¹ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים׃

¹Najt queßpletic lix soldados laj Saúl riqßuineb lix soldados laj David. Yôqueb chi cacuûc ribeb lix soldados laj David ut incßaß chic cau ribeb lix soldados laj Saúl.

²וילדו לדוד בנים בחברון ויהי בכורו אמנון לאחינעם היזרעאלת׃

²Aßaneb aßin li ralal laj David li queßyoßla nak cuan Hebrón: li xbên ralal, aßan laj Amnón. Lix naß, aßan lix Ahinoam li chalenak Jezreel.

³ומשנהו כלאב לאביגל אשת נבל הכרמלי והשלשי אבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור׃

³Li xcab, aßan laj Quileab. Lix naß, aßan lix Abigail li quicuan chokß rixakil laj Nabal aran Carmel. Li rox, aßan laj Absalón. Lix naß, aßan lix Maaca lix rabin laj Talmai li quicuan chokß rey aran Gesur.

⁴והרביעי אדניה בן חגית והחמישי שפטיה בן אביטל׃

⁴Li xcâ, aßan laj Adonías. Lix naß, aßan lix Haguit. Ut li roß, aßan laj Sefatías. Lix naß, aßan lix Abital.

⁵והששי יתרעם לעגלה אשת דוד אלה ילדו לדוד בחברון׃

⁵Li xcuak li ralal laj David, aßan laj Itream. Lix naß, aßan lix Egla, jun chic li rixakil laj David. Aßaneb aßin li ralal laj David li queßyoßla aran Hebrón.

⁶ויהי בהיות המלחמה בין בית שאול ובין בית דוד ואבנר היה מתחזק בבית שאול׃

⁶Nak yôqueb chi pletic li soldados li nequeßoquen chirix li ralal laj Saúl riqßuineb li soldados li nequeßoquen chirix laj David, yô chi nimânc xcuanquil laj Abner saß xyânkeb li nequeßoquen chirix li ralal laj Saúl.

⁷ולשאול פלגש ושמה רצפה בת איה ויאמר אל אבנר מדוע באתה אל פילגש אבי׃

⁷Quicuan jun li ixk riqßuin laj Saúl, xRizpa xcßabaß. Aßan lix rabin laj Aja. Saß jun li cutan laj Is-boset quixye re laj Abner: —¿Cßaßut nak xachßic âcuib riqßuin li ixk li quicuan riqßuin lin yucuaß camenak? chan.

⁸ויחר לאבנר מאד על דברי איש בשת ויאמר הראש כלב אנכי אשר ליהודה היום אעשה חסד עם בית שאול אביך אל אחיו ואל מרעהו ולא המציתך ביד דוד ותפקד עלי עון האשה היום׃

⁸Cßajoß nak quijoskßoß laj Abner nak quirabi li quixye. Ut quixye re laj Is-boset: —¿Ma lâin ta biß tzßiß? ¿Ma yôquin ta biß chi cßanjelac chiruheb li ralal xcßajol laj Judá? Lâin tîc inchßôl chi cßanjelac chiru laj Saúl lâ yucuaß ut eb li rechßalal ut eb li ramîg. Incßaß xatinkßaxtesi saß rukß laj David. ¿Cßaßut nak nacaye nak yôquin chi mâcobc riqßuin li ixk aßin?

⁹כה יעשה אלהים לאבנר וכה יסיף לו כי כאשר נשבע יהוה לדוד כי כן אעשה לו׃

⁹Aß taxak li Kâcuaß chiqßuehok cue chixtojbal inmâc cui incßaß tintenkßa laj David joß quixyechißi li Kâcuaß re.

¹⁰להעביר הממלכה מבית שאול ולהקים את כסא דוד על ישראל ועל יהודה מדן ועד באר שבע׃

¹⁰Li Kâcuaß quixye nak târisi xcuanquileb li ralal xcßajol laj Saúl ut tixqßue re laj David. Laj David tâoc chokß xreyeb li cuanqueb saß li naßajej Israel, joß ajcuiß chokß xreyeb li cuanqueb saß li naßajej Judá. Tâtaklânk saß chixjunil li naßajej li naticla aran Dan toj Beerseba, chan laj Abner.

¹¹ולא יכל עוד להשיב את אבנר דבר מיראתו אתו׃

¹¹Mâ jun li âtin quisumen cuiß laj Is-boset xban nak quixucuac chiru.

¹²וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתו לאמר למי ארץ לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את כל ישראל׃

¹²Ut laj Abner quixtakla resil riqßuin laj David ut quixye re: —¿Ma jalan ta biß aj e li naßajej aßin? Bânu junak contrato cuiqßuin ut lâin tatintenkßa re nak chixjunileb li cuanqueb arin Israel teßoquênk châcuix, chan.

¹³ויאמר טוב אני אכרת אתך ברית אך דבר אחד אנכי שאל מאתך לאמר לא תראה את פני כי אם לפני הביאך את מיכל בת שאול בבאך לראות את פני׃

¹³Laj David quixye re: —Us. Lâin tinbânu li contrato âcuiqßuin. Abanan, tento nak tâcßam chak cuiqßuin lix Mical lix rabin laj Saúl. Incßaß tatchâlk chicuilbal cui incßaß nacacßam chak lix Mical châcuix, chan.

¹⁴וישלח דוד מלאכים אל איש בשת בן שאול לאמר תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים׃

¹⁴Ut laj David quixtaklaheb lix takl riqßuin laj Is-boset, li ralal laj Saúl re teßxye re: —Kßaxtesi cuißchic cue lix Mical, li cuixakil xban nak lâin ac xintoj rix riqßuin jun ciento rußuj xtzßejcualeb li cuînk aj filisteo, chan.

¹⁵וישלח איש בשת ויקחה מעם איש מעם פלטיאל בן לוש׃

¹⁵Joßcan nak laj Is-boset quixtakla xmakßbal lix Mical chiru laj Paltiel lix bêlom. Aßan li ralal laj Lais.

¹⁶וילך אתה אישה הלוך ובכה אחריה עד בחרים ויאמר אליו אבנר לך שוב וישב׃

¹⁶Laj Paltiel quixtâke lix Mical toj Bahurim ut yô chi yâbac. Abanan laj Abner quixye re laj Paltiel nak tâsukßîk saß rochoch. Joßcan nak quisukßi.

¹⁷ודבר אבנר היה עם זקני ישראל לאמר גם תמול גם שלשם הייתם מבקשים את דוד למלך עליכם׃

¹⁷Mokon chic laj Abner cô chi âtinac riqßuineb li nequeßcßamoc be aran Israel. Quixye: —Junxil nequex-oc chi xyebal nak laj David tâoc chokß êrey.

¹⁸ועתה עשו כי יהוה אמר אל דוד לאמר ביד דוד עבדי הושיע את עמי ישראל מיד פלשתים ומיד כל איביהם׃

¹⁸Anakcuan naru têxakab chokß êrey xban nak li Kâcuaß quixye re laj David chi joßcaßin, “Lâin tatintenkßa chixcolbaleb lin tenamit Israel chiruheb laj filisteo ut chiruheb ajcuiß chixjunileb li xicß nequeßiloc reheb,” chan.

¹⁹וידבר גם אבנר באזני בנימין וילך גם אבנר לדבר באזני דוד בחברון את כל אשר טוב בעיני ישראל ובעיני כל בית בנימן׃

¹⁹Ut quiâtinac ajcuiß riqßuineb li ralal xcßajol laj Benjamín ut cô Hebrón chixyebal re laj David li cßaßru queßxcßoxla nak us reheb li ralal xcßajol laj Israel ut reheb ajcuiß li ralal xcßajol laj Benjamín.

²⁰ויבא אבנר אל דוד חברון ואתו עשרים אנשים ויעש דוד לאבנר ולאנשים אשר אתו משתה׃

²⁰Laj Abner quicuulac aran Hebrón riqßuin laj David rochbeneb junmay chi cuînk. Ut laj David quixbânu jun li ninkße re xcßulbal laj Abner ut eb li rochben.

²¹ויאמר אבנר אל דוד אקומה ואלכה ואקבצה אל אדני המלך את כל ישראל ויכרתו אתך ברית ומלכת בכל אשר תאוה נפשך וישלח דוד את אבנר וילך בשלום׃

²¹Laj Abner quixye re laj David: —Lâin tinxic chixchßutubanquileb chixjunileb li cuanqueb aran Israel re nak teßxbânu junak li contrato âcuiqßuin. Ut lâatak chic xreyeb joß nacacßoxla nak us xbânunquil, chan. Nak quichakßrabîc xban laj David, laj Abner cô chi sa saß xchßôl.

²²והנה עבדי דוד ויואב בא מהגדוד ושלל רב עמם הביאו ואבנר איננו עם דוד בחברון כי שלחו וילך בשלום׃

²²Chirix chic aßan laj Joab rochbeneb lix soldados laj David queßsukßi chi pletic. Queßxcßam chak nabal li cßaßak re ru queßrêchani saß li plêt. Laj Abner mâ ani chic riqßuin laj David aran Hebrón. Ac quichakßrabîc xban laj David ut cô chi sa saß xchßôl.

²³ויואב וכל הצבא אשר אתו באו ויגדו ליואב לאמר בא אבנר בן נר אל המלך וישלחהו וילך בשלום׃

²³Nak quicuulac laj Joab ut li rochben, queßrabi resil nak laj Abner li ralal laj Ner quicuulac chirilbal laj David. Quicßuleß saß xyâlal ut cô cuißchic chi sa saß xchßôl.

²⁴ויבא יואב אל המלך ויאמר מה עשיתה הנה בא אבנר אליך למה זה שלחתו וילך הלוך׃

²⁴Laj Joab cô riqßuin laj David ut quixye re: —¿Cßaßru xabânu? Laj Abner xcßulun âcuiqßuin. ¿Cßaßut nak xacanab chi xic chi sa saß âchßôl?

²⁵ידעת את אבנר בן נר כי לפתתך בא ולדעת את מוצאך ואת מבואך ולדעת את כל אשר אתה עשה׃

²⁵¿Ma incßaß ta biß nacanau nak re âbalakßinquil nak xcßulun arin? Aßan yal xqßuebal retal cßaßru nacabânu xcßulun, chan.

²⁶ויצא יואב מעם דוד וישלח מלאכים אחרי אבנר וישבו אתו מבור הסרה ודוד לא ידע׃

²⁶Nak laj Joab qui-el riqßuin laj David, quixtaklaheb lix takl chixsicßbal laj Abner re teßxcßam riqßuin. Queßxtau cuan cuiß li jul haß aran Sira ut queßxcßam riqßuin laj Joab. Abanan laj David incßaß quixnau cßaßru yôqueb.

²⁷וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי ויכהו שם החמש וימת בדם עשה אל אחיו׃

²⁷Nak laj Abner quicuulac Hebrón, laj Joab quixcßam chi mukmu saß li oquebâl re tââtinak riqßuin xjunes. Ut quixcuj lix chßîchß saß xcßatk xsaß ut quixcamsi. Quixcamsi re tixtoj rix li mâc li quixbânu nak quixcamsi laj Asael li rîtzßin laj Joab.

²⁸וישמע דוד מאחרי כן ויאמר נקי אנכי וממלכתי מעם יהוה עד עולם מדמי אבנר בן נר׃

²⁸Mokon chic laj David quirabi resil li cßaßru quixbânu laj Joab. Quixye: —Li Kâcuaß naxnau nak lâin mâcßaß inmâc. Chi moco eb li cuanqueb rubel incuanquil cuanqueb xmâc nak quicamsîc laj Abner li ralal laj Ner.

²⁹יחלו על ראש יואב ואל כל בית אביו ואל יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב וחסר לחם׃

²⁹Chicanâk ta li mâc aßin saß xbên laj Joab ut saß xbêneb li ralal xcßajol. Saß xyânkeb li ralal xcßajol junelic tâcuânk li raylal. Tâcuânk li xox li naxyaßali rib, ut li saklep rix. Tâcuânk li yêk rok. Tâcuânk li teßcamsîk saß plêt, malaj ut incßaß tâtzßaklok lix tzacaêmkeb, chan laj David.

³⁰ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר על אשר המית את עשהאל אחיהם בגבעון במלחמה׃

³⁰Laj Joab ut laj Abisai queßxcamsi laj Abner xban nak aßan li quicamsin re laj Asael, li rîtzßineb saß li plêt aran Gabaón.

³¹ויאמר דוד אל יואב ואל כל העם אשר אתו קרעו בגדיכם וחגרו שקים וספדו לפני אבנר והמלך דוד הלך אחרי המטה׃

³¹Laj David quixye reheb laj Joab ut eb li cuanqueb rochben nak tento nak teßxpej li rakß ut teßxqßue li rakß li kßes ru chirixeb ut chirahokß xchßôleb xban xcamic laj Abner. Nak yôqueb chi xic re teßxmuk li camenak, li rey David yô chi xic chirix li camenak.

³²ויקברו את אבנר בחברון וישא המלך את קולו ויבך אל קבר אבנר ויבכו כל העם׃

³²Queßxmuk li camenak aran Hebrón. Laj David cau quiyâbac chixcßatk li muklebâl ut queßyâbac ajcuiß eb li cristian.

³³ויקנן המלך אל אבנר ויאמר הכמות נבל ימות אבנר׃

³³Li rey David quixbicha li bich aßin re rahil chßôlej chirix lix camic laj Abner: —¿Cßaßut nak xatcam, at Abner? ¿Cßaßut nak xatcam chi mâcßaß rajbal?

³⁴ידך לא אסרות ורגליך לא לנחשתים הגשו כנפול לפני בני עולה נפלת ויספו כל העם לבכות עליו׃

³⁴¿Ma bacßbôqueb ta biß lâ cuukß ut ma bacßbôqueb ta biß lâ cuok riqßuin cadena? Lâat xatcamsîc xbaneb li incßaß useb xnaßleb, chan saß lix bich. Ut chixjunileb li cristian queßyâbac.

³⁵ויבא כל העם להברות את דוד לחם בעוד היום וישבע דוד לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יסיף כי אם לפני בוא השמש אטעם לחם או כל מאומה׃

³⁵Queßxye re laj David nak tento nak tâcuaßak. Abanan laj David incßaß quicuaßac ut quixye: —Li Dios taxak chiqßuehok cue chixtojbal inmâc cui tintzaca yalak cßaßru chi tzacaêmkil nak toj mâjiß na-ecuu, chan.

³⁶וכל העם הכירו וייטב בעיניהם ככל אשר עשה המלך בעיני כל העם טוב׃

³⁶Chixjunileb li tenamit queßxqßue retal li quixbânu li rey David ut queßsahoß saß xchßôleb. Chixjunil li quixbânu li rey David quicuulac chiruheb.

³⁷וידעו כל העם וכל ישראל ביום ההוא כי לא היתה מהמלך להמית את אבנר בן נר׃

³⁷Riqßuin aßin chixjunileb li tenamit li queßoquen chirix laj David, joßqueb ajcuiß li cuanqueb aran Israel queßxqßue retal nak laj David incßaß qui-oquen riqßuin lix camic laj Abner, li ralal laj Ner.

³⁸ויאמר המלך אל עבדיו הלוא תדעו כי שר וגדול נפל היום הזה בישראל׃

³⁸Ut li rey David quixye reheb li nequeßcßanjelac chiru: —¿Ma incßaß nequeqßue retal nak li cuînk li quicamsîc, aßan jun li nataklan ut nim xcuanquil saß xyânkeb li cuanqueb Israel?Usta lâin li rey li sicßbil cuu xban li Dios, abanan nacuecßa nak mâcßaß incuanquil. Eb li cuînk aßin, lix yum lix Sarvia, kßaxal cauheb rib chicuu lâin. Li Kâcuaß chiqßuehok reheb chixtojbal xmâqueb joß xcßulubeb xban li mâusilal queßxbânu, chan laj David.

³⁹ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני ישלם יהוה לעשה הרעה כרעתו׃

³⁹Usta lâin li rey li sicßbil cuu xban li Dios, abanan nacuecßa nak mâcßaß incuanquil. Eb li cuînk aßin, lix yum lix Sarvia, kßaxal cauheb rib chicuu lâin. Li Kâcuaß chiqßuehok reheb chixtojbal xmâqueb joß xcßulubeb xban li mâusilal queßxbânu, chan laj David.