¹ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃

¹Mi gwala annect-nni n lɣaci, Sidna Ɛisa yuli ɣer wedrar iqqim. Inelmaden-is qeṛṛben ɣuṛ-es,

²ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃

²dɣa ibda isselmad-iten :

³אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃

³D iseɛdiyen wid ițeddun s neyya, aaxaṭer tagelda n igenwan d ayla-nsen !

⁴אשרי האבלים כי הם ינחמו׃

⁴D iseɛdiyen wid ițrun, axaṭer ad țwaṣebbṛen !

⁵אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃

⁵D iseɛdiyen wid ḥninen, aaxaṭer ad weṛten tamurt i sen-iwɛed Sidi Ṛebbi !

⁶אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃

⁶D iseɛdiyen wid illuẓen, iffuden lḥeqq, axaṭer ad ṛwun !

⁷אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃

⁷D iseɛdiyen wid yesɛan ṛṛeḥma deg wulawen-nsen, aaxaṭer ad iḥunn fell-asen Sidi Ṛebbi !

⁸אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃

⁸D iseɛdiyen wid iwumi yeṣfa wul, axaṭer ad walin Sidi Ṛebbi !

⁹אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃

⁹D iseɛdiyen wid i d-isrusun talwit, aad țțusemmin d arraw n Sidi Ṛebbi !

¹⁰אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃

¹⁰D iseɛdiyen wid ițțuqehṛen ɣef lḥeqq, aaxaṭer ddewla igenwan d ayla-nsen !

¹¹אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃

¹¹D iseɛdiyen ara tilim, m'ara kkun-regmen, mm'ara tețwaqehṛem, m'ara xedmen deg-wen lbaṭel ɣef ddemma-w.

¹²שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃

¹²Feṛḥet, ilit di lfeṛḥ, axaṭer ṛṛezq-nwen d ameqqran deg igenwan, aakka i țwaqehṛen lenbiya i kkun-id izwaren.

¹³אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃

¹³D kunwi i d lmelḥ n ddunit, lameɛna ma tṛuḥ-as lbenna i lmelḥ, s wacu ara s-ț-id-nerr ? Yelha kan ma nḍeggeṛ-it ɣer beṛṛa a t-rekkḍen yemdanen.

¹⁴אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃

¹⁴D kunwi i ț-țafat n ddunit ; taddart yellan ɣef wudrar ulamek ara teffer !

¹⁵גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃

¹⁵Akken daɣen, ur nceɛɛel ara taftilt iwakken a ț-nɣumm s kra, meɛna a ț-nessers ɣef lmeṣbeḥ, iwakken aț-țfeǧǧeǧ i wid akk yellan deg wexxam.

¹⁶כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃

¹⁶Akka i glaq aț-țecceɛceɛ tafat-nwen zdat yemdanen, iwakken ad walin lecɣal-nwen ilhan, yerna ad ḥemden Baba-twen yellan deg igenwan.

¹⁷אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃

¹⁷Ɣuṛ-wat aț-țɣilem usiɣ-ed ad sseɣliɣ ayen i d-tenna ccariɛa d wayen i d-nnan lenbiya ! Ur d-usiɣ ara ad sseɣliɣ, lameɛna usiɣ-ed ad snekmaleɣ.

¹⁸כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃

¹⁸A wen-iniɣ tideț : skud mazal igenwan d lqaɛa, ula d yiwen wawal neɣ usekkil n ccariɛa ur imeḥḥu, alamma yedṛa wayen akk yuran deg-s.

¹⁹לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃

¹⁹Win ur nqudeṛ ara ula d yiwen n lameṛ amecṭuḥ n ccariɛa, yerna isselmad i wiyaḍ ad xedmen am nețța, ad ițwaḥseb d amecṭuḥ akk di tgelda n igenwan. MMa d win ixeddmen ayen i d-tenna ccariɛa, yerna isselmad i wiyaḍ ad xedmen akken, ad yili d ameqqran di tgelda n igenwan.

²⁰כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃

²⁰Axaṭer a wen-iniɣ, ma yella ur tuɣem ara awal i Sidi Ṛebbi akteṛ n wakken tețțaɣem awal i yimusnawen n ccariɛa d ifariziyen, ur tkeččmem ara tagelda n igenwan.

²¹שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃

²¹Teslam daɣen s leqwanen i d- ițțunefken i lejdud-nneɣ : Ur tneqqeḍ ara tamgeṛt, WWin ara yenɣen tamgeṛṭ, ad iɛeddi di ccṛeɛ, ad ițwaḥkem fell-as.

²²אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃

²²Ma d nekk a wen-iniɣ : kra n win ara izeɛfen ɣef gma-s, ad iɛeddi di ccṛeɛ. Win ara yinin i gma-s : « ay abuhal, » ad ibedd zdat wesqamu n ccraɛ. Win ara yinin i gma-s : « ay amehbul, » yuklal ad ikcem ɣer ǧahennama.

²³לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃

²³M'ara tțedduḍ aț-țefkeḍ lweɛda i Sidi Ṛebbi, temmektaḍ-ed zdat n wemkan n iseflawen belli gma-k iṭṭef-ak cceḥna,

²⁴עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃

²⁴eǧǧ dinna lweɛda-nni, tṛuḥeḍ uqbel aț-ḍelbeḍ ssmaḥ i gma-k, d wamek ara tefkeḍ lweɛda-k i Sidi Ṛebbi.

²⁵מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃

²⁵Ma yella iḍlem-ik yiwen, tedduklem di sin ɣer wexxam n ccṛeɛ, ɣiwel msefham kečč yid-es deg ubrid, m'ulac axṣim-ik a k-yawi ɣer lḥakem, lḥakem a k-yefk i wɛessas, aɛessas-nni, a k-yerr ɣer lḥebs.

²⁶אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃

²⁶A k-iniɣ tideț : ur d-țeffɣeḍ ara syenna alamma txellṣeḍ aṣurdi aneggaru n ṭṭlaba-inek.

²⁷שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃

²⁷Teslam belli qqaṛen-d : ur xeddem ara asekkak yeɛni zzna.

²⁸אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃

²⁸Lameɛna, nekkini a wen-d-iniɣ : win ara imuqlen tameṭṭut, imenna deg ul-is ad iznu yid-es, atan am akken izna yid-es.

²⁹ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

²⁹Daymi ma yella ț-țiṭ-ik tayeffust i k-ițawin ɣer leḥṛam, qleɛ-iț, ḍeggeṛ-iț akkin fell-ak. Axaṭer axiṛ-ak a k-iṛuḥ yiwen si lemfaṣel-ik wala aț-țkecmeḍ s lekmal-ik ɣer ǧahennama.

³⁰ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

³⁰Ma yella s ufus-ik ayeffus i txeddmeḍ leḥṛam, gzem-it, tḍegṛeḍ-t akkin fell-ak, axiṛ-ak a k-ixaṣ ufus wala ma tkecmeḍ s lekmal-ik ɣer ǧahennama.

³¹ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות׃

³¹Qqaṛen-d daɣen : Win ara yebrun i tmeṭṭut-is, a s-yefk lkaɣeḍ n berru .

³²אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃

³²Lameɛna nekkini a wen-iniɣ : win ara yebrun i tmeṭṭut-is, yili ur tezni ara, d nețța i ț-iwelhen ɣer zzna ma tezweǧ d wayeḍ. Daɣen win yuɣen tameṭṭut innebran, ula d nețța yezna.

³³עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃

³³Teslam daɣen s wayen i d-nnan i lejdud-nneɣ : Ur ḥennet ara, lameɛna ayen i tɛuhdeḍ s limin zdat Sidi Ṛebbi, ilaq a t-txedmeḍ.

³⁴אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃

³⁴Meɛna nekk a wen-iniɣ : ur țgallat ara maḍi ! Ur țgallat s igenni, axaṭer d amkan n lḥekma n Sidi Ṛebbi,

³⁵ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃

³⁵ur țgallat s lqaɛa axaṭer fell-as i gesrusu iḍaṛṛen-is, neɣ s Lquds imi ț-țamdint n ugellid ameqqran.

³⁶]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃

³⁶Ur țgallat ara daɣen : « s yixef n uqeṛṛuy-nwen » axaṭer ur tezmirem ara aț-țerrem ula d yiwen wenẓad d aberkan neɣ d amellal.

³⁷]73-63[׃

³⁷Init « ih » ma ilaq aț-ținim ih, neɣ « xaṭi » ma ilaq aț-ținim xaṭi ; ayen akk ara ternum d zzyada, s ɣuṛ Cciṭan i d-ițas.

³⁸שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן׃

³⁸Teslam s wayen i d-qqaṛen : Tiṭ s tiṭ, tuɣmest s tuɣmest.

³⁹אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת׃

³⁹Meɛna nekk a wen-iniɣ : ma yella win i wen-ixedmen cceṛ ur țțarat ara țțaṛ. Ma iwwet-ik yiwen ɣer lḥenk ayeffus, sken-as lḥenk nniḍen.

⁴⁰ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל׃

⁴⁰Ma yebɣa yiwen a k-isiweḍ ɣer ccṛeɛ iwakken a k-ikkes aqenduṛ-ik, rnu-yas ula d abeṛnus-ik.

⁴¹והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים׃

⁴¹Ma yella iḥṛes-ik walebɛaḍ a s-tbibbeḍ taɛkumt azgen webrid-is, kečč awi-yas-ț armi d axxam.

⁴²השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו׃

⁴²Efk-as ayen yeḥwaǧ i win i k-d-issutren, ur reggel ara ɣef win ibɣan ad yerḍel s ɣuṛ-ek.

⁴³שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך׃

⁴³Teslam i wayen i d-qqaṛen : Ḥemmel amdakkel-ik, tkeṛheḍ aɛdaw ik.

⁴⁴אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃

⁴⁴Nekk a wen-iniɣ : ḥemmlet iɛdawen-nwen i kkun ițqehhiṛen. BBarket wid i kkun-ineɛlen, xedmet lxiṛ i wid i kkun-ikeṛhen, dɛut s lxiṛ i wid i kkun-iḍelmen, akk-d wid i kkun-ițqehhiṛen.

⁴⁵למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים׃

⁴⁵S wakka ara d-tbanem d arraw n Baba-twen yellan deg igenwan, axaṭer nețța icṛeq-ed iṭij-is ama ɣef wid yelhan ama ɣef yemcumen, yețțak-ed ageffur ( lehwa ) ama i wid ixeddmen lxiṛ, ama i wid ixeddmen cceṛ.

⁴⁶כי אם תאהבו את אהביכם מה הוא שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

⁴⁶Ma yella tḥemmlem kan wid i kkun-iḥemmlen, d acu n lfayda ara tesɛum ? Ula d imekkasen n tebzert ( leɣṛama ) xeddmen akenni.

⁴⁷ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה יתרון לכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

⁴⁷Ma yella tețțemsalamem d watmaten-nwen kan, d acu n lxiṛ i txedmem ? Ula d imednuben xeddmen akken.

⁴⁸לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא׃

⁴⁸Sfut ihi akken yeṣfa Baba-twen n igenwan.