¹ויגד ליואב הנה המלך בכה ויתאבל על אבשלם׃

¹Queßxye resil re laj Joab nak li rey David yô chi yâbac ut ra saß xchßôl chirix lix camic laj Absalón.

²ותהי התשעה ביום ההוא לאבל לכל העם כי שמע העם ביום ההוא לאמר נעצב המלך על בנו׃

²Lix sahileb saß xchßôl nak nequeßrêchani li plêt quisukßi chokß rahil chßôlej xban nak ra saß xchßôl li rey David chirix lix camic li ralal.

³ויתגנב העם ביום ההוא לבוא העיר כאשר יתגנב העם הנכלמים בנוסם במלחמה׃

³Nak eb li soldados queßcuulac, chi mukmu queßoc saß li tenamit joß nequeßxbânu li yôqueb xxutân nak nequeßêlelic chak saß li plêt.

⁴והמלך לאט את פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני בני׃

⁴Li rey David quixtzßap li ru ut quiyâbac chi cau. Quixye: —¡At Absalón! ¡At cualal! ¡At cualal! chan.

⁵ויבא יואב אל המלך הבית ויאמר הבשת היום את פני כל עבדיך הממלטים את נפשך היום ואת נפש בניך ובנתיך ונפש נשיך ונפש פלגשיך׃

⁵Laj Joab cô saß rochoch li rey ut quixye re: —Anakcuan xacßut xxutâneb lâ soldados li nequeßcßanjelac châcuu. Aßaneb xeßcoloc âcue ut xeßxcol ajcuiß lâ cualal âcßajol ut eb lâ cuixakil joß eb li ixk li cuanqueb âcuiqßuin.

⁶לאהבה את שנאיך ולשנא את אהביך כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים כי ידעתי היום כי לא אבשלום חי וכלנו היום מתים כי אז ישר בעיניך׃

⁶Lâat xicß nacacuileb li nequeßrahoc âcue ut li incßaß nequeßrahoc âcue nacaraheb. Châcuu lâat mâcßaß nequeßoc cuiß li soldados li nequeßcßanjelac châcuu, chi moco li nequeßtaklan saß xbêneb. Anakcuan ninnau nak cui ta toj yoßyo laj Absalón, sa raj saß âchßôl usta ac xocamsîc chikajunilo lâo.

⁷ועתה קום צא ודבר על לב עבדיך כי ביהוה נשבעתי כי אינך יוצא אם ילין איש אתך הלילה ורעה לך זאת מכל הרעה אשר באה עליך מנעריך עד עתה׃

⁷Ayu chirix cab ut tâcßojob xchßôleb lâ soldados xban nak cui incßaß nacabânu aßan, saß xcßabaß li Kâcuaß, lâin ninye âcue nak mâ jun chic reheb lâ soldados teßoquênk châcuix. Chiru ajcuiß li kßojyîn aßin tateßxcanab âjunes. Ut mâre aßan li kßaxal ra tâcßul chiruheb li raylal xacßul chalen saß âsâjilal, chan.

⁸ויקם המלך וישב בשער ולכל העם הגידו לאמר הנה המלך יושב בשער ויבא כל העם לפני המלך וישראל נס איש לאהליו׃

⁸Joßcan nak laj David cô ut quichunla cuißchic chire li oquebâl re li tenamit. Eb li tenamit queßrabi resil nak cuan aran ut chixjunileb li soldados queßxchßutub ribeb riqßuin. Nak yô chi cßulmânc aßin, chixjunileb laj Israel, li queßoquen chirix laj Absalón yôqueb chi êlelic ut queßcôeb saß li rochocheb.

⁹ויהי כל העם נדון בכל שבטי ישראל לאמר המלך הצילנו מכף איבינו והוא מלטנו מכף פלשתים ועתה ברח מן הארץ מעל אבשלום׃

⁹Yalak bar saß chixjunil li naßajej Israel yôqueb chixcuechßinquil ribeb chi ribileb rib. Yôqueb chixyebal: —Li rey David coxcol chiruheb li xicß nequeßiloc ke. Xoxcol chiruheb laj filisteo. Abanan anakcuan xcanab lix tenamit ut x-êlelic chiru laj Absalón xban xxiu.

¹⁰ואבשלום אשר משחנו עלינו מת במלחמה ועתה למה אתם מחרשים להשיב את המלך׃

¹⁰Lâo xkaxakab laj Absalón chokß karey ut anakcuan xcamsîc chak saß li plêt. ¿Cßaßut nak incßaß xeßxtzßâma chiru li rey David nak tâsukßîk chak? chanqueb.

¹¹והמלך דוד שלח אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דברו אל זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשיב את המלך אל ביתו ודבר כל ישראל בא אל המלך אל ביתו׃

¹¹Li rey David quirabi resil li cßaßru yôqueb chixyebal. Joßcan nak quixtakla xyebal reheb laj Sadoc ut laj Abiatar, eb laj tij: —Tex-âtinak riqßuineb li nequeßcßamoc be saß xyânkeb laj Judá ut patzßomak reheb cßaßut nak yôqueb chi bâyc chixtzßâmanquil chicuu nak tinsukßîk cuißchic saß li cuochoch. Eb aßan raj li xbên li xeßxtzßâma chicuu nak tinsukßîk.

¹²אחי אתם עצמי ובשרי אתם ולמה תהיו אחרנים להשיב את המלך׃

¹²Lâex cuechßalal. Kacomon kib. ¿Cßaßut nak yôquex chi bâyc chixtzßâmanquil chicuu nak tinsukßîk cuißchic saß cuochoch? Lâex raj li xbên li xetzßâma chicuu nak tinsukßîk, chan.

¹³ולעמשא תמרו הלוא עצמי ובשרי אתה כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף אם לא שר צבא תהיה לפני כל הימים תחת יואב׃

¹³Laj David quixye reheb nak teßxye re laj Amasa chi joßcaßin: —¿Ma mâcuaß ta biß lâat cuechßalal? Chalen anakcuan lâat chic tattaklânk saß xbêneb lin soldados chokß rêkaj laj Joab. Aß taxak li Dios chiqßuehok cue chixtojbal inmâc cui incßaß tinbânu li cßaßru yôquin chixyechißinquil âcue, chan.

¹⁴ויט את לבב כל איש יהודה כאיש אחד וישלחו אל המלך שוב אתה וכל עבדיך׃

¹⁴Ut queßxcßul xchßôl li cßaßru quitaklâc xyebal reheb xban laj David. Ut chixjunileb li cuanqueb Judá junajeb xchßôl nak queßxtakla resil nak laj David tâsukßîk rochbeneb chixjunileb li nequeßcßanjelac chiru.

¹⁵וישב המלך ויבא עד הירדן ויהודה בא הגלגלה ללכת לקראת המלך להעביר את המלך את הירדן׃

¹⁵Quisukßi ut li rey David. Quicuulac cuan cuiß li nimaß Jordán. Eb li cuanqueb Judá queßcôeb Gilgal re xcßulbal li rey ut re ajcuiß nak teßxtenkßaheb chi numecß jun pacßal li nimaß.

¹⁶וימהר שמעי בן גרא בן הימיני אשר מבחורים וירד עם איש יהודה לקראת המלך דוד׃

¹⁶Ut laj Simei quixsêba rib chi xic chixcßulbal li rey David chirixeb laj Judá. Laj Simei, aßan ralal laj Gera. Bahurim xtenamit. Ut laj Gera, aßan xcomoneb li ralal xcßajol laj Benjamín.

¹⁷ואלף איש עמו מבנימן וציבא נער בית שאול וחמשת עשר בניו ועשרים עבדיו אתו וצלחו הירדן לפני המלך׃

¹⁷Laj Simei quixcßameb chirix jun mil chi cuînk xcomoneb li ralal xcßajol laj Benjamín. Cuan rochbeneb aßan laj Siba, li quicuan chokß xmôs laj Saúl. Laj Siba quixcßam chirix oßlaju li ralal ut junmay lix môseb. Eb aßan queßnumeß jun pacßal li nimaß Jordán nak toj mâjiß nacuulac li rey.

¹⁸ועברה העברה לעביר את בית המלך ולעשות הטוב בעינו ושמעי בן גרא נפל לפני המלך בעברו בירדן׃

¹⁸Queßnumeß jun pacßal li nimaß re nak teßxtenkßa li rey chi numecß saß li nimaß joß eb ajcuiß li cuanqueb rochben. Queßraj nak li rey tâsahokß xchßôl riqßuineb. Nak li rey quicuulac saß li nimaß, laj Simei li ralal laj Gera quixcuikßib rib chiru.

¹⁹ויאמר אל המלך אל יחשב לי אדני עון ואל תזכר את אשר העוה עבדך ביום אשר יצא אדני המלך מירושלם לשום המלך אל לבו׃

¹⁹Ut quixye re: —At rey, nintzßâma châcuu nak tâcuy inmâc. Mâqßue saß âchßôl li mâc li quinbânu châcuu nak cat-el aran Jerusalén. Incßaß taxak tâqßue saß inbên li incßaß us xinbânu.

²⁰כי ידע עבדך כי אני חטאתי והנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף לרדת לקראת אדני המלך׃

²⁰Lâin ninnau nak quinmâcob châcuu. Joßcan nak lâin li xbên li xincßulun anakcuan châcßulbal, at rey. Lâin xbên cua xincßulun chiruheb chixjunileb li ralal xcßajol laj José, chan.

²¹ויען אבישי בן צרויה ויאמר התחת זאת לא יומת שמעי כי קלל את משיח יהוה׃

²¹Ut laj Abisai, lix yum lix Sarvia, quixye: —¿Ma incßaß ta biß xcßulub nak tâcâmk laj Simei xban nak catxmajecua lâat, li sicßbil âcuu xban li Kâcuaß? chan.

²²ויאמר דוד מה לי ולכם בני צרויה כי תהיו לי היום לשטן היום יומת איש בישראל כי הלוא ידעתי כי היום אני מלך על ישראל׃

²²Ut li rey David quixye: —Lâex lix yum lix Sarvia, mâcuaß lâex texyehok cue cßaßru tinbânu. ¿Cßaßut nak têraj nak tinêtakla? Lâin lix reyeb laj Israel. Lâin ninye nak mâ ani tâcamsîk saß li cutan aßin, chan.

²³ויאמר המלך אל שמעי לא תמות וישבע לו המלך׃

²³Ut li rey David quixbânu li juramento ut quixye re laj Simei nak incßaß tâcamsîk.

²⁴ומפבשת בן שאול ירד לקראת המלך ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו ואת בגדיו לא כבס למן היום לכת המלך עד היום אשר בא בשלום׃

²⁴Laj Mefi-boset, li ri laj Saúl, cô ajcuiß chixcßulbal li rey. Chalen nak cô li rey incßaß quixchßaj li rok, chi moco quixjo lix mach, chi moco quixpuchß li rakß toj retal nak quisukßi chak chi sa saß xchßôl.

²⁵ויהי כי בא ירושלם לקראת המלך ויאמר לו המלך למה לא הלכת עמי מפיבשת׃

²⁵Nak ac xcßulun Jerusalén, li rey quixye re: —At Mefi-boset, ¿cßaßut nak incßaß côat chicuix? chan.

²⁶ויאמר אדני המלך עבדי רמני כי אמר עבדך אחבשה לי החמור וארכב עליה ואלך את המלך כי פסח עבדך׃

²⁶Laj Mefi-boset quixye re: —At rey, lâat nacanau nak incßaß ninbêc. Lâin quinye re lin môs nak tixyîb rix lin bûr re nak tinxic châcuix. Abanan lin môs xinixbalakßi.

²⁷וירגל בעבדך אל אדני המלך ואדני המלך כמלאך האלהים ועשה הטוב בעיניך׃

²⁷Lin môs xyoßob ticßtiß chicuix châcuu, at rey. Abanan, lâat chanchanat lix ángel li Dios. Lâat tâbânu li cßaßru nacanau nak us xbânunquil.

²⁸כי לא היה כל בית אבי כי אם אנשי מות לאדני המלך ותשת את עבדך באכלי שלחנך ומה יש לי עוד צדקה ולזעק עוד אל המלך׃

²⁸Chixjunileb lix comon lin yucuaß xcßulubeb raj nak catakla xcamsinquileb chixjunileb, at rey. Abanan lâat xinâqßue chi cuaßac âcuochben. Mâcuaß incßulub nak tintzßâma usilal châcuu, at rey, chan.

²⁹ויאמר לו המלך למה תדבר עוד דבריך אמרתי אתה וציבא תחלקו את השדה׃

²⁹Li rey quixye re: —¿Cßaßru aj e nak toj yôco chi âtinac chirix aßan? Ac xinye nak têjach li chßochß chêrix âcuochben laj Siba, chan.

³⁰ויאמר מפיבשת אל המלך גם את הכל יקח אחרי אשר בא אדני המלך בשלום אל ביתו׃

³⁰Ut laj Mefi-boset quixye: —Canâk chokß re laj Siba chixjunil li chßochß. Li kßaxal us chokß cue lâin, aßan nak xatcßulun cuißchic saß lâ cuochoch chi sa saß âchßôl, chan.

³¹וברזלי הגלעדי ירד מרגלים ויעבר את המלך הירדן לשלחו את בירדן׃

³¹Laj Barzilai qui-el saß xtenamit Rogelim li cuan saß xcuênt Galaad ut cô cuan cuiß li nimaß Jordán re nak târochbeni li rey nak tânumekß junpacßal li nimaß.

³²וברזלי זקן מאד בן שמנים שנה והוא כלכל את המלך בשיבתו במחנים כי איש גדול הוא מאד׃

³²Laj Barzilai ac tîx chic. Câcßâl chihab cuan re. Aßan li cuînk li quiqßuehoc xtzacaêmk li rey nak cuan aran Mahanaim xban nak kßaxal biom.

³³ויאמר המלך אל ברזלי אתה עבר אתי וכלכלתי אתך עמדי בירושלם׃

³³Li rey David quixye re laj Barzilai: —Yoßo chicuix Jerusalén ut lâin tinchßolanînk âcue, chan.

³⁴ויאמר ברזלי אל המלך כמה ימי שני חיי כי אעלה את המלך ירושלם׃

³⁴Abanan laj Barzilai quixye re: —At rey, lâin incßaß chic najt tincuânk saß ruchichßochß. ¿Cßaßru aj e nak tinxic Jerusalén châcuix?

³⁵בן שמנים שנה אנכי היום האדע בין טוב לרע אם יטעם עבדך את אשר אכל ואת אשר אשתה אם אשמע עוד בקול שרים ושרות ולמה יהיה עבדך עוד למשא אל אדני המלך׃

³⁵Lâin cuan câcßâl chihab cue anakcuan. Mâcßaß chic naxqßue xsahil inchßôl. Incßaß chic ninnau cßaßru li sa xtzacanquil, chi moco naru tincuutzß ma sunûnc malaj ut incßaß sunûnc li cua cuucßa. Chi moco naru chic nacuabi lix bicheb li nequeßbichan. ¿Cßaßut nak tinqßue îk saß âbên re cuilbal?

³⁶כמעט יעבר עבדך את הירדן את המלך ולמה יגמלני המלך הגמולה הזאת׃

³⁶Lâin xinchal châcuochbeninquil nak tatnumekß saß li nimaß Jordán. ¿Cßaßut nak tinâkßajcâmu riqßuin aßan?

³⁷ישב נא עבדך ואמת בעירי עם קבר אבי ואמי והנה עבדך כמהם יעבר עם אדני המלך ועשה לו את אשר טוב בעיניך׃

³⁷At rey, nintzßâma châcuu nak tâqßue inlesêns chi sukßîc saß lin tenamit re nak aran tincâmk ut tinmukekß chixcßatk lix muklebâleb lin naß inyucuaß. Cuan arin laj Quimam, li cualal. Aßan aj cßanjel châcuu. Aßan tâxic châcuix, at rey. Tâbânu riqßuin aßan li cßaßru nacacßoxla nak us xbânunquil, chan.

³⁸ויאמר המלך אתי יעבר כמהם ואני אעשה לו את הטוב בעיניך וכל אשר תבחר עלי אעשה לך׃

³⁸Li rey quixye re laj Barzilai: —Xicak chicuix laj Quimam joß xaye. Lâin tinbânu riqßuin joß nacacßoxla nak us xbânunquil. Lâin tinbânu li cßaßru tâye cue, chan laj David.

³⁹ויעבר כל העם את הירדן והמלך עבר וישק המלך לברזלי ויברכהו וישב למקמו׃

³⁹Chixjunileb li tenamit queßnumeß jun pacßal li nimaß Jordán. Ut quinumeß ajcuiß li rey. Quirutzß ru laj Barzilai ut quixtzßâma chiru li Dios nak târosobtesi. Chirix aßan laj Barzilai cô cuißchic saß rochoch.

⁴⁰ויעבר המלך הגלגלה וכמהן עבר עמו וכל עם יהודה ויעבירו את המלך וגם חצי עם ישראל׃

⁴⁰Li rey quinumeß Gilgal ut laj Quimam cuan rochben. Chixjunileb li cuanqueb Judá queßcôeb rochben li rey, joß eb ajcuiß yijach li cuanqueb Israel.

⁴¹והנה כל איש ישראל באים אל המלך ויאמרו אל המלך מדוע גנבוך אחינו איש יהודה ויעברו את המלך ואת ביתו את הירדן וכל אנשי דוד עמו׃

⁴¹Ut chixjunileb laj Israel queßcôeb riqßuin li rey ut queßxye re: —At rey, ¿cßaßut nak eb li kas kîtzßin li cuanqueb Judá xeßochbenin âcue nak xatnumeß saß li nimaß Jordán âcuochbeneb chixjunileb lâ cualal âcßajol ut eb lâ soldados? chanqueb.

⁴²ויען כל איש יהודה על איש ישראל כי קרוב המלך אלי ולמה זה חרה לך על הדבר הזה האכול אכלנו מן המלך אם נשאת נשא לנו׃

⁴²Eb li ralal xcßajol laj Judá queßchakßoc ut queßxye: —Lâo xo-ochbenin re li rey xban nak kechßalal kib riqßuin. ¿Cßaßut nak xexjoskßoß kiqßuin? ¿Ma yôco ta biß chi cuaßac riqßuin li rey? ¿Ma xqßue ta biß kamâtan? chanqueb.Eb li ralal xcßajol laj Israel queßxye reheb: —Lâo yal ke saß xbên li rey. ¿Cßaßut nak nocoêtzßektâna? ¿Ma mâcuaß ta biß lâo kßaxal nabalo chêru lâex? Ut lâo li xbên li xkaye nak tâsukßîk cuißchic li rey, chanqueb. Ut eb li ralal xcßajol laj Judá kßaxal cau cuißchic queßâtinac chiruheb li ralal xcßajol laj Israel.

⁴³ויען איש ישראל את איש יהודה ויאמר עשר ידות לי במלך וגם בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי ויקש דבר איש יהודה מדבר איש ישראל׃

⁴³Eb li ralal xcßajol laj Israel queßxye reheb: —Lâo yal ke saß xbên li rey. ¿Cßaßut nak nocoêtzßektâna? ¿Ma mâcuaß ta biß lâo kßaxal nabalo chêru lâex? Ut lâo li xbên li xkaye nak tâsukßîk cuißchic li rey, chanqueb. Ut eb li ralal xcßajol laj Judá kßaxal cau cuißchic queßâtinac chiruheb li ralal xcßajol laj Israel.