¹אז אמר שלמה יהוה אמר לשכון בערפל׃

¹Ut laj Salomón quixye: —At Kâcuaß, lâat caye nak nacatcuan saß li chok kßojyîn ru.

²ואני בניתי בית זבל לך ומכון לשבתך עולמים׃

²Abanan lâin xinyîb jun li templo re tatcuânk cuiß. Aßan li naßajej li tatcuânk cuiß chi junelic, chan.

³ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עומד׃

³Chirix aßan li rey Salomón quixsukßisi rib ut quixtzßâma chiru li Dios nak târosobtesiheb laj Israel li xakxôqueb aran.

⁴ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דויד אבי ובידיו מלא לאמר׃

⁴Ut quixye: —Lokßoninbil taxak li Kâcuaß, li kaDios lâo aj Israel, xban nak xbânu li cßaßru quixyechißi re laj David lin yucuaß nak quixye re,

⁵מן היום אשר הוצאתי את עמי מארץ מצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ולא בחרתי באיש להיות נגיד על עמי ישראל׃

⁵Chalen nak queßcuisi chak lin tenamit aran Egipto mâ jun li tenamit quinsicß ru saß xyânk lix têpaleb laj Israel re tâyîbâk junak li templo bar tineßxlokßoni cuiß, chi moco quinsicß ru junak cuînk tâcßamok be saß lin tenamit Israel.

⁶ואבחר בירושלם להיות שמי שם ואבחר בדויד להיות על עמי ישראל׃

⁶Abanan anakcuan xinsicß ru li tenamit Jerusalén re nak aran teßxyîb jun li templo re tineßxlokßoni cuiß. Ut xinsicß ru laj David re nak aßan tâtaklânk saß xbêneb lin tenamit Israel,” chan li Dios re lin yucuaß.

⁷ויהי עם לבב דויד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל׃

⁷Laj David lin yucuaß qui-ala saß xchßôl xyîbanquil li templo re takalokßoni cuiß li Kâcuaß li kaDios lâo aj Israel.

⁸ויאמר יהוה אל דויד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם לבבך׃

⁸Ut li Dios quixye re laj David lin yucuaß, “Us nak xacßoxla xyîbanquil junak li templo re tineßxlokßoni cuiß. Us xabânu nak xacßoxla xyîbanquil li templo.

⁹רק אתה לא תבנה הבית כי בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי׃

⁹Abanan mâcuaß lâat li tatyîbânk re li templo re tineßxlokßoni cuiß. Aßan lâ cualal li tâcuânk li tâyîbânk re li templo,” chan li Dios.

¹⁰ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקום תחת דויד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל׃

¹⁰Li Kâcuaß xbânu li cßaßru quixyechißi chak. Lâin xin-oc chokß rey chokß rêkaj laj David lin yucuaß. Xin-oc chi taklânc saß xbêneb laj Israel joß quixye li Kâcuaß. Ut xinyîb li templo re takalokßoni cuiß li Kâcuaß li kaDios lâo aj Israel.

¹¹ואשים שם את הארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם בני ישראל׃

¹¹Ut saß li templo aßan xinqßue li Lokßlaj Câx lix xocxo cuiß li contrato li quixbânu li Kâcuaß riqßuineb laj Israel, chan laj Salomón.

¹²ויעמד לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו׃

¹²Laj Salomón quixqßue rib chiru lix artal li Kâcuaß chiruheb chixjunileb laj Israel li cuanqueb aran ut quixtaksi li rukß.

¹³כי עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ואמות שלוש קומתו ויעמד עליו ויברך על ברכיו נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמימה׃

¹³Laj Salomón ac quixyîb riqßuin bronce jun li naßajej najt xteram bar tâxaklîk cuiß. Li naßajej aßan cuib metro riqßuin ôb xcaßcßâl centímetro xnimal rok ut cuib metro riqßuin ôb xcaßcßâl centímetro xnimal ru ut jun metro riqßuin oßlaju xcaßcßâl centímetro xteram. Li naßajej aßan quixyîb saß xyi li nebâl. Chirix aßan quixcuikßib rib chiruheb laj Israel ut quixtaksi li rukß saß choxa. Quitijoc ut quixye:

¹⁴ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ובארץ שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם׃

¹⁴—At Kâcuaß, at kaDios lâo aj Israel, mâcßaß junak Dios juntakßêt âcuiqßuin lâat, chi moco saß choxa, chi moco saß ruchichßochß. Nacabânu li cßaßru nacayechißi ut nacacuuxtâna ruheb li tîqueb xchßôl li nequeßcßanjelac châcuu chi anchaleb xchßôl.

¹⁵אשר שמרת לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה׃

¹⁵Lâat xabânu li cßaßru cayechißi re laj David lin yucuaß. Lâat catyechißin re ut saß li cutan aßin xabânu li cßaßru cayechißi.

¹⁶ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני יושב על כסא ישראל רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת בתורתי כאשר הלכת לפני׃

¹⁶Joßcan ut at Kâcuaß, at kaDios lâo aj Israel, chabânu taxak li cßaßru cayechißi chak re laj David lin yucuaß nak caye chak re nak junelic tâcuânk jun reheb li ralal tâoc chokß xreyeb laj Israel cui teßcuânk saß tîquilal ut teßxbânu li cßaßru naxye saß lâ chakßrab joß yôcat chixbânunquil lâat, chancat re.

¹⁷ועתה יהוה אלהי ישראל יאמן דברך אשר דברת לעבדך לדויד׃

¹⁷Joßcan nak anakcuan, at Kâcuaß at kaDios lâo aj Israel, chabânu taxak li cßaßru cayechißi chak re laj David laj cßanjel châcuu.

¹⁸כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי׃

¹⁸At Kâcuaß, at kaDios, ¿ma naru ta biß nacatcuan saß kayânk lâo arin saß ruchichßochß? Xban nak kßaxal nim âcuanquil li choxa incßaß natzßakloc chokß ânaßaj. Cui li choxa incßaß tzßakal chokß ânaßaj, ¿ma tojaß ta chic li templo aßin li xinyîb tâtzßaklok chokß ânaßaj?

¹⁹ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו יהוה אלהי לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך׃

¹⁹Abanan, lâat at Kâcuaß at inDios, tâcuabi lin tij lâin li nincßanjelac châcuu. Ut chacuabi taxak nak ninyâba lâ cßabaß saß lin tij.

²⁰להיות עיניך פתחות אל הבית הזה יומם ולילה אל המקום אשר אמרת לשום שמך שם לשמוע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה׃

²⁰Lâat taxak tat-ilok re li templo aßin chi kßek chi cutan. Lâat caye nak junelic tatcuânk saß li templo aßin. Ut chinâcuabi taxak nak yôquin chi tijoc saß li naßajej aßin.

²¹ושמעת אל תחנוני עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע ממקום שבתך מן השמים ושמעת וסלחת׃

²¹At Kâcuaß, chacuabi taxak li cßaßru nintzßâma châcuu. Ut chacuabi ta ajcuiß lix tijeb lâ tenamit Israel nak teßtijok saß li naßajej aßin. Toj saß choxa taxak li cuancat cuiß tâcuabi li katij ut chacuy taxak li kamâc.

²²אם יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה׃

²²Cui cuan junak tâmâcobk chiru li ras rîtzßin, ut tixpuersi ru chixbânunquil li juramento chiru li artal saß li templo aßin,

²³ואתה תשמע מן השמים ועשית ושפטת את עבדיך להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו׃

²³lâat toj saß choxa tâcuabi lix tij ut tatrakok âtin saß xbêneb saß tîquilal. Tâqßue chixtojbal xmâc li incßaß us xnaßleb ut tâcol rix li mâcßaß xmâc saß xcßabaß lâ tîquilal.

²⁴ואם ינגף עמך ישראל לפני אויב כי יחטאו לך ושבו והודו את שמך והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה׃

²⁴Cui lâ tenamit Israel teßxic chi pletic riqßuineb li xicß nequeßiloc re, ut cui eb li xicß nequeßiloc re teßnumtâk saß xbêneb xban nak xeßmâcob châcuu, abanan cui teßyotßekß xchßôl ut teßxjal xcßaßux ut cui teßxpatzß xcuybal xmâqueb châcuu ut teßchâlk arin saß li templo chixtzßâmanquil xtenkßanquil châcuu,

²⁵ואתה תשמע מן השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשיבותם אל האדמה אשר נתתה להם ולאבתיהם׃

²⁵lâat toj saß choxa tâcuabi lix tijeb ut tâcuy xmâqueb lâ tenamit Israel. Ut tâqßueheb cuißchic chi sukßîc saß li naßajej li caqßue reheb lix xeßtônil yucuaß.

²⁶בהעצר השמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך מחטאתם ישובון כי תענם׃

²⁶At Kâcuaß, cui eb li tenamit teßmâcobk châcuu lâat incßaß chic tâqßue chak li hab. Abanan cui teßilok saß xjayal li naßajej aßin ut cui teßxyâba lâ cßabaß xban li raylal li xaqßue saß xbêneb, ut cui teßxcanab xbânunquil li mâusilal, lâat tâcuabi lix tijeb.

²⁷ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם אל הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה׃

²⁷Toj saß choxa tâcuabi li teßxtzßâma châcuu ut tâcuy tâsach lix mâqueb lâ tenamit Israel. Ut tâcßut ajcuiß chiruheb chanru nak teßcuânk saß tîquilal châcuu. Ut lâat tâqßue cuißchic li hab saß xbên li chßochß li caqßue chokß reheb lâ tenamit.

²⁸רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה כי יצר לו אויביו בארץ שעריו כל נגע וכל מחלה׃

²⁸Ut cui tâcuânk cueßej saß xyânkeb laj Israel, malaj ut li caki yajel, malaj ut li acuîmk tâchakik xban li tik, malaj ut tâchâlk jalan xyajel li acuîmk joß li moß, joß laj sâcß, ut li motzoß, malaj ut teßchâlk li xicß nequeßiloc ke chixsutbal li katenamit, malaj ut yajel malaj ut cßaßak chic re ru chi raylalil tâchâlk saß kabên.

²⁹כל תפלה כל תחנה אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ופרש כפיו אל הבית הזה׃

²⁹Chacuabi taxak lix tijeb yalak ani li teßilok saß xjayal li naßajej aßin nak teßxyâba lâ cßabaß. Chacuabi taxak lâ tenamit Israel nak teßxtaksi li rukßeb chi tijoc châcuu nak teßrecßa xrahil li raylal li yôkeb chixcßulbal.

³⁰ואתה תשמע מן השמים מכון שבתך וסלחת ונתתה לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה לבדך ידעת את לבב בני האדם׃

³⁰Ut lâat tâcuabi lix tijeb toj saß li choxa li cuancat cuiß chak. Ut tâcuy xmâqueb. Lâat tatrakok âtin saß xbêneb aß yal chanru lix naßlebeb châcuu. Lâat nacanau cßaßru cuan saß li râmeb xban nak lâat nacanau cßaßru cuan saß lix cßaßuxeb li cuanqueb saß li ruchichßochß.

³¹למען ייראוך ללכת בדרכיך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה אשר נתתה לאבתינו׃

³¹Cui tâbânu chi joßcan riqßuineb, teßxxucua âcuu ut teßxbânu li cßaßru nacacuaj joß najtil teßcuânk saß li chßochß li caqßue reheb li kaxeßtônil yucuaß.

³²וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה וזרועך הנטויה ובאו והתפללו אל הבית הזה׃

³²Mâre cuanqueb jalan xtenamit mâcuaß xcomoneb lâ tenamit Israel teßchâlk saß najtil tenamit chixyâbanquil lâ cßabaß saß li templo aßin xban nak teßrabi nak kßaxal nim lâ cuanquil ut nim lâ cuuxtân.

³³ואתה תשמע מן השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעו כל עמי הארץ את שמך וליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי׃

³³Ut lâat, toj saß li choxa li cuancat cuiß, tâcuabi lix tijeb. Ut tâsume li cßaßru teßxtzßâma châcuu li jalaneb xtenamit re nak chixjunileb li cuanqueb saß ruchichßochß teßxnau nak nim âcuanquil ut teßxxucua âcuu joß nakabânu lâo aj Israel. Ut re ajcuiß nak teßxqßue retal nak lâat li tâlokßonîk saß li templo aßin li xinyîb lâin.

³⁴כי יצא עמך למלחמה על אויביו בדרך אשר תשלחם והתפללו אליך דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך׃

³⁴Cui eb lâ tenamit teßxic chi pletic riqßuineb li xicß nequeßiloc reheb, yalak bar tâtaklaheb nak teßtijok, teßilok cuan cuiß li tenamit li sicßbil ru âban, ut cuan cuiß li templo aßin li xinyîb chokß re âlokßoninquil.

³⁵ושמעת מן השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם׃

³⁵Ut lâat toj saß choxa tâcuabi lix tijeb nak tateßxyâba. Ut lâat tâtenkßaheb saß tîquilal.

³⁶כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל ארץ רחוקה או קרובה׃

³⁶Mâ ani incßaß ta namâcob. Nak eb lâ tenamit tâmâcobk châcuu, lâat tatjoskßok riqßuineb. Ut tâkßaxtesiheb saß rukßeb li xicß nequeßiloc reheb re nak teßchapekß ut teßcßamekß saß xtenamiteb li xicß nequeßiloc reheb, usta najt, usta nachß.

³⁷והשיבו אל לבבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שבים לאמר חטאנו העוינו ורשענו׃

³⁷Abanan nak chapchôkeb xbaneb li jalaneb xtenamit, mâre tâjulticokß reheb nak incßaß us xeßxbânu ut teßxjal xcßaßuxeb. Ut teßtijok chak saß li tenamit li cuânkeb cuiß chak ut teßxye, “Xomâcob. Incßaß us xkabânu. Xkabânu li mâusilal,” chaßkeb.

³⁸ושבו אליך בכל לבם ובכל נפשם בארץ שבים אשר שבו אתם והתפללו דרך ארצם אשר נתתה לאבותם והעיר אשר בחרת ולבית אשר בניתי לשמך׃

³⁸Ut cui eb aßan teßxjal xcßaßuxeb chi anchaleb xchßôl ut chi anchaleb li râm nak cuânkeb chak saß lix tenamit li xicß nequeßiloc reheb, teßtijok. Nak yôkeb chi tijoc, teßilok saß xjayal li chßochß li caqßue reheb lix xeßtônil yucuaß. Teßilok saß xjayal li tenamit li casicß ru li xinyîb cuiß li templo re âlokßoninquil.

³⁹ושמעת מן השמים ממכון שבתך את תפלתם ואת תחנתיהם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטאו לך׃

³⁹Ut lâat toj saß choxa li cuancat cuiß tâcuabi lix tijeb nak tateßxyâba. Ut lâat tâtenkßaheb saß tîquilal. Lâat tâcuy tâsach xmâqueb lâ tenamit nak xeßmâcob châcuu.

⁴⁰עתה אלהי יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות לתפלת המקום הזה׃

⁴⁰Joßcan ut at Kâcuaß, at inDios, chaqßue taxak retal ut chacuabi taxak lix tijeb li teßtijok saß li naßajej aßin.

⁴¹ועתה קומה יהוה אלהים לנוחך אתה וארון עזך כהניך יהוה אלהים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב׃

⁴¹At Kâcuaß, at kaDios, châlkat chi cuânc saß lâ naßaj li tathilânk cuiß âcuochben lâ Lokßlaj Câx li nahilan cuiß lâ cuanquil. Junelic ta cheßcuânk saß tîquilal laj tij, ut cheßsahokß ta saß xchßôleb li tîqueb xchßôl châcuu.At Kâcuaß, at kaDios, chasume taxak li cßaßru nintzßâma châcuu. Lâin li rey li sicßbil cuu âban. Ut chijulticokß taxak âcue lâ rahom saß xbên laj David laj cßanjel châcuu, chan laj Salomón.

⁴²יהוה אלהים אל תשב פני משיחיך זכרה לחסדי דויד עבדך׃

⁴²At Kâcuaß, at kaDios, chasume taxak li cßaßru nintzßâma châcuu. Lâin li rey li sicßbil cuu âban. Ut chijulticokß taxak âcue lâ rahom saß xbên laj David laj cßanjel châcuu, chan laj Salomón.