¹ויברח דוד מנוית ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך כי מבקש את נפשי׃

¹Chirix aßan laj David quiêlelic Naiot xcuênt Ramá ut cô riqßuin laj Jonatán. Quixye re: —¿Cßaßru li incßaß us xinbânu? ¿Cßaßru inmâc chiru lâ yucuaß? ¿Cßaßut nak târaj incamsinquil? chan.

²ויאמר לו חלילה לא תמות הנה לו עשה אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת׃

²Quixye laj Jonatán: —Moco yâl ta. Lâat incßaß tatxcamsi. Lin yucuaß mâcßaß naxbânu chi incßaß ta tixye cue lâin. Yalak cßaßru naxbânu, naxye cue. Mâ jokße tixmuk chicuu li cßaßru tixbânu. Aßan incßaß tatxcamsi, chan laj Jonatán.

³וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך כי כפשע ביני ובין המות׃

³Laj David quixye re: —Lâ yucuaß naxnau nak rarôquin âban. Incßaß naraj xqßuebal xrahil âchßôl. Joßcan nak incßaß naxye âcue. Saß xcßabaß li nimajcual Dios ut saß âcßabaß ajcuiß lâat, lâin ninye âcue nak târaj incamsinquil, chan.

⁴ויאמר יהונתן אל דוד מה תאמר נפשך ואעשה לך׃

⁴Laj Jonatán quixye re: —¿Cßaßru tâcuaj tinbânu? Ye cue ut lâin tinbânu. chan.

⁵ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית׃

⁵Laj David quixye re: —Cuulaj nequeßxninkßei li xyoßlajic li po ut lâin cßaynakin chi cßojlâc saß li mêx cuochben lâ yucuaß. Abanan tâqßue inlesêns re nak lâin tinmuk cuib saß li cßalebâl toj saß li ecuu saß rox li cutan.

⁶אם פקד יפקדני אביך ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו כי זבח הימים שם לכל המשפחה׃

⁶Cui lâ yucuaß tinixpatzß, lâat tâye re nak xintzßâma châcuu nak tinâcanab chi xic saß lin tenamit Belén xban nak eb li cuechßalal nequeßninkßeîc aran rajlal chihab.

⁷אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו דע כי כלתה הרעה מעמו׃

⁷Cui lâ yucuaß tixye nak us nak xcôin, tâcßojlâk inchßôl. Abanan cui najoskßoß, aßan retalil châcuu nak aßan târaj incamsinquil.

⁸ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני׃

⁸Bânu usilal cue saß xcßabaß li juramento li kabânu chi kibil kib. Chinâtenkßa lâin aj cßanjel châcuu. Cui ut lâin cuan inmâc, chinâcamsi lâat anakcuan. Incßaß tento nak tinâcßam riqßuin lâ yucuaß re nak aßan tinixcamsi, chan laj David.

⁹ויאמר יהונתן חלילה לך כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך ולא אתה אגיד לך׃

⁹Laj Jonatán quixye re: —Matcßoxlac. Cui lâin tinnau nak lin yucuaß ac xcßoxla xbânunquil mâusilal âcue, lâin tinye resil âcue, chan.

¹⁰ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה׃

¹⁰Laj David quixye: —¿Ani tâyehok cue nak lâ yucuaß tatxsume saß joskßil? chan.

¹¹ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה׃

¹¹Laj Jonatán quixye re: —Yoßo saß cßalebâl, chan. Ut queßcôeb xcaßbichaleb saß li cßalebâl.

¹²ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך׃

¹²Ut laj Jonatán quixye re laj David: —Saß xcßabaß li Kâcuaß li kaDios lâo aj Israel, lâin ninye âcue nak saß ajcuiß li hônal aßin cuulaj malaj ut caßbej, lâin tinâtinak riqßuin lin yucuaß. Cui sa saß xchßôl âcuiqßuin, lâin tintakla xyebal âcue.

¹³כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי׃

¹³Cui ut târaj tixbânu raylal âcue, li Kâcuaß chixbânuhak raylal cue cui incßaß tintakla resil âcue ut tatintenkßa xcolbal âcuib. Li Kâcuaß taxak chicuânk âcuiqßuin joß nak quicuan riqßuin lin yucuaß.

¹⁴ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות׃

¹⁴Cui ut toj yoßyôkin chabânuhak usilal cue joß nak naxbânu usilal âcue lâat li Kâcuaß re nak incßaß tincamsîk.

¹⁵ולא תכרת את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה׃

¹⁵Chabânuhak usilal reheb li cuechßalal chi junelic. Ut nak li Kâcuaß acak xsach ruheb chixjunileb li xicß nequeßiloc âcue, incßaß taxak chisachk lin cßabaß chi junaj cua, chan laj Jonatán.

¹⁶ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד׃

¹⁶Joßcaßin nak laj Jonatán quixbânu li pacto riqßuin laj David ut quixye: —Aß taxak li Dios chiqßuehok reheb chixtojbal xmâqueb li xicß nequeßiloc re laj David joßqueb ajcuiß li ralal xcßajol, chan.

¹⁷ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו׃

¹⁷Jun sut chic laj Jonatán quixye nak teßxbânu li juramento xban nak kßaxal cuißchic naxra laj David joß nak naxra rib aßan.

¹⁸ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך׃

¹⁸Tojoßnak laj Jonatán quixye re laj David: —Cuulaj nequeßxninkßei li xyoßlajic li po. Teßxqßue retal nak mâ anihakat xban nak yamyôk lâ naßaj.

¹⁹ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל׃

¹⁹Ut saß rox li cutan kßaxal cuißchic tâcßutûnk nak mâ anihakat. Tatxic saß li naßajej li camuk cuiß chak âcuib junxil. Ut tâmuk âcuib chirix li jun tûb chi pec Ezel xcßabaß.

²⁰ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה׃

²⁰Lâin tincut oxib lin tzimaj chixcßatk li pec. Tinbânu cuib nak yôquin chixtzolbal cutuc.

²¹והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר חי יהוה׃

²¹Chirix aßan tintakla lin môs chixsicßbal. Cui lâin tinye re, “Lin tzimaj cuan nachß riqßuin li pec. Cßam chak”, aßan retalil nak mâcßaß tâcßul. Tatchâlk cuißchic xban nak saß xcßabaß li Kâcuaß ninye âcue nak mâcßaß tâcßul.

²²ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה לך כי שלחך יהוה׃

²²Abanan cui tinye re lin môs, “Lin tzimaj toj jun pacßal li pec xnak”, aßan retalil nak tatêlelik xban nak li Kâcuaß naraj nak tatxic.

²³והדבר אשר דברנו אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך עד עולם׃

²³Ut li Kâcuaß tâtenkßânk ke re nak incßaß takakßet li kâtin li xkaye chi kibil kib.—

²⁴ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על הלחם לאכול׃

²⁴Joßcan nak laj David cô ut quixmuk rib saß li cßalebâl. Nak yô li ninkße re xyoßlajic li po, laj Saúl quichunla saß mêx chi cuaßac.

²⁵וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד׃

²⁵Laj Saúl quichunla saß li naßajej li nachunla cuiß rajlal chiru li tzßac. Ut laj Jonatán quichunla saß xcaßyabâl. Ut laj Abner quichunla chixcßatk laj Saúl. Abanan li naßajej li nachunla cuiß laj David yamyo.

²⁶ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור׃

²⁶Saß xbên li cutan mâcßaß quixye laj Saúl. Saß xchßôl aßan nak laj David quixbânu cßaßak re ru incßaß us ut incßaß quixsantobresi rib re târûk tâcuaßak saß li ninkße. Joßcan nak mâcßaß quixye.

²⁷ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם׃

²⁷Joß cuulajak chic saß xcab li cutan re li ninkße, laj Saúl quiril nak mâ ani laj David. Quixye re laj Jonatán: —Laj David incßaß xcßulun chi cuaßac chi moco ecuêr, chi moco anakcuan. ¿Cßaßut? chan.

²⁸ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם׃

²⁸Laj Jonatán quixye re: —Laj David quixtzßâma chicuu nak tinqßue xlesêns chi xic Belén.

²⁹ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך׃

²⁹Quixye cue, “Bânu usilal, tâqßue inlesêns chi xic xban nak li cuechßalal yôqueb chi mayejac saß li tenamit Belén. Li cuas xtakla inbokbal. Cui sa saß âchßôl cuiqßuin, tâqßue inlesêns chi xic chirilbaleb li cuechßalal,” chan. Joßcan nak incßaß xcßulun chi cuaßac âcuochben, at rey, chan laj Jonatán.

³⁰ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך׃

³⁰Cßajoß nak quijoskßoß laj Saúl riqßuin laj Jonatán ut quixye re: —Lâat incßaß us ânaßleb. Ralalat jun ixk kßetkßet ut incßaß us xnaßleb. Anakcuan ninnau nak lâat tzßakal ramîg li ralal laj Isaí. Xutânal chokß âcue ut chokß re ajcuiß lâ naß.

³¹כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי כי בן מות הוא׃

³¹¿Ma incßaß nacaqßue retal nak cui li ralal laj Isaí yoßyôk, incßaß naru tat-oc chokß rey lâat, chi moco eb lâ cualal âcßajol? Joßcan nak ayu. Sicß chak ut tâcßam chak cuiqßuin. Aßan tento nak tâcâmk, chan laj Saúl.

³²ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה׃

³²Laj Jonatán quixye re: —¿Cßaßut nak tâcamsi laj David? ¿Cßaßru xmâc châcuu? chan.

³³ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד׃

³³Xban xjoskßil laj Saúl quixcut lix lâns re tixcamsi laj Jonatán. Riqßuin aßan laj Jonatán quixqßue retal nak relic chi yâl lix yucuaß târaj xcamsinquil laj David.

³⁴ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו׃

³⁴Mâ caßchßin xjoskßil laj Jonatán nak qui-el saß li mêx ut incßaß quicuaßac saß xcab li cutan nak yôqueb chixninkßeinquil li xyoßlajic li po. Cßajoß nak yô chi cßoxlac chirix laj David xban nak lix yucuaß târaj xcamsinquil.

³⁵ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו׃

³⁵Saß li cutan jun chic nak toj ekßela laj Jonatán cô saß cßalebâl joß quixye re laj David. Ut quixcßam jun li sâj al chirix.

³⁶ויאמר לנערו רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו׃

³⁶Quixye re li al: —Âlinan ut tâxoc chak li tzimaj li tincut, chan. Li al quiâlinac ut laj Jonatán quixcut lix tzimaj toj jun pacßal li al.

³⁷ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה׃

³⁷Nak li al quicuulac saß li naßajej li quixcut cuiß li tzimaj, laj Jonatán quixjap re chixyebal re li al: —Ayu jun pacßal li cuancat cuiß. Aran tâtau.

³⁸ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי ויבא אל אדניו׃

³⁸Ayu saß junpât, chan. Ut li al quixxoc li tzimaj ut quixcßam riqßuin laj Jonatán.

³⁹והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר׃

³⁹Abanan incßaß quixnau cßaßru xyâlal li quixye laj Jonatán. Caßaj cuiß laj Jonatán ut laj David queßnaßoc re.

⁴⁰ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר׃

⁴⁰Ut laj Jonatán quixqßue lix tzimaj re li al ut quixtakla cuißchic saß li tenamit.

⁴¹הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל׃

⁴¹Nak ac xcô li al, laj David qui-el chak chirix li jun tûb chi pec. Quixcuikßib rib oxib sut saß chßochß. Queßrutzß ru chi ribileb rib. Ut cßajoß nak queßyâbac. Laj David kßaxal cuißchic quiyâbac toj retal quicßojla xchßôl.Laj Jonatán quixye re laj David: —Ayu chi mâcßaß âcßaßux. Lâo ac xkabânu li juramento saß xcßabaß li Kâcuaß. Aßan tâtenkßânk ke re nak incßaß takakßet li kâtin, lâo joßqueb ajcuiß li kalal kacßajol, chan. Ut laj David cô ut laj Jonatán quisukßi saß li tenamit.

⁴²ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם ויקם וילך ויהונתן בא העיר׃

⁴²Laj Jonatán quixye re laj David: —Ayu chi mâcßaß âcßaßux. Lâo ac xkabânu li juramento saß xcßabaß li Kâcuaß. Aßan tâtenkßânk ke re nak incßaß takakßet li kâtin, lâo joßqueb ajcuiß li kalal kacßajol, chan. Ut laj David cô ut laj Jonatán quisukßi saß li tenamit.