1ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃
1Sidna Ɛisa yenna daɣen : -- S tideț a wen-d-iniɣ, kra seg wid yellan dagi, ur țmețțaten ara alamma walan tagelda n Ṛebbi tusa-d s tmanegt tameqqrant.
2ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃
2Mi ɛeddan sețța wussan, Sidna Ɛisa yewwi yid-es Buṭrus, Yeɛqub d Yuḥenna, ulin ɣer yiwen wedrar ɛlayen. Mi llan dinna weḥḥed-sen, tenbeddal ṣṣifa-s zdat-sen,
3ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃
3llebsa-s tuɣal ț-țamellalt tețfeǧǧiǧ, ula d yiwen di ddunit ur izmir a ten yessimlul akken.
4וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃
4?ehṛen-asen-d nnbi Ilyas akk-d Sidna Musa, țmeslayen d Sidna Ɛisa.
5ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃
5Yenṭeq Buṭrus yenna i Sidna Ɛisa : A Sidi, yelha imi nella dagi. A nesbedd tlata iqiḍunen ; yiwen i kečč, wayeḍ i Sidna Musa wayeḍ i Sidna Ilyas.
6כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃
6Ur yeẓri d acu i d-yeqqaṛ axaṭer tekcem-iten lxelɛa ț-țameqqrant.
7ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃
7Taswiɛt kan ters-ed yiwet n tagut tɣumm-iten, si tagut-nni tenṭeq-ed yiwet n taɣect tenna-d : Wagi d Mmi ameɛzuz, smeḥsiset as !
8והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃
8Imiren kan, inelmaden muqlen ɣer mkul tama, ur walan ula d yiwen, anagar Sidna Ɛisa yellan yid-sen.
9וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃
9Mi d-ṣubben seg udrar, Sidna Ɛisa iweṣṣa-ten : Ur ḥekkut i yiwen ayen teẓram, alamma yeḥya-d Mmi-s n bunadem si ger lmegtin.
10וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃
10Uɣen-as awal, d acu kan țemsteqsayen, qqaṛen : Acu i d lmeɛna n ḥeggu si ger lmegtin ?
11וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃
11Inelmaden steqsan-t nnan-as : Acuɣer lɛulama n ccariɛa qqaṛen-d : ilaq a d-yas uqbel Sidna Ilyas ?
12ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס׃
12Yerra-yasen : ?-țideț, a d-yas uqbel Ilyas, iwakken ad iseggem kullec. lameɛna acuɣer yețwakteb ɣef Mmi-s n bunadem belli ilaq ad yenɛețțab aṭas yerna ad yețwaqehheṛ ?
13אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו׃
13Aql-i nniɣ-awen : Ilyas yusa-d, xedmen deg-s akken bɣan, am akken yețwakteb fell-as di tira iqedsen.
14ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃
14Mi d-ṣubben seg udrar, ufan-d lɣaci akk-d lɛulama n ccariɛa zzin i inelmaden nniḍen, țmeslayen yid-sen.
15וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃
15Mi d-walan Sidna Ɛisa, dehcen, uzzlen ad selmen fell-as.
16וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃
16Sidna Ɛisa yesteqsa-ten : ?ef wacu i tețmeslayem akka yid-sen ?
17ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃
17Yiwen wergaz si lɣaci-nni yerra-yas-d : A Sidi, wwiɣ-ak-d mmi axaṭer yesgugem-it uṛuḥani.
18והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃
18Kra wanda ara t-yeṭṭef, yesseɣlay-it ɣer lqaɛa ; aqcic yessufuɣ-ed tikufta, yețqeṛṛic tuɣmas, yețțuɣal d asemmaḍ. ?elleleɣ inelmaden-ik a t-ssufɣen seg-s meɛna ur zmiren ara.
19ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃
19Sidna Ɛisa yenna-yasen : A lǧil i gxuṣṣ liman ! Ar melmi ara yiliɣ yid-wen ? Ar melmi ara wen-ṣebṛeɣ ? Awit-ed aqcic-agi ! Wwin-as-t-id ;
20ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃
20akken kan iwala Sidna Ɛisa, aṛuḥani-nni yebda yețhuccu aqcic-nni, yesseɣli-t ɣer lqaɛa yessemṛareɣ-it armi i s-d yessufeɣ tikufta.
21וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃
21Sidna Ɛisa yesteqsa baba-s n weqcic-nni yenna-yas : Si melmi i d-ideṛṛu yid-es wayagi ? Yerra-yas-d : Seg wasmi yella d amecṭuḥ.
22ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃
22Acḥal d abrid i t-idemmer uṛuḥani-agi ɣer tmes d waman iwakken a t-ineɣ. Tura, ma yella wayen iwumi tzemreḍ, ḥunn fell-aɣ, ɛiwen-aɣ !
23ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃
23Sidna Ɛisa yerra-yas : Teqqaṛeḍ : ma tzemreḍ... ? Win yețțamnen yezmer i kullec !
24ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃
24Imiren kan, baba-s n weqcic-nni yenna : Umneɣ ! Meɛna sseǧhed-iyi axaṭer xuṣṣeɣ di liman.
25וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃
25Sidna Ɛisa mi gwala lɣaci uzzlen-d ɣuṛ-sen, yumeṛ i uṛuḥani-nni, yenna-yas : Ay aṛuḥani ! yesgugumen yesɛuẓẓugen, effeɣ seg weqcic-agi ur țɛawad ara aț-țkecmeḍ deg-s !
26ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃
26Imiren iɛeggeḍ, ihucc-it nezzeh, dɣa yeffeɣ seg-s. Aqcic-nni yuɣal am lmegget, daymi aṭas i s-yeqqaṛen : « yemmut. »
27ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃
27Meɛna Sidna Ɛisa yeṭṭef-as afus, isekker-it-id, ibedd.
28ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃
28Mi kecmen ɣer wexxam, inelmaden-is steqsan-t : Acuɣer ur nezmir ara nukni a nessufeɣ aṛuḥani-nni ?
29ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃
29Yenna-yasen : Iwakken aț-țessufɣem iṛuḥaniyen am wigi, ilaq aț-țețțuẓumem yerna aț-țețẓallam.
30ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃
30Ṛuḥen syenna, zegren tamurt n Jlili. Sidna Ɛisa ur yebɣi ara ad ẓren lɣaci anda i gella,
31כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃
31axaṭer yesselmad inelmaden-is, yenna-yasen : Mmi-s n bunadem ad ițțusellem ger ifassen n yemdanen, a t-nɣen, meɛna tlata wussan mbeɛd lmut-is a d-iḥyu.
32והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃
32Inelmaden-is ur fhimen ara lmeɛna n wawal-agi, yerna kukran a t-steqsin.
33ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃
33Mi ewwḍen ɣer temdint n Kafernaḥum. llan deg wexxam, Sidna Ɛisa yesteqsa-ten : ?ef wacu i tețmeslayem deg webrid ?
34ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃
34Lameɛna ssusmen akken ma llan, axaṭer deg webrid țmesteqsayen anwa i d ameqqran gar-asen.
35וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃
35Sidna Ɛisa yeqqim, yessawel i tnac-nni inelmaden-is, yenna-yasen : Win yebɣan ad yili d amezwaru, ilaq ad yeqqim d aneggaru, ad yuɣal d aqeddac i mkul yiwen.
36ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃
36Yeddem-ed yiwen weqcic amecṭuḥ, yesbedd-it zdat-sen dɣa yerfed-it ger ifassen-is, yenna-yasen :
37כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני׃
37Win iqeblen aqcic amecṭuḥ am wagi ɣef ddemma n yisem-iw, d nekk i geqbel, win i yi-qeblen mačči d nekk i geqbel lameɛna yeqbel Win i yi-d iceggɛen.
38ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃
38Yuḥenna yenna i Sidna Ɛisa : A Sidi, nwala yiwen wergaz yessufuɣ leǧnun s yisem-ik ; nugi-yas imi ur iteddu ara yid-nneɣ.
39ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה׃
39Sidna Ɛisa yerra-yas : Aneft-as, imi ulac win izemren ad ixdem lbeṛhan s yisem-iw, imiren ad yehdeṛ ayen n diri fell-i.
40כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו׃
40Win ur nelli ara d aɛdaw-nneɣ, yid-nneɣ i gella.
41כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃
41Kra win ara wen-d-yefken lkas n waman imi d inelmaden n Lmasiḥ i tellam, a wen-iniɣ s tideț, lxiṛ-is ur s-yețwankaṛ ara .
42וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים׃
42Win ara yilin d sebba n tuccḍa i yiwen seg imecṭuḥen-agi yumnen yis-i, axiṛ-as a s-ɛelqen ɣer temgeṛṭ aɣaṛef n tsirt, a t-ḍeggṛen ɣer lebḥeṛ.
43ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃
43Ma yella d afus-ik i d sebba n tuccḍa, gzem-it ; axiṛ-ak aț-țkecmeḍ ɣer tudert n dayem s yiwen ufus wala aț-țkecmeḍ s sin ifassen ɣer ǧahennama, aț-țețwaḍeggreḍ ɣer tmes ur nxețți.
44אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃
44[Dinna awekkiw itețțen lǧețțat ur yețmețțat ara, times ur txețți ara maḍi.]
45ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃
45Ma yella d aḍaṛ-ik i d sebba n tuccḍa, gzem-it ;axiṛ-ak aț-țkecmeḍ ɣer tudert n dayem s yiwen uḍar wala aț-țkecmeḍ s sin iḍaṛṛen ɣer ǧahennama, aț-țețwaḍeggreḍ ɣer tmes ur nxețți.
46אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃
46[Dinna awekkiw itețțen lǧețțat ur yețmețțat ara, times ur txețți ara maḍi.]
47ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃
47Daɣen ma yella ț-țiṭ-ik i gellan d sebba n tuccḍa, qleɛ-iț-id ; axiṛ-ak aț-țkecmeḍ ɣer tgelda n Sidi Ṛebbi s yiwet n tiṭ, wala aț-țwaḍeggṛeḍ s snat wallen ɣer ǧahennama.
48אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃
48Dinna awekkiw itețțen lǧețțat ur yețmețțat ara, times ur txețți ara maḍi.
49כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח׃
49Axaṭer mkul amdan ilaq ad yețwamelleḥ s tmes.
50טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃
50Lmelḥ, d ayen yelhan ; meɛna ma tṛuḥ-as lbenna-s, s wacu ara t-tmellḥem ?
51Sɛut lmelḥ deg yiman-nwen, tɛicem wway gar-awen di lehna.