¹וימת שמואל ויקבצו כל ישראל ויספדו לו ויקברהו בביתו ברמה ויקם דוד וירד אל מדבר פארן׃

¹Nak laj Samuel quicam, chixjunileb laj Israel queßxchßutub ribeb. Queßyâbac xban xrahil xchßôleb. Laj Samuel quimukeß saß lix chßochß aran Ramá. Chirix aßan laj David cô saß li chaki chßochß aran Parán.

²ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת אלפים ואלף עזים ויהי בגזז את צאנו בכרמל׃

²Quicuan jun li cuînk biom aj Nabal xcßabaß saß li naßajej Maón. Cuan xchßochß aran Carmel. Oxib mil lix carner ut jun mil lix chibât. Saß jun li cutan yô chixbesbal rix lix carner aran Carmel.

³ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבו׃

³Laj Nabal, aßan xcomoneb li ralal xcßajol laj Caleb. Laj Nabal cau xchßôl ut joskß. Li rixakil xAbigail xcßabaß. Li ixk aßan, chßinaßus na-iloc ut cuan xnaßleb.

⁴וישמע דוד במדבר כי גזז נבל את צאנו׃

⁴Nak laj David cuan saß li chaki chßochß, quirabi resil nak laj Nabal yô chixbesbal rix lix carner.

⁵וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום׃

⁵Quixbok riqßuin lajêb li sâj cuînk ut quixye reheb: —Texxic riqßuin laj Nabal aran Carmel. Têqßue xsahil xchßôl saß incßabaß lâin.

⁶ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום׃

⁶Ut têye re, “Aß taxak li tuktûquil usilal chicuânk âcuiqßuin ut riqßuineb ajcuiß chixjunileb lâ cuechßalal, joß eb ajcuiß li cßaßru cuan âcue, chan laj David.

⁷ועתה שמעתי כי גזזים לך עתה הרעים אשר לך היו עמנו לא הכלמנום ולא נפקד להם מאומה כל ימי היותם בכרמל׃

⁷Lâin xcuabi resil nak yôcat chixbesbal rix lâ carner. Joßcan nak xintakla xyebal âcue nak eb li nequeßiloc reheb lâ xul xeßcuan cuiqßuin ut mâcßaß xinbânu reheb. Mâcßaß xcuelkßa chiruheb nak xeßcuan cuiqßuin aran Carmel.

⁸שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי על יום טוב בנו תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד׃

⁸Naru tâpatzß reheb lâ môs ut teßxye âcue nak yâl li yôquin chixyebal. Xintakla lin takl âcuiqßuin anakcuan saß li cutan nak sa saß âchßôl ut nintzßâma châcuu nak tâcßuleb saß xyâlal. Nintzßâma châcuu nak tâqßue li joß qßuial cuan châcuu reheb lin takl ut cue ajcuiß lâin, lâ cuamîg”, chan laj David.

⁹ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל ככל הדברים האלה בשם דוד וינוחו׃

⁹Queßcôeb li sâj cuînk li queßtaklâc xban laj David ut queßxye re laj Nabal chixjunil li quiyeheß reheb xban laj David ut queßroybeni cßaßru teßsumêk cuiß.

¹⁰ויען נבל את עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדניו׃

¹⁰Laj Nabal quichakßoc ut quixye reheb: —¿Ani li cuînk aßan? ¿Ani laj David li ralal laj Isaí? Anakcuan cßajoßeb li lokßbil môs yôqueb chi êlelic chiru lix patrón.

¹¹ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגזזי ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה׃

¹¹¿Ma tinqßue ta biß reheb lix cua rucßaheb li yôqueb chi besoc rix lin carner? ¿Ma tinqßue ta biß reheb li tib li ninyîb chokß reheb lin môs? ¿Ma ninnau ta biß bar xeßchal chak nak tinqßue xtzacaêmkeb li cuînk aßan? chan laj Nabal.

¹²ויהפכו נערי דוד לדרכם וישבו ויבאו ויגדו לו ככל הדברים האלה׃

¹²Eb li sâj cuînk queßsukßi riqßuin laj David ut queßxye re chixjunil li quixye laj Nabal.

¹³ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש את חרבו ויחגרו איש את חרבו ויחגר גם דוד את חרבו ויעלו אחרי דוד כארבע מאות איש ומאתים ישבו על הכלים׃

¹³Tojoßnak laj David quixye reheb: —Chapomak lê chßîchß, chan. Ut chixjunileb queßxqßue xchßîchßeb saß xcßâmal xsaß. Ut laj David quixchap ajcuiß lix chßîchß ut quixcßam chirix câhib ciento li soldados nak cô riqßuin laj Nabal. Cuib ciento queßcana aran chixcßacßalenquil li cßaßruheb re.

¹⁴ולאביגיל אשת נבל הגיד נער אחד מהנערים לאמר הנה שלח דוד מלאכים מהמדבר לברך את אדנינו ויעט בהם׃

¹⁴Jun lix môs laj Nabal quixye re lix Abigail: —¿Ma xacuabi nak laj David xtakla chak lix môs toj saß li chaki chßochß re xqßuebal xsahil xchßôl li kapatrón? Abanan aßan incßaß xcßuleb saß xyâlal. Quixhobeb ban.

¹⁵והאנשים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא פקדנו מאומה כל ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשדה׃

¹⁵Eb aßan châbileb kiqßuin nak cocuan chak riqßuineb saß cßalebâl. Mâcßaß queßxbânu ke chi moco queßxchßeß li cßaßru ke.

¹⁶חומה היו עלינו גם לילה גם יומם כל ימי היותנו עמם רעים הצאן׃

¹⁶Eb aßan coeßxcol chi kßek chi cutan ut queßxcol ajcuiß li kaquetômk.

¹⁷ועתה דעי וראי מה תעשי כי כלתה הרעה אל אדנינו ועל כל ביתו והוא בן בליעל מדבר אליו׃

¹⁷Bânu usilal, cßoxla rix chi us cßaßru tâbânu. Relic chi yâl tâchâlk raylal saß xbên li kapatrón ut saß xbên ajcuiß chixjunileb lix jun cablal. Xban nak kßaxal joskß, mâ ani naru naâtinac riqßuin, chan.

¹⁸ותמהר אבוגיל ותקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוות וחמש סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים ותשם על החמרים׃

¹⁸Lix Abigail saß junpât quixchßutub cuib ciento li caxlan cua, cuib bôls li vino, ôb li carner ac pombil, cuib nînki chacach li trigo ac qßuilinbil, jun ciento jôb li uvas, ut cuib ciento li caxlan cua yîbanbil riqßuin chaki higos. Quixqßue chixjunil aßin chirixeb lix bûr.

¹⁹ותאמר לנעריה עברו לפני הנני אחריכם באה ולאישה נבל לא הגידה׃

¹⁹Ut quixye reheb lix môs: —Lâex ayukex chi ubej ut lâin tinxic mokon, chan. Abanan incßaß quixye re lix bêlom.

²⁰והיה היא רכבת על החמור וירדת בסתר ההר והנה דוד ואנשיו ירדים לקראתה ותפגש אתם׃

²⁰Lix Abigail yô chi xic chi mukmu chirix lix bûr saß li cubsînc. Mâcßaß saß xchßôl nak quiril laj David rochbeneb lix soldados yôqueb chak chi châlc.

²¹ודוד אמר אך לשקר שמרתי את כל אשר לזה במדבר ולא נפקד מכל אשר לו מאומה וישב לי רעה תחת טובה׃

²¹Laj David yô chi cßoxlac ut quixye saß xchßôl: —Mâcßaß rajbal nak xincol rix li cßaßru cuan re li cuînk aßan saß li chaki chßochß. Mâ jun li cßaßru cuan re xkachßeß. Abanan aßan mâusilal xbânu ke chokß rêkaj li usilal xkabânu re.

²²כה יעשה אלהים לאיבי דוד וכה יסיף אם אשאיר מכל אשר לו עד הבקר משתין בקיר׃

²²Aß taxak li Kâcuaß chiqßuehok cue chixtojbal inmâc cui toj yoßyôkeb li cuînk xcomoneb laj Nabal nak tâsakêuk cuulaj, chan laj David.

²³ותרא אביגיל את דוד ותמהר ותרד מעל החמור ותפל לאפי דוד על פניה ותשתחו ארץ׃

²³Nak lix Abigail quiril laj David, quicube chirix lix bûr saß junpât ut quixcuikßib rib saß chßochß chiru laj David re xqßuebal xlokßal.

²⁴ותפל על רגליו ותאמר בי אני אדני העון ותדבר נא אמתך באזניך ושמע את דברי אמתך׃

²⁴Quixcut rib chi rok laj David ut quixye re: —At kâcuaß, chicanâk ta saß inbên li mâc li xbânu laj Nabal. Caßaj cuiß nintzßâma châcuu nak tinâcanab chi âtinac âcuiqßuin ut tâcuabi taxak li cßaßru tinye âcue.

²⁵אל נא ישים אדני את לבו אל איש הבליעל הזה על נבל כי כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו ואני אמתך לא ראיתי את נערי אדני אשר שלחת׃

²⁵Nintzßâma châcuu nak incßaß tâqßue saß âchßôl li cßaßru xye âcue li cuînk aßan, li incßaß us xnaßleb. Joßcan nak aj Nabal queßxqßue chokß xcßabaß xban nak mâcßaß xnaßleb. Lâin laj cßanjel châcuu, incßaß xcuileb ru li sâj cuînk li xataklaheb kiqßuin.

²⁶ועתה אדני חי יהוה וחי נפשך אשר מנעך יהוה מבוא בדמים והושע ידך לך ועתה יהיו כנבל איביך והמבקשים אל אדני רעה׃

²⁶Li Kâcuaß xtenkßan âcue. Joßcan nak incßaß xacamsiheb chixjunileb li cristian aßin. Incßaß xaqßue rêkaj li incßaß us xbânu cue joß xacßoxla xbânunquil. Cheßxcßulak taxak joß li tixcßul laj Nabal chixjunileb li xicß nequeßiloc âcue ut li teßraj xbânunquil raylal âcue.

²⁷ועתה הברכה הזאת אשר הביא שפחתך לאדני ונתנה לנערים המתהלכים ברגלי אדני׃

²⁷Li cßaßak re ru aßin li xincßam chak, at kâcuaß David, chijeqßuîk reheb lâ soldados li cuanqueb âcuochben.

²⁸שא נא לפשע אמתך כי עשה יעשה יהוה לאדני בית נאמן כי מלחמות יהוה אדני נלחם ורעה לא תמצא בך מימיך׃

²⁸Chacuy taxak inmâc cui xinpaltoß châcuu. Li Kâcuaß Dios tatxxakab chokß rey, joß eb ajcuiß lâ cualal âcßajol xban nak lâat yôcat chi pletic saß xcßabaß li Kâcuaß. Toj chalen anakcuan mâ jun li mâusilal nacabânu.

²⁹ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את יהוה אלהיך ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע׃

²⁹Usta cuan li ani nasicßoc âcue re âcamsinquil, li Kâcuaß lâ Dios tâcolok âcue. Ut tixtzßektânaheb li xicß nequeßiloc âcue joß li pec li nequeßcuteß riqßuin rantßin xbaneb li cuînk.

³⁰והיה כי יעשה יהוה לאדני ככל אשר דבר את הטובה עליך וצוך לנגיד על ישראל׃

³⁰Nak acak xacßul li quixye chak châcuix li Kâcuaß ut nak acak xat-oc chokß xreyeb laj Israel,

³¹ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדני ולשפך דם חנם ולהושיע אדני לו והיטב יהוה לאדני וזכרת את אמתך׃

³¹lâat incßaß târahokß âchßôl xban nak mâ ani xacamsi chi mâcßaß rajbal. Incßaß tâyotßekß âchßôl xban nak incßaß xaqßue rêkaj li mâusilal joß xacuaj lâat. Joßcan ut mâbânu junak mâusilal. Ut nak acak xatxqßue li Kâcuaß saß lâ cuanquilal, chinjulticokß taxak âcue, chan lix Abigail.

³²ויאמר דוד לאביגל ברוך יהוה אלהי ישראל אשר שלחך היום הזה לקראתי׃

³²Laj David quixye re: —Lokßoninbil taxak li Kâcuaß, lix Dioseb laj Israel, xban nak xatxtakla chak anakcuan re nak tinâcßul arin.

³³וברוך טעמך וברוכה את אשר כלתני היום הזה מבוא בדמים והשע ידי לי׃

³³Ut osobtesinbilat taxak xban li Dios xban nak xanau xcßoxlanquil chanru tâbânu. Xaram chicuu re nak incßaß tincamsiheb li cristian chi mâcßaß rajbal ut re ajcuiß nak incßaß tinqßue rêkaj li mâusilal joß xcuaj lâin.

³⁴ואולם חי יהוה אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך כי לולי מהרת ותבאתי לקראתי כי אם נותר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר׃

³⁴Li Kâcuaß Dios xinixtenkßa anakcuan. Joßcan nak incßaß xinbânu raylal âcue. Cui ta incßaß xatchal chi junpât cuiqßuin, ninye âcue saß xcßabaß li Kâcuaß nak cuulaj mâ jun raj chic li nequeßtenkßan re laj Nabal quicana chi yoßyo. Xincamsiheb raj chixjunileb, chan.

³⁵ויקח דוד מידה את אשר הביאה לו ולה אמר עלי לשלום לביתך ראי שמעתי בקולך ואשא פניך׃

³⁵Chirix aßan laj David quixcßul chixjunil li mâtan li quixcßam lix Abigail ut quixye re: —Ayu saß lâ cuochoch chi mâcßaß âcßaßux. Lâin xcuabi li cßaßru xaye cue ut tinbânu joß xatzßâma chicuu, chan laj David.

³⁶ותבא אביגיל אל נבל והנה לו משתה בביתו כמשתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שכר עד מאד ולא הגידה לו דבר קטן וגדול עד אור הבקר׃

³⁶Lix Abigail cô cuißchic saß rochoch. Ut laj Nabal yô chi ninkßeîc chi sa saß xchßôl nak quicuulac joß nak nequeßninkßeîc li rey ut tâcalâk. Joßcan nak lix Abigail mâcßaß quixye re toj saß li cutan jun chic.

³⁷ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן׃

³⁷Cuulajak chic nak ac xnumeß xcalajic laj Nabal, li rixakil quixserakßi re li cßaßru quicßulman. Cßajoß nak qui-oc xcßaßux laj Nabal chirabinquil aßan. Quisach xnaßleb ut incßaß chic qui-ecßan.

³⁸ויהי כעשרת הימים ויגף יהוה את נבל וימת׃

³⁸Nak ac xnumeß lajêb cutan chic, li Kâcuaß quixrak xyußam laj Nabal ut quicam.

³⁹וישמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך יהוה אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשך מרעה ואת רעת נבל השיב יהוה בראשו וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה׃

³⁹Nak laj David quirabi resil nak quicam laj Nabal, quixye: —Lokßoninbil taxak li Kâcuaß xban nak aßan xqßuehoc rêkaj re laj Nabal li incßaß us xbânu cue. Quinixtenkßa re nak incßaß quinbânu li incßaß us. Li Kâcuaß xqßue chixtojbal xmâc laj Nabal, chan. Ut laj David quixtakla resil riqßuin lix Abigail nak târaj sumlâc riqßuin.

⁴⁰ויבאו עבדי דוד אל אביגיל הכרמלה וידברו אליה לאמר דוד שלחנו אליך לקחתך לו לאשה׃

⁴⁰Eb lix môs laj David queßcôeb Carmel riqßuin lix Abigail ut queßxye re: —Laj David xoxtakla chak âcuiqßuin. Aßan târaj nak tatxic chikix. Târaj âcßambal chokß rixakil, chanqueb.

⁴¹ותקם ותשתחו אפים ארצה ותאמר הנה אמתך לשפחה לרחץ רגלי עבדי אדני׃

⁴¹Lix Abigail quixcuikßib rib chiruheb ut quixye reheb: —Lâin aj cßanjel chiru laj David. Lâin tinchßaj li rokeb lix môs cui joßcan naraj aßan tinbânu, chan.

⁴²ותמהר ותקם אביגיל ותרכב על החמור וחמש נערתיה ההלכות לרגלה ותלך אחרי מלאכי דוד ותהי לו לאשה׃

⁴²Lix Abigail quixcauresi rib re tâxic chirixeb lix môs laj David. Quitakeß chirix lix bûr ut quixcßameb ajcuiß ôb lix môs ixk ut queßcôeb chirixeb lix môs laj David. Ut lix Abigail quisumla riqßuin laj David.

⁴³ואת אחינעם לקח דוד מיזרעאל ותהיין גם שתיהן לו לנשים׃

⁴³Laj David ac quisumla riqßuin lix Ahinoam ut quisumla cuißchic riqßuin lix Abigail. Cabichaleb queßcuan chokß rixakil.Lix Mical lix rabin laj Saúl quicuan chokß rixakil laj David. Abanan laj Saúl quixqßue lix Mical chokß rixakil laj Palti li ralal laj Lais. Galim lix tenamit laj Lais.

⁴⁴ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש אשר מגלים׃

⁴⁴Lix Mical lix rabin laj Saúl quicuan chokß rixakil laj David. Abanan laj Saúl quixqßue lix Mical chokß rixakil laj Palti li ralal laj Lais. Galim lix tenamit laj Lais.