¹ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על שמרון וילחם בה׃

¹Laj Ben-adad, lix reyeb laj Siria, quixchßutub chixjunileb lix soldados. Ut quixchßutubeb ajcuiß cablaju xcaßcßâl chic li rey rochbeneb lix cacuây ut eb lix carruaje. Ut rochbeneb aßan cô chi pletic saß li tenamit Samaria.

²וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה׃

²Quixtaklaheb lix takl saß li tenamit chi âtinac riqßuin laj Acab, lix reyeb laj Israel. Queßxye re: —Joßcaßin xtakla chak xyebal âcue li rey Ben-adad.

³ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם׃

³Tâqßue chokß cue lâ oro ut lâ plata. Ut tâqßueheb ajcuiß chokß cue lâ cuixakil ut lâ cocßal li cßajoß xchakßaleb ru, chan.

⁴ויען מלך ישראל ויאמר כדברך אדני המלך לך אני וכל אשר לי׃

⁴Laj Acab, lix reyeb laj Israel, quixye: —Yehomak re li rey nak tâuxmânk joß quixye. Lâin ut chixjunil li cuan cue re chic aßan, chan.

⁵וישבו המלאכים ויאמרו כה אמר בן הדד לאמר כי שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן׃

⁵Laj Ben-adad quixtaklaheb cuißchic lix takl riqßuin laj Acab ut queßxye re: —Joßcaßin xye chak âcue li rey: Xinye âcue nak tâqßue cue lâ oro ut lâ plata ut tâqßueheb ajcuiß cue lâ cuixakil ut eb lâ cocßal.

⁶כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו׃

⁶Abanan anakcuan yôquin chixtaklanquil xyebal âcue nak joßcaßin hônal cuulaj teßcuulak li nequeßcßanjelac chicuu chixsiqßuinquil saß lâ cuochoch ut saß rochocheb li nequeßcßanjelac châcuu. Teßxxoc ut teßxcßam chixjunil li cßaßru terto xtzßak li teßxtau aran, chan.

⁷ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו׃

⁷Li rey Acab quixbok riqßuin chixjunileb li cuînk li nequeßcßamoc be ut quixye reheb: —Qßuehomak retal nak li cuînk aßin târaj tixmakß chiku chixjunil li cßaßru cuan ke. Nak quixtakla xpatzßbaleb li cuixakil ut lin cocßal, joß ajcuiß lin oro ut lin plata, lâin incßaß xinkßetkßeti cuib chixqßuebal re li cßaßru quixtakla chak xpatzßbal cue, chan.

⁸ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולוא תאבה׃

⁸Eb li tenamit ut eb li nequeßcßamoc be chiruheb queßxye re: —Mâbânu li cßaßru naxye. Ut mâsume xqßuebal li cßaßru yô chixpatzßbal, chanqueb.

⁹ויאמר למלאכי בן הדד אמרו לאדני המלך כל אשר שלחת אל עבדך בראשנה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישבהו דבר׃

⁹Joßcan nak li rey Acab quixye reheb lix takl laj Ben-adad: —Têye re li rey Ben-adad nak tinqßue li cßaßru xtakla xpatzßbal xbên cua. Abanan li cßaßru xtakla xpatzßbal anakcuan incßaß naru ninbânu, chan. Ut eb li takl queßcôeb cuißchic riqßuin laj Ben-adad ut queßxye re li cßaßru quixye laj Acab.

¹⁰וישלח אליו בן הדד ויאמר כה יעשון לי אלהים וכה יוספו אם ישפק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי׃

¹⁰Laj Ben-adad quixtakla cuißchic xyebal re laj Acab: —Tinsach ru lâ tenamit Samaria. Chinixcamsihak ta lin Dios cui incßaß tinsach ru. Mâcßaß tâcanâk chi moco lix poksil tâtzßaklok re nak lin soldados teßxcßam saß rukßeb, chan.

¹¹ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר כמפתח׃

¹¹Ut lix reyeb laj Israel quixtakla cuißchic xyebal re laj Ben-adad: —At rey, mânimobresi âcuib chixyebal nak tâsach ru lin tenamit. Nak acak xacuêchani naru nacanimobresi âcuib, chan.

¹²ויהי כשמע את הדבר הזה והוא שתה הוא והמלכים בסכות ויאמר אל עבדיו שימו וישימו על העיר׃

¹²Laj Ben-adad yô chi ucßac saß lix muhebâl rochbeneb li rey li queßoquen chirix nak quirabi resil li quixtakla xyebal laj Acab. Laj Ben-adad quixtaklaheb lix soldados chixcauresinquil ribeb chi xic chi pletic. Ut eb aßan queßxcauresi ribeb.

¹³והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי אני יהוה׃

¹³Ut li Kâcuaß quixtakla jun lix profeta riqßuin laj Acab chixyebal re: —Matxucuac chi rilbaleb lix soldado laj Ben-adad usta nabaleb, xban nak li Dios textenkßa chi numtâc saß xbêneb re nak tânau nak li Kâcuaß, aßan li tzßakal Dios, chan.

¹⁴ויאמר אחאב במי ויאמר כה אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויאמר מי יאסר המלחמה ויאמר אתה׃

¹⁴Laj Acab quixye re: —¿Ani saß aj ukß tixkßaxtesiheb laj Siria? chan. Ut li profeta quixye re: —Li Kâcuaß xye nak tixkßaxtesiheb saß rukßeb li toj sâjeb li nequeßtenkßan reheb li nequeßtaklan saß li junjûnk chi naßajej, chan. Ut li rey Acab quixye re: —¿Ani tâtiquibânk re li plêt? chan. Ut lix profeta li Kâcuaß quixye re: —Lâat tattiquibânk re li plêt, chan.

¹⁵ויפקד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את כל העם כל בני ישראל שבעת אלפים׃

¹⁵Joßcan nak li rey Acab quixtakla xbokbaleb li soldado li toj sâjeb li nequeßtenkßan saß li junjûnk chi naßajej. Cuanqueb cuib ciento riqßuin cablaju xcaßcßâl chi cuînk. Ut chirix aßan quixtakla xchßutubanquileb chixjunileb li soldado. Cuanqueb cuukub mil chi cuînk.

¹⁶ויצאו בצהרים ובן הדד שתה שכור בסכות הוא והמלכים שלשים ושנים מלך עזר אתו׃

¹⁶Cuaßleb re cutan queßcôeb laj Acab chi pletic nak yôqueb chi calâc saß lix muhebâleb laj Ben-adad rochbeneb li cablaju xcaßcßâl chi rey li queßoquen chirix.

¹⁷ויצאו נערי שרי המדינות בראשנה וישלח בן הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משמרון׃

¹⁷Eb li sâj cuînk yôqueb chi xic chi ubej. Eb laj qßuehol etal li taklanbileb xban laj Ben-adad queßril nak yôqueb chi châlc. Queßcôeb riqßuin laj Ben-adad chixyebal resil.

¹⁸ויאמר אם לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום׃

¹⁸Laj Ben-adad quixye: —Usta saß xyâlal xeßchal, usta chi pletic xeßchal, chapomakeb chi yoßyo, chan.

¹⁹ואלה יצאו מן העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם׃

¹⁹Queßel saß li tenamit li sâj cuînk li nequeßtenkßan reheb li nequeßtaklan saß li junjûnk chi naßajej. Ut chirixeb aßan yôqueb chi xic li soldados li jun chßol chic.

²⁰ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן הדד מלך ארם על סוס ופרשים׃

²⁰Li junjûnk chi soldado aj Israel queßxcamsiheb li nequeßchal chi pletic riqßuineb. Eb laj Siria yôqueb chi êlelic ut eb laj Israel yôqueb chirâlinanquileb. Aban li rey Ben-adad quiêlelic chirix cacuây rochbeneb cuib oxib lix soldado li nequeßxic chirix cacuây.

²¹ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב והכה בארם מכה גדולה׃

²¹Li rey Acab quirâlinaheb toj retal quixchapeb li cacuây ut li carruaje ut quinumta saß xbêneb li soldados aj Siria. Kßaxal nabaleb li queßcamsîc.

²²ויגש הנביא אל מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר תעשה כי לתשובת השנה מלך ארם עלה עליך׃

²²Chirix aßan lix profeta li Dios quicuulac cuißchic riqßuin li rey Acab ut quixye re: —Sukßin saß lâ tenamit ut tâcauresiheb chi us lâ soldado xban nak saß jun chihab tâchâlk cuißchic lix reyeb laj Siria chi pletic âcuiqßuin, chan.

²³ועבדי מלך ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור אם לא נחזק מהם׃

²³Eb li nequeßtenkßan re li rey Ben-adad queßxye re: —Eb lix dioseb laj Israel cuanqueb xcuanquileb saß eb li tzûl. Joßcan nak eb laj Israel xeßnumta saß kabên. Abanan cui topletik saß li ru takßa, lâo chic tonumtâk saß xbêneb.

²⁴ואת הדבר הזה עשה הסר המלכים איש ממקמו ושים פחות תחתיהם׃

²⁴Tâcuisiheb li cablaju xcaßcßâl chi rey li xaqßueheb chi taklânc saß xbêneb li soldado ut tâqßue jalan saß xnaßajeb xcomoneb li nequeßxnau pletic chi us.

²⁵ואתה תמנה לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור אם לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן׃

²⁵Naru tâchßutubeb cuißchic ruheb nabalak lâ soldados joß xqßuialeb li xeßsach châcuu. Juntakßêtak xqßuialeb li cacuây ut li carruajes. Topletik cuißchic riqßuineb laj Israel saß li ru takßa. Toj aran teßril ma incßaß tana tonumtâk saß xbêneb saß li plêt aßin, chanqueb. Quixcßul xchßôl laj Ben-adad li cßaßru queßxye ut quixbânu joß queßxye re.

²⁶ויהי לתשובת השנה ויפקד בן הדד את ארם ויעל אפקה למלחמה עם ישראל׃

²⁶Nak ac xnumeß jun chihab laj Ben-adad quixchßutubeb lix soldado ut cô rochbeneb toj saß li tenamit Afec re teßpletik riqßuineb laj Israel.

²⁷ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני ישראל נגדם כשני חשפי עזים וארם מלאו את הארץ׃

²⁷Eb li soldados aj Israel queßchßutubâc ajcuiß ruheb. Queßxcßam li cßaßru tâcßanjelak chiruheb ut queßcôeb chi pletic. Queßxyîb lix muhebâleb saß xcaßyabâl lix muhebâleb laj Siria. Eb laj Israel chanchaneb cuib chßûtal chi chibât xban nak moco qßuiheb ta. Abanan eb laj Siria kßaxal nabaleb ut queßxhel ribeb saß chixjunil li ru takßa.

²⁸ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה ולא אלהי עמקים הוא ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי אני יהוה׃

²⁸Jun xprofeta li Kâcuaß Dios quicuulac riqßuin li rey Acab ut quixye re: —Joßcaßin xye li Kâcuaß. “Xban nak eb laj Siria xeßxye nak caßaj cuiß saß eb li tzûl cuan incuanquil ut xeßxye nak mâcßaß incuanquil saß li ru takßa, joßcan nak lâin tinkßaxtesiheb laj Siria saß âcuukß, usta kßaxal nabaleb. Lâat tânau nak lâin li Kâcuaß,” chan.

²⁹ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני ישראל את ארם מאה אלף רגלי ביום אחד׃

²⁹Chiru cuukub cutan eb laj Siria ut eb laj Israel cuanqueb saß lix muhebâleb ut yôqueb chirilbal ribeb. Saß xcuuk li cutan queßxtiquib pletic ut eb laj Israel queßxcamsiheb jun ciento mil lix soldâdeb laj Siria li nequeßxic chi rokeb.

³⁰וינסו הנותרים אפקה אל העיר ותפל החומה על עשרים ושבעה אלף איש הנותרים ובן הדד נס ויבא אל העיר חדר בחדר׃

³⁰Eb li incßaß queßcamsîc queßêlelic ut queßcôeb saß li tenamit Afec re teßxcol raj ribeb. Abanan li tzßac li sutsu cuiß li tenamit quitßaneß saß xbêneb ut queßcamsîc cuukub xcaßcßâl mil chic li soldado aj Siria. Abanan li rey Ben-adad quixcol rib saß eb li cab cuan aran.

³¹ויאמרו אליו עבדיו הנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל מלך ישראל אולי יחיה את נפשך׃

³¹Eb li nequeßtenkßan re li rey queßxye: —Kabiom resil nak eb lix reyeb laj Israel nequeßuxtânan u. Kabacßak li cßam saß li kacux ut kaqßuehak kßes ru tßicr chikix ut toxic riqßuin laj Acab. Mâre tixcuy kamâc ut incßaß toxcamsi, chanqueb.

³²ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל מלך ישראל ויאמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא׃

³²Queßxqßue li kßes ru tßicr chirixeb ut queßxbacß li cßam chixcuxeb. Queßcôeb riqßuin lix reyeb laj Israel ut queßxye re: —Laj Ben-adad, laj cßanjel châcuu, naxtzßâma châcuu nak tâcuy xmâc ut incßaß tâcamsi, chanqueb. Ut laj Acab quixye reheb: —¿Ma toj yoßyo laj Ben-adad? Chanchan li cuas chicuu nak nacuil, chan.

³³והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן הדד ויעלהו על המרכבה׃

³³Eb li nequeßtenkßan re laj Ben-adad queßsahoß saß xchßôleb nak queßrabi nak quixye chi joßcan. Saß junpât queßxye: —Toj yoßyo laj Ben-adad, li chanchan lâ cuas châcuu, chanqueb. Ut laj Acab quixye reheb: —¡Cßamomak chak cuiqßuin! chan. Nak laj Ben-adad quicuulac, laj Acab quixye re nak tâoc saß lix carruaje rochben.

³⁴ויאמר אליו הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב וחוצות תשים לך בדמשק כאשר שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך ויכרת לו ברית וישלחהו׃

³⁴Laj Ben-adad quixye re: —Tinkßaxtesi cuißchic âcue li tenamit li quixmakß lin yucuaß chiru lâ yucuaß, chan. Ut quixye ajcuiß re: —Ut naru ajcuiß tâyîb lâ cßayibâl saß li tenamit Damasco joß quixbânu lin yucuaß saß li tenamit Samaria, chan. Ut laj Acab quixye re: —Lâin tinqßue âlesêns chi xic xban li contrato li xabânu cuiqßuin, chan. Joßcaßin nak queßxbânu li contrato chi ribileb rib ut laj Acab quixcanab chi xic laj Ben-adad ut incßaß quixcamsi.

³⁵ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר יהוה הכיני נא וימאן האיש להכתו׃

³⁵Jun lix profeta li Dios quixye re jun li rech profetil joß quixye li Dios re: —Chinâyocß riqßuin lâ chßîchß, chan. Abanan li profeta jun chic incßaß quiraj xbânunquil.

³⁶ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו׃

³⁶Ut lix profeta li Dios quixye re: —Xban nak xakßet râtin li Dios ut incßaß xinâyocß, joßcan nak tatcamsîk xban jun li cakcoj nak tat-êlk cuiqßuin, chan. Ut joßcan quicßulman. Nak qui-el riqßuin, quixcßul jun li cakcoj ut quicamsîc xban.

³⁷וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע׃

³⁷Ut lix profeta li Dios cô riqßuin jun chic li cuînk ut quixye re: —Chinâyocß, chan. Ut li cuînk quixsacß ut quixyocß.

³⁸וילך הנביא ויעמד למלך על הדרך ויתחפש באפר על עיניו׃

³⁸Ut li profeta li Dios quixlan li ru riqßuin jun tßicr re nak incßaß tânaßekß ru. Cô ut quixakli chire li be roybeninquil nak tânumekß aran lix reyeb laj Israel.

³⁹ויהי המלך עבר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את האיש הזה אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול׃

³⁹Nak yô chi numecß li rey, li profeta quixye re: —At rey, lâin yôquin chi pletic nak xcuulac jun li soldado cuiqßuin ut quixye cue, “Il chi us li cuînk aßin re nak incßaß tâêlelik. Cui tâêlelik châcuu, tâtoj rix riqßuin lâ yußam malaj ut tâtoj rix riqßuin oßlaju libra chi tumin plata” chan li profeta.

⁴⁰ויהי עבדך עשה הנה והנה והוא איננו ויאמר אליו מלך ישראל כן משפטך אתה חרצת׃

⁴⁰Abanan nak lâin yôquin chi pletic, li cuînk quiêlelic, chan li profeta. Ut li rey quixye re: —Lâat ajcuiß xatyehoc re nak tenebanbil saß âbên xtojbal rix. Ut joßcan ajcuiß tâcßul joß xaye, chan li rey.

⁴¹וימהר ויסר את האפר מעל עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנבאים הוא׃

⁴¹Abanan li profeta saß junpât quirisi li tßicr saß xnakß ru ut li rey quixqßue retal nak aßan jun lix profeta li Dios.

⁴²ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את איש חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו׃

⁴²Ut li profeta quixye re li rey: —Joßcaßin xye li Kâcuaß: “Lâat xacuachßab li cuînk li xinye nak tâcâmk. Joßcan nak lâat tatcâmk chokß rêkaj, ut lâ tenamit teßsachekß ruheb chokß rêkaj lix tenamit aßan”, chan li Dios.—Ut li rey cô saß li palacio aran Samaria chi ra saß xchßôl ut chi yô xjoskßil.

⁴³וילך מלך ישראל על ביתו סר וזעף ויבא שמרונה׃

⁴³Ut li rey cô saß li palacio aran Samaria chi ra saß xchßôl ut chi yô xjoskßil.