1ויהי איש מבן ימין ושמו קיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח בן איש ימיני גבור חיל׃
1Saß xyânkeb li ralal xcßajol laj Benjamín quicuan jun li cuînk aj Cis xcßabaß. Aßan jun li cuînk naßno ru. Aßan li ralal laj Abiel. Ut laj Abiel, aßan li ralal laj Zeror. Ut laj Zeror, aßan li ralal laj Becorat. Ut laj Becorat, aßan li ralal laj Afía.
2ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל העם׃
2Laj Cis cuan jun li ralal aj Saúl xcßabaß. Toj sâj ut cßajoß xchakßal ru. Aßan li kßaxal chßinaßus ut li kßaxal najt rok saß xyânkeb laj Israel.
3ותאבדנה האתנות לקיש אבי שאול ויאמר קיש אל שאול בנו קח נא אתך את אחד מהנערים וקום לך בקש את האתנת׃
3Saß jun li cutan queßsach lix bûr laj Cis. Quixye re laj Saúl: —Cauresi âcuib ut tatxic chixsicßbaleb lin bûr. Tâcßam jun li môs châcuix nak tatxic, chan.
4ויעבר בהר אפרים ויעבר בארץ שלשה ולא מצאו ויעברו בארץ שעלים ואין ויעבר בארץ ימיני ולא מצאו׃
4Cô laj Saúl ut quixsiqßui saß chixjunil lix naßajeb li ralal xcßajol laj Efraín, li tzûl ru. Ut quixsiqßui ajcuiß saß li naßajej Salisa. Abanan incßaß quixtauheb lix bûr lix yucuaß. Quixsiqßui ajcuiß saß li naßajej Saalim ut saß lix naßajeb li ralal xcßajol laj Benjamín. Chi moco aran quixtauheb.
5המה באו בארץ צוף ושאול אמר לנערו אשר עמו לכה ונשובה פן יחדל אבי מן האתנות ודאג לנו׃
5Nak queßcuulac saß lix naßaj laj Zuf, laj Saúl quixye re lix môs: —Sukßîko saß kochoch. Mâre incßaß chic naxcßoxlaheb lix bûr lin yucuaß. Mâre chikix chic lâo yô xcßaßux, chan.
6ויאמר לו הנה נא איש אלהים בעיר הזאת והאיש נכבד כל אשר ידבר בוא יבוא עתה נלכה שם אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה׃
6Li môs quixye re: —Saß li tenamit aßin cuan jun li profeta naßno ru xban nak chixjunil li cßaßru naxye nacßulman. Toxic chirilbal. Mâre aßan tixye ke bar takatau eb li bûr, chan.
7ויאמר שאול לנערו והנה נלך ומה נביא לאיש כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין להביא לאיש האלהים מה אתנו׃
7Laj Saúl quixye re: —Us. Yoßo riqßuin. Aban, ¿cßaßru takasi re li profeta? Mâcßaß chic cuan ke. Mâcßaß chic kacua saß li kabôls, chan.
8ויסף הנער לענות את שאול ויאמר הנה נמצא בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלהים והגיד לנו את דרכנו׃
8Li môs quixye: —Cuan jun inchßina tumin plata. Takasi aßan re li profeta re nak tixcßut chiku li be takacßam, chan.
9לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הראה כי לנביא היום יקרא לפנים הראה׃
9(Saß eb li cutan aßan cui queßraj xnaubal cßaßru naraj li Dios, queßxye, “Yoßo riqßuin laj kße”, chanqueb, xban nak junxil “aj kße” nequeßxye reheb. Anakcuan profeta chic nequeßxye reheb.)
10ויאמר שאול לנערו טוב דברך לכה נלכה וילכו אל העיר אשר שם איש האלהים׃
10Ut laj Saúl quixye re: —Us li xaye. Yoßo.— Ut queßcôeb saß li tenamit riqßuin lix profeta li Dios.
11המה עלים במעלה העיר והמה מצאו נערות יצאות לשאב מים ויאמרו להן היש בזה הראה׃
11Nak yôqueb chi taksînc saß li tzûl, queßxcßul li tukß ix li yôqueb chi xic chixcßambal xhaßeb. Queßxpatzß reheb: —¿Ma arin cuan laj kße? chanqueb.
12ותענינה אותם ותאמרנה יש הנה לפניך מהר עתה כי היום בא לעיר כי זבח היום לעם בבמה׃
12Eb li tukß ix queßxye re: —Arin cuan. Caßchßin chic mâ nequexcuulac. Sêbahomak êrib chi xic re nak têtau. Xcßulun anakcuan xban nak tento nak tâmayejak chiru li Kâcuaß saß xbên li artal li cuan saß li tzûl.
13כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא יאכל העם עד באו כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי אתו כהיום תמצאון אתו׃
13Nak tex-oc saß li tenamit, texxic riqßuin saß junpât nak toj mâjiß naxic chi mayejac saß li tzûl saß xcßabaßeb li tenamit. Eb li bokbileb incßaß teßcuaßak cui toj mâjiß nacuulac aßan. Tento nak li profeta târosobtesi li mayej xbên cua, tojoßnak teßcuaßak li tenamit. Ayukex anakcuan ut têtau li profeta, chanqueb.
14ויעלו העיר המה באים בתוך העיר והנה שמואל יצא לקראתם לעלות הבמה׃
14Eb aßan yôqueb chi xic toj retal queßcuulac saß li tenamit. Nak yôqueb chi oc saß li oquebâl, queßril laj Samuel yô chak chi châlc cuanqueb cuiß. Yô chi xic saß xbên li tzûl re tâmayejak.
15ויהוה גלה את אזן שמואל יום אחד לפני בוא שאול לאמר׃
15Jun cutan chic mâ nacuulac laj Saúl, nak li Dios quiâtinac riqßuin ut quixye re:
16כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימן ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלשתים כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי׃
16—Saß ajcuiß li ôr aßin cuulaj tintakla âcuiqßuin jun li cuînk. Li cuînk aßan xcomoneb li ralal xcßajol laj Benjamín. Lâat tâqßue li aceite saß xjolom xban nak aßan li xinsicß ru re tâtaklânk saß xbêneb laj Israel lin tenamit. Aßan tâcolok reheb chiruheb laj filisteo. Lâin nacuil xtokßobâl ruheb lin tenamit nak nequeßxyâba incßabaß, chan.
17ושמואל ראה את שאול ויהוה ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי׃
17Nak laj Samuel quiril ru laj Saúl, li Kâcuaß quixye re: —Aßan aßin li cuînk li xinye âcue. Aßan tâtaklânk saß xbêneb lin tenamit, chan.
18ויגש שאול את שמואל בתוך השער ויאמר הגידה נא לי אי זה בית הראה׃
18Nak cuanqueb saß li oquebâl re li tenamit, laj Saúl quinachßoc riqßuin laj Samuel ut quixye re: —Bânu usilal, ye cue bar cuan li rochoch laj kße, chan.
19ויען שמואל את שאול ויאמר אנכי הראה עלה לפני הבמה ואכלתם עמי היום ושלחתיך בבקר וכל אשר בלבבך אגיד לך׃
19Laj Samuel quixye re: —Lâin li profeta li nacasicß. Yoßo saß xbên li tzûl. Lâat tatxic xbên cua chicuu xban nak anakcuan tatcuaßak cuochben. Cuulaj tinye âcue li cßaßru tâcuaj xnaubal ut naru ajcuiß tatxic cuulaj.
20ולאתנות האבדות לך היום שלשת הימים אל תשם את לבך להם כי נמצאו ולמי כל חמדת ישראל הלוא לך ולכל בית אביך׃
20Matcßoxlac chic chirixeb li bûr li ac cuan oxib cutan xsachiqueb. Ac xeßtauheß chic. ¿Ma mâcuaß ta biß lâat joß eb ajcuiß li ralal xcßajol lâ yucuaß li yôqueb chirajbal ru chixjunileb laj Israel? chan.
21ויען שאול ויאמר הלוא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצערה מכל משפחות שבטי בנימן ולמה דברת אלי כדבר הזה׃
21Laj Saúl quixye re: —Lâin xcomoneb li ralal xcßajol laj Benjamín, li incßaß qßuiheb saß xyânkeb laj Israel. Ut lâo li ralal xcßajol li kayucuaß, mâcßaß kacuanquil saß xyânkeb chixjunileb li ralal xcßajol laj Benjamín. ¿Cßaßut nak nacaye cue chixjunil aßin? chan.
22ויקח שמואל את שאול ואת נערו ויביאם לשכתה ויתן להם מקום בראש הקרואים והמה כשלשים איש׃
22Tojoßnak laj Samuel quixcßam laj Saúl rochben lix môs saß li nimla naßajej li oqueb cuiß re chi cuaßac. Quixqßueheb xnaßajeb saß xjolom li mêx li chunchûqueb cuiß li lajêb xcaßcßâl chi ulaß.
23ויאמר שמואל לטבח תנה את המנה אשר נתתי לך אשר אמרתי אליך שים אתה עמך׃
23Laj Samuel quixye re laj cßubanel: —Cßam chak li tib li xinqßue âcue re tâxoc xjunes, chan.
24וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכל כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא׃
24Ut laj cßubanel quixcßam chak li raß li carner ut quixqßue saß mêx chiru laj Saúl. Laj Samuel quixye re: —Cueß lix tibel âcua xocbil chokß âcue. Cuaßin. Li xtibel âcua aßin xocbil chokß âcue re tâtzaca saß li cutan aßin nak xinbokeb li ulaß chi cuaßac, chan. Ut laj Saúl quicuaßac rochben laj Samuel saß li cutan aßan.
25וירדו מהבמה העיר וידבר עם שאול על הגג׃
25Chirix aßan, queßcube chak saß li tzûl ut queßcôeb saß xbên li rochoch. Aran quiâtinac laj Samuel riqßuin.
26וישכמו ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול הגג לאמר קומה ואשלחך ויקם שאול ויצאו שניהם הוא ושמואל החוצה׃
26Cuulajak chic nak ac sakêuc re, laj Samuel quixbok laj Saúl ut quixye re: —Cauresi âcuib chi xic xban nak anakcuan tatinchakßrabi, chan. Laj Saúl quicuacli ut queßcôeb xcaßbichaleb.Nak queßcuulac chire li tenamit, laj Samuel quixye re laj Saúl: —Ye re lâ môs nak xicak chi ubej. Abanan lâat tatcanâk arin xban nak lâin tinye âcue li cßaßru quixye li Dios, chan laj Samuel.
27המה יורדים בקצה העיר ושמואל אמר אל שאול אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבר ואתה עמד כיום ואשמיעך את דבר אלהים׃
27Nak queßcuulac chire li tenamit, laj Samuel quixye re laj Saúl: —Ye re lâ môs nak xicak chi ubej. Abanan lâat tatcanâk arin xban nak lâin tinye âcue li cßaßru quixye li Dios, chan laj Samuel.