¹ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים׃

¹Eb laj filisteo queßxchßutub ruheb lix soldados re teßxic chi pletic. Queßxchßutub ribeb aran Soco, li cuan saß xcuênt Judá. Ut queßxyîb lix muhebâleb saß li naßajej Efes-damim li cuan saß xyi li cuib chi tenamit Soco ut Azeca.

²ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו מלחמה לקראת פלשתים׃

²Ut laj Saúl ut eb lix soldado laj Israel queßxchßutub ajcuiß ribeb ut queßxyîb lix muhebâleb saß li ru takßa Ela. Ut queßxtzolob ribeb re teßpletik riqßuineb laj filisteo.

³ופלשתים עמדים אל ההר מזה וישראל עמדים אל ההר מזה והגיא ביניהם׃

³Eb laj filisteo cuanqueb saß xbên jun li tzûl ut eb laj Israel cuanqueb saß xbên jun chic li tzûl. Ut li ru takßa nacana saß xyi li cuib chi tzûl.

⁴ויצא איש הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת גבהו שש אמות וזרת׃

⁴Qui-el chak saß xyânkeb laj filisteo jun li cuînk cau rib chi pletic. Numenak oxib vara xnajtil rok. Li cuînk aßan aj Goliat xcßabaß. Gat xtenamit.

⁵וכובע נחשת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ומשקל השריון חמשת אלפים שקלים נחשת׃

⁵Cuan xpunit chßîchß saß xjolom yîbanbil riqßuin bronce. Ut li rakß cuan chirix yîbanbil ajcuiß riqßuin bronce. Li rakß jun quintal riqßuin jun arroba râlal.

⁶ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו׃

⁶Ramro lix tzelec riqßuin chßîchß bronce. Ut cuan ajcuiß jun xkßesnal chßîchß saß xbên xtel.

⁷וחץ חניתו כמנור ארגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל ונשא הצנה הלך לפניו׃

⁷Lix lâns, aßan jun cacuil cheß ut chßîchß li rußuj. Ut numenak cablaju libra li râlal. Li cuînk li nacßamoc re li perpôquil chßîchß re xrambal li re xchßôl yô chi xic chiru.

⁸ויעמד ויקרא אל מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערך מלחמה הלוא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול ברו לכם איש וירד אלי׃

⁸Laj Goliat quixakli aran ut quixjap re chixyebal reheb laj Israel: —¿Cßaßut nak xechßutub êrib arin chi pletic kiqßuin? ¿Ma mâcuaß ta biß lâin aj filisteo? Ut, ¿ma mâcuaß ta biß lâex xmôsex laj Saúl? Sicßomak ru junak li cuînk saß êyânk re tâpletik cuiqßuin, chan.

⁹אם יוכל להלחם אתי והכני והיינו לכם לעבדים ואם אני אוכל לו והכיתיו והייתם לנו לעבדים ועבדתם אתנו׃

⁹Cui li cuînk aßan tinixcamsi, lâo aj filisteo tocanâk chokß êmôs. Ut cui lâin tincamsi li cuînk li têsicß ru, lâex texcanâk chokß kamôs lâo.

¹⁰ויאמר הפלשתי אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה תנו לי איש ונלחמה יחד׃

¹⁰Anakcuan yôquin chixyebal êre lâex, lix soldado laj Israel, nak têtakla chak junak li cuînk re tâpletik cuiqßuin, chan.

¹¹וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה ויחתו ויראו מאד׃

¹¹Cßajoß nak quixucuac laj Saúl joßqueb ajcuiß lix soldados nak queßrabi li cßaßru quixye laj Goliat. Nequeßsicsot xbaneb xxiu.

¹²ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים והאיש בימי שאול זקן בא באנשים׃

¹²Laj David, aßan jun reheb li cuakxakib chi ralal laj Isaí. Lix tenamit laj Isaí, aßan Belén Efrata li cuan saß xcuênt Judá. Ac tîx chic laj Isaí nak laj Saúl quicuan chokß rey.

¹³וילכו שלשת בני ישי הגדלים הלכו אחרי שאול למלחמה ושם שלשת בניו אשר הלכו במלחמה אליאב הבכור ומשנהו אבינדב והשלשי שמה׃

¹³Oxibeb li ralal laj Isaí ac cuanqueb saß xyânkeb lix soldado laj Saúl re teßxic chi pletic. Li xbên ralal, aßan laj Eliab; li xcab, aßan laj Abinadab; ut li rox, aßan laj Sama.

¹⁴ודוד הוא הקטן ושלשה הגדלים הלכו אחרי שאול׃

¹⁴Laj David, aßan li îtzßinbej saß xyânkeb li cuakxakib chi ralal. Eb li oxib chi asbej queßcôeb chirix laj Saúl chi pletic.

¹⁵ודוד הלך ושב מעל שאול לרעות את צאן אביו בית לחם׃

¹⁵Laj David rajlal nacuulac riqßuin laj Saúl ut nasukßi cuißchic Belén chixcßacßalenquil lix carner lix yucuaß.

¹⁶ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום׃

¹⁶Rajlal ekßela ut rajlal ecuu naxic laj Goliat chixchikßbal xjoskßileb laj Israel. Caßcßâl cutan quixbânu chi joßcan.

¹⁷ויאמר ישי לדוד בנו קח נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם הזה והרץ המחנה לאחיך׃

¹⁷Saß jun li cutan laj Isaí quixye re laj David; —Tâcßam li jun chacach chi trigo aßin li qßuilinbil ut li lajêb chi caxlan cua. Tatxic chi junpât saß lix muhebâleb li soldados. Ut tâqßue li trigo ut li caxlan cua reheb lâ cuas.

¹⁸ואת עשרת חרצי החלב האלה תביא לשר האלף ואת אחיך תפקד לשלום ואת ערבתם תקח׃

¹⁸Ut tâcßam ajcuiß li lajêb chi queso aßin re li nataklan saß xbêneb li jun mil chi soldado. Tâcuil ma cauheb lâ cuas. Ut teßxtakla chak junak retalil châcuix re nak tinnau nak saheb saß xchßôl, chan laj Isaí.

¹⁹ושאול והמה וכל איש ישראל בעמק האלה נלחמים עם פלשתים׃

¹⁹Li rey Saúl ut chixjunileb li soldado aj Israel cuanqueb saß li ru takßa re Ela. Yôqueb chi pletic riqßuineb laj filisteo.

²⁰וישכם דוד בבקר ויטש את הצאן על שמר וישא וילך כאשר צוהו ישי ויבא המעגלה והחיל היצא אל המערכה והרעו במלחמה׃

²⁰Cuulajak chic nak toj ekßela laj David quicuacli ut quixcanabeb li carner saß rukß jalan chic re nak aßan chic tâilok reheb. Quixcßam li tzacaêmk ut cô joß quiyeheß re xban laj Isaí lix yucuaß. Nak quicuulac cuanqueb cuiß lix muhebâleb li soldados, ac xiqueb re chi pletic ut yôqueb chixjapbal reheb.

²¹ותערך ישראל ופלשתים מערכה לקראת מערכה׃

²¹Lix soldâdeb laj Israel joß eb ajcuiß lix soldâdeb laj filisteo queßxtzolob ribeb re teßpletik. Ut yôqueb chixcaßyanquil ribeb.

²²ויטש דוד את הכלים מעליו על יד שומר הכלים וירץ המערכה ויבא וישאל לאחיו לשלום׃

²²Laj David quixcanab li rîk riqßuin laj ilol re li cßaßak re ru reheb li soldados. Cô saß ânil bar chßutchßûqueb cuiß li soldados re târil chanruheb li ras.

²³והוא מדבר עמם והנה איש הבנים עולה גלית הפלשתי שמו מגת ממערות פלשתים וידבר כדברים האלה וישמע דוד׃

²³Toj yô ajcuiß chi âtinac riqßuineb nak laj Goliat, li nimla cuînk li quichal saß li tenamit Gat, quixxakab rib saß xyiheb laj Israel ut eb laj filisteo. Qui-oc cuißchic chixhobbaleb laj Israel joß naxbânu rajlal cutan. Ut laj David quirabi li yô chixyebal.

²⁴וכל איש ישראל בראותם את האיש וינסו מפניו וייראו מאד׃

²⁴Nak eb laj Israel queßril laj Goliat, quichal xxiuheb ut queßêlelic chiru.

²⁵ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה כי לחרף את ישראל עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל׃

²⁵Ut queßxye chi ribileb rib: —¿Ma xeqßue retal li cuînk aßan li nachal rajlal chikahobbal? Li ani tâcamsînk re li cuînk aßan, li rey tixqßue nabal xbiomal. Ut tixqßue ajcuiß lix rabin chokß rixakil. Ut incßaß chic teßpatzßekß xtoj li rechßalal, chanqueb.

²⁶ויאמר דוד אל האנשים העמדים עמו לאמר מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים׃

²⁶Laj David quiâtinac riqßuineb li cuanqueb chixcßatk. Quixye reheb: —¿Cßaßru tâqßuehekß re li ani tâcamsînk re li cuînk li incßaß naxpâb li Dios? ¿Ani tâisînk re li xutân li xqßue saß xbêneb laj Israel? ¿Cßaßru xcuanquil nak naxhobeb lix soldados li yoßyôquil Dios? chan.

²⁷ויאמר לו העם כדבר הזה לאמר כה יעשה לאיש אשר יכנו׃

²⁷Eb li cuînk queßxye re laj David cßaßru tâqßuehekß re li ani tâcamsînk re laj Goliat.

²⁸וישמע אליאב אחיו הגדול בדברו אל האנשים ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת׃

²⁸Laj Eliab li asbej quirabi li yô chixyebal laj David ut quijoskßoß riqßuin. Quixye re: —¿Cßaßut nak xatchal arin? ¿Ani yô chi iloc reheb li cuib oxibeb li carner li nacacßacßale saß li chaki chßochß? Ninnau nak lâat kßetkßetat ut incßaß us nacacßoxla. ¿Ma caßaj cuiß rilbal li pletic xatchal? chan.

²⁹ויאמר דוד מה עשיתי עתה הלוא דבר הוא׃

²⁹Laj David quixye re: —¿Cßaßru li incßaß us xinbânu anakcuan? ¿Ma incßaß ta biß naru tinâtinak? chan.

³⁰ויסב מאצלו אל מול אחר ויאמר כדבר הזה וישבהו העם דבר כדבר הראשון׃

³⁰Laj David qui-el riqßuin li ras ut quipatzßoc riqßuin jun chic. Ut quiyeheß cuißchic re joß quiyeheß re xbên cua.

³¹וישמעו הדברים אשר דבר דוד ויגדו לפני שאול ויקחהו׃

³¹Cuanqueb li queßabin re li quixye laj David. Coxeßxye resil re laj Saúl. Ut laj Saúl quixtakla xbokbal laj David.

³²ויאמר דוד אל שאול אל יפל לב אדם עליו עבדך ילך ונלחם עם הפלשתי הזה׃

³²Laj David quixye re laj Saúl: —At rey, mâ ani taxak chichßinânk xchßôl xban laj filisteo. Lâin aj cßanjel châcuu. Lâin tinxic chi pletic riqßuin, chan.

³³ויאמר שאול אל דוד לא תוכל ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעריו׃

³³Abanan laj Saúl quixye re: —Incßaß. Lâat incßaß naru tatxic chi pletic riqßuin aßan. Lâat toj sâjat. Ut li cuînk aßan chalen saß xchßajomal cau rib chi pletic, chan.

³⁴ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר׃

³⁴Laj David quixye re laj Saúl: —At rey, lâin nin-iloc reheb lix carner lin yucuaß. Nak queßchal li cakcoj malaj ut li oso chixchapbal li carner saß xyânkeb lix comon,

³⁵ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו׃

³⁵lâin côin chirixeb toj retal quinmakß li carner chiru. Nak li cakcoj malaj ut li oso queßraj intiubal, lâin quinchap saß xxuqueb re ut quincamsiheb.

³⁶גם את הארי גם הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלהים חיים׃

³⁶Usta cakcoj, usta oso, lâin quincamsiheb. Ut li cuînk aßin li incßaß naxpâb li Dios, joßcan ajcuiß tixcßul xban nak yô chixhobbal lix soldados li yoßyôquil Dios, chan.

³⁷ויאמר דוד יהוה אשר הצלני מיד הארי ומיד הדב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה ויאמר שאול אל דוד לך ויהוה יהיה עמך׃

³⁷Ut quixye cuißchic laj David: —Li Kâcuaß quicoloc cue chiruheb li cakcoj ut li oso. Ut aßan ajcuiß tâcolok cue chiru li cuînk aßin aj filisteo, chan. Ut laj Saúl quixye re: —Ayu, ut li Kâcuaß Dios taxak chitenkßânk âcue.—

³⁸וילבש שאול את דוד מדיו ונתן קובע נחשת על ראשו וילבש אתו שריון׃

³⁸Laj Saúl quixqßue li rakß chßîchß chirix laj David. Saß xjolom quixqßue lix punit chßîchß yîbanbil riqßuin bronce.

³⁹ויחגר דוד את חרבו מעל למדיו ויאל ללכת כי לא נסה ויאמר דוד אל שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסרם דוד מעליו׃

³⁹Ut quixqßue lix kßesnal chßîchß saß xcßâmal xsaß saß xbên li rakß. Ut laj David qui-oc chi bêc, abanan incßaß quiru chi bêc xban nak toj mâjiß cßaynak chi bêc riqßuin rakß soldado. Laj David quixye re laj Saúl: —Lâin incßaß ninru chi bêc riqßuin li akßej aßin xban nak moco cßaynakin ta, chan. Ut quirisi chirix li rakß chßîchß.

⁴⁰ויקח מקלו בידו ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו ויגש אל הפלשתי׃

⁴⁰Quixchap lix xukß. Quixxoc saß li nimaß ôb li cocß pec tîc ru ut quixqßueheb saß lix bôls. Cuan li rantßin saß rukß. Ut cô cuan cuiß laj filisteo.

⁴¹וילך הפלשתי הלך וקרב אל דוד והאיש נשא הצנה לפניו׃

⁴¹Ut laj filisteo yô chi nachßoc riqßuin laj David. Li cuînk li nacßamoc re li chßîchß li naxram cuiß li re xchßôl yô chi xic chiru.

⁴²ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו כי היה נער ואדמני עם יפה מראה׃

⁴²Laj filisteo quiril nak chßinaßus na-iloc laj David. Xban nak toj sâj al, incßaß quixqßue xcuanquil.

⁴³ויאמר הפלשתי אל דוד הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו׃

⁴³Quixye re laj David: —¿Ma lâin ta biß tzßiß nak tatchâlk chi pletic cuiqßuin riqßuin cheß? chan. Ut quixmajecua laj David saß xcßabaß lix dioseb laj filisteo.

⁴⁴ויאמר הפלשתי אל דוד לכה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה׃

⁴⁴Quim arin, chan, ut tinqßue lâ tibel reheb li xul li nequeßrupupic li nequeßtißoc tib ut reheb ajcuiß li xul li cuanqueb saß qßuicheß, chan.

⁴⁵ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם יהוה צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת׃

⁴⁵Laj David quixye re laj Goliat: —Lâat xatchal chi pletic cuiqßuin riqßuin chßîchß, lâns ut kßesnal cheß. Abanan lâin xinchal chi pletic âcuiqßuin saß xcßabaß li Kâcuaß, li nimajcual Dios, li nequeßxlokßoni lix soldâdeb laj Israel li yôcat chixchikßbal xjoskßileb.

⁴⁶היום הזה יסגרך יהוה בידי והכיתך והסרתי את ראשך מעליך ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמים ולחית הארץ וידעו כל הארץ כי יש אלהים לישראל׃

⁴⁶Anakcuan ajcuiß tatxkßaxtesi saß cuukß li Kâcuaß. Lâin tinnumtâk saß âbên ut tinset lâ cux. Ut tinqßue lix tibeleb li soldados aj filisteo chixtiuheb li xul li nequeßrupupic, joß ajcuiß li joskß aj xul. Ut chixjunileb li cuanqueb saß ruchichßochß teßxqßue retal nak lix Dios eb laj Israel kßaxal nim xcuanquil.

⁴⁷וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע יהוה כי ליהוה המלחמה ונתן אתכם בידנו׃

⁴⁷Chixjunileb li chßutchßûqueb arin teßxqßue retal nak li chßîchß ut li lâns mâcßaß na-oc cuiß chiru li Dios. Aß li Kâcuaß, aßan li tâêchanînk re li plêt aßin ut aßan tâkßaxtesînk êre saß kukß lâo aj Israel, chan laj David.

⁴⁸והיה כי קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דוד וימהר דוד וירץ המערכה לקראת הפלשתי׃

⁴⁸Laj filisteo qui-oc chi nachßoc riqßuin laj David. Ut laj David cô saß junpât cuan cuiß laj filisteo.

⁴⁹וישלח דוד את ידו אל הכלי ויקח משם אבן ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על פניו ארצה׃

⁴⁹Quixchßic li rukß saß lix bôls, quirisi jun li pec ut quixqßue saß lix rantßin ut quixcut chi cau riqßuin lix rantßin. Li pec quinak saß xpêquem ut quicana chi tßiltßo saß xpêquem. Ut laj Goliat quitßaneß chi huphu saß chßochß.

⁵⁰ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן ויך את הפלשתי וימיתהו וחרב אין ביד דוד׃

⁵⁰Joßcaßin nak quixcamsi laj Goliat laj David, usta mâcßaß xchßîchß riqßuin. Quixcamsi ban riqßuin rantßin ut pec.

⁵¹וירץ דוד ויעמד אל הפלשתי ויקח את חרבו וישלפה מתערה וימתתהו ויכרת בה את ראשו ויראו הפלשתים כי מת גבורם וינסו׃

⁵¹Chirix aßan, laj David cô saß ânil riqßuin laj Goliat. Quixakli saß xbên. Quixbotzß lix chßîchß laj Goliat ut riqßuin aßan quixset xcux. Ut eb laj filisteo queßxqßue retal nak camenak chic li nacßamoc be chiruheb ut queßêlelic.

⁵²ויקמו אנשי ישראל ויהודה וירעו וירדפו את הפלשתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון ויפלו חללי פלשתים בדרך שערים ועד גת ועד עקרון׃

⁵²Ut eb li soldados aj Israel ut eb aj Judá queßxjap re ut queßrâlinaheb laj filisteo toj saß li oquebâl reheb li tenamit Gat ut Ecrón. Ut yalak bar saß eb li be re Saaraim ut Gat ut Ecrón nequeßtßanaxin li camenak.

⁵³וישבו בני ישראל מדלק אחרי פלשתים וישסו את מחניהם׃

⁵³Ut eb laj Israel queßsukßi saß xmuhebâleb laj filisteo ut quilajeßxxoc li cßaßru reheb.

⁵⁴ויקח דוד את ראש הפלשתי ויבאהו ירושלם ואת כליו שם באהלו׃

⁵⁴Ut laj David quixcßam aran Jerusalén lix jolom laj Goliat. Abanan lix chßîchß re pletic quixxoc saß lix muhebâl.

⁵⁵וכראות שאול את דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי׃

⁵⁵Nak laj David cô chi pletic riqßuin laj Goliat, laj Saúl quixpatzß re laj Abner li nataklan saß xbêneb li soldados: —¿Ani aj alal li al aßan? chan. Quichakßoc laj Abner ut quixye:

⁵⁶ויאמר המלך שאל אתה בן מי זה העלם׃

⁵⁶—Relic chi yâl, at rey, lâin incßaß ninnau, chan. Ut laj Saúl quixye re: —Patzßi ani lix yucuaß, chan re.

⁵⁷וכשוב דוד מהכות את הפלשתי ויקח אתו אבנר ויבאהו לפני שאול וראש הפלשתי בידו׃

⁵⁷Nak quisukßi chak laj David saß li plêt, cuan chak saß rukß lix jolom laj Goliat. Ut laj Abner quixcßam laj David riqßuin laj Saúl.Laj Saúl quixye re: —¿Ani lâ yucuaß? chan. Laj David quixye re: —Lâin ralal laj Isaí, laj cßanjel châcuu. Belén xtenamit, chan.

⁵⁸ויאמר אליו שאול בן מי אתה הנער ויאמר דוד בן עבדך ישי בית הלחמי׃

⁵⁸Laj Saúl quixye re: —¿Ani lâ yucuaß? chan. Laj David quixye re: —Lâin ralal laj Isaí, laj cßanjel châcuu. Belén xtenamit, chan.