta, Tuma, Yeɛqub mmi-s n ?alfi, Taddi, Semɛun akenɛani ( awaṭani )
19ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃
19akk-d Yudas n Qeṛyut, win akken ixedɛen Sidna Ɛisa.
20ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃
20Imiren, Sidna Ɛisa yuɣal ɣer wexxam. Nnejmaɛen-d daɣen ɣuṛ-es lɣaci ḥeṛsen-t nețța d inelmaden-is armi ur zmiren ara ad ččen.
21וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃
21Mi gewweḍ lexbaṛ ɣer imawlan is, ṛuḥen-d a t-awin axaṭer ɣilen yedderwec !
22והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃
22Imusnawen n ccariɛa i d-yusan si temdint n Lquds qqaṛen : D Balzabul iḥekkmen ɣef leǧnun i t-izedɣen , s tezmert-is i gessufuɣ leǧnun !
23ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃
23Sidna Ɛisa yessawel-asen, ihdeṛ asen s lemtul, yenna-yasen : Amek yezmer Cciṭan ad issufeɣ Cciṭan ?
24ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃
24Ma yella țnaɣen imezdaɣ n tmurt wway gar-asen, tamurt-nni ur tețdum ara.
25ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃
25Ma yella yekker ccwal ger wat wexxam, axxam-nni ad yeɣli ur yețbeddad ara.
26ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃
26Ihi ma yella Cciṭan yețnaɣ d yiman-is tebḍa tgeldit-is, tazmert-is aț-țeɣli dɣa aț-țefnu.
27אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃
27Yiwen ur izmir ad ikcem ɣer wexxam n wergaz iǧehden iwakken a d-yaker ayla-s, m'ur t-yuriz ara uqbel ! M'ara t-yarez, imiren yezmer ad yaker axxam-is meṛṛa !
28אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃
28A wen-d-iniɣ tideț : a sen țwasemmḥen i yemdanen meṛṛa ddnubat-nsen d rregmat-nsen,
29אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃
29ma d win ireggmen Ṛṛuḥ iqedsen, d lmuḥal ad yețțusemmeḥ ; ddnub-is ad yeqqim ɣef yir-is i dayem.
30כי המה אמרו רוח טמאה בו׃
30Yenna-d annect-agi axaṭer qqaṛen-as: Izdeɣ-it Cciṭan.
31ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃
31Wwḍen-d watmaten n Sidna Ɛisa akk-d yemma-s. Qqimen di beṛṛa, ceggɛen ɣuṛ-es a d-yas.
32והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃
32Nețța yella zdaxel n wexxam yezzi-yas aṭas lɣaci ; nnan-as : A Sidi, yemma-k d wayetma-k akk-d yessetma-k, atnan di beṛṛa țnadin fell-ak.
33ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃
33Sidna Ɛisa yerra-yasen : Anta i d yemma, anwi i d aytma ?
34ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃
34Dɣa imuqel meṛṛa wid i s-d yezzin yenna : Ațah yemma, atnah wayetma.
35כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃
35Axaṭer win ixeddmen lebɣi n Sidi Ṛebbi, d win i d gma, i d weltma, i d yemma !