¹ואיש היה בקסרין ושמו קרניליוס שר מאה מן הגדוד הנקרא האיטלקי׃

¹Quicuan jun li cuînk aran Cesarea aj Cornelio xc'aba'. A'an li nataklan sa' xbêneb jun ch'ûtal chi soldado aj Italia neque'xye re.

²והוא חסיד וירא אלהים עם כל בני ביתו ועשה צדקות הרבה לעם ומתפלל תמיד לאלהים׃

²Li cuînk a'an quixxucua ru li Dios jo'queb ajcui' chixjunileb li cuanqueb sa' li rochoch. Châbil xna'leb ut junelic natijoc chiru li Dios ut junelic naxtenk'aheb li neba'.

³ומחזה נראה אליו כשעה התשיעית ליום וירא מלאך אלהים בא אליו פנימה ואמר קרניליוס׃

³Sa' jun li cutan sa' oxib ôr tana re ecuu laj Cornelio quiril sa' visión nak qui-oc jun li ángel riq'uin ut quixye re: -At Cornelio, chan.

⁴ויבט אליו ויירא ויאמר מה זה אדני ויאמר אליו תפלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לפני האלהים׃

⁴Laj Cornelio tâxucuak nak quiril li ángel ut quixye: -C'a'ru tâcuaj tinbânu, Kâcua'.- Li ángel quixye: -Li Dios xrabi lâ tij. Nacuulac chiru li c'a'ru nacabânu re xtenk'anquileb li neba'.

⁵ועתה שלח לך אנשים אל יפו והבא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃

⁵Anakcuan tinye âcue takla cuib oxibakeb li cuînk aran Jope chixc'ambal chak li cuînk aj Simón xc'aba'. Aj Pedro nayeman ajcui' re.

⁶הוא מתגורר עם בורסי אחד שמעון שמו אשר ביתו על יד הים הוא יאמר לך את אשר עליך לעשות׃

⁶A'an tâyehok âcue c'a'ru us tâbânu. A'an yô chi hilânc sa' rochoch laj Simón laj yîbom tz'ûm. Li rochoch cuan chire li palau, chan li ángel.

⁷וילך לו המלאך הדבר אל קרניליוס ויקרא אל שנים מעבדי ביתו ואל איש מלחמה אחד ירא אלהים מן העמדים תמיד לפניו לשרתו׃

⁷Nak ac x-el li ángel riq'uin, laj Cornelio quixbok cuib lix môs cuînk ut quixbok ajcui' jun reheb lix soldado li naxxucua ru li Dios.

⁸ויספר להם את כל הדברים וישלחם אל יפו׃

⁸Quixserak'i reheb chixjunileb li quiyehe' re xban li ángel ut quixtaklaheb Jope re nak te'xc'am chak laj Pedro.

⁹ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל פטרוס על הגג להתפלל כשעה הששית׃

⁹Cuulajak chic ac cuulaqueb na re sa' li tenamit Jope nak laj Pedro quitake' sa' xca' tasal li cab chi tijoc. Ca'ch'in na chic mâ cua'leb.

¹⁰והוא רעב ויתאו לטעם לחם ובהכינם לו נפלה תרדמה עליו׃

¹⁰Quichal xtz'ocajic ut quiraj raj ru cua'ac. Abanan toj yôqueb chixyîbanquil lix tzacaêmk. Nak toj yô chiroybeninquil lix tzacaêmk, quiril jun li visión.

¹¹וירא את השמים נפתחים והנה כלי ירד אליו כדמות מטפחת בד גדולה ויורד בארבע כנפותיו על הארץ׃

¹¹Quiril nak teto li choxa ut chanchan jun nimla saki t'icr yô chak chi cubec. Pixbil sa' xcâ pac'alil lix xuc li t'icr ut yô chak chi cubec sa' ruchich'och'.

¹²ובתוכו מכל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים׃

¹²Chi sa' li t'icr a'an cuanqueb chak nabal pây ru li xul xcomoneb li neque'cuan sa' ruchich'och'. Cuanqueb cuan cuib rokeb ut cuib ruk', cuanqueb xcomoneb li c'anti' ut cuanqueb xcomoneb li xul li neque'rupupic chiru choxa.

¹³ויהי קול אליו לאמר קום פטרוס זבח ואכל׃

¹³Ut quirabi jun xyâb cux quixye re: -At Pedro, chap âcue li xul a'in. Tâcamsi ut tâtiu, chan.

¹⁴ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא׃

¹⁴Laj Pedro quixye: -Inc'a', Kâcua'. Mâ jun sut xintzaca c'a'ak re ru li naxye sa' li chak'rab nak inc'a' us xtzacanquil, chan.

¹⁵ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃

¹⁵Ut quixye cui'chic li yô chi âtinac: -Lâat inc'a' naru nacac'oxla nak inc'a' us tâtzaca li c'a'ru xye li Dios nak us tâtzaca, chan.

¹⁶וכן היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה׃

¹⁶Oxib sut quiyehe' re chi jo'can ut chirix a'an quixoque li nimla t'icr a'an ut quic'ame' cui'chic sa' choxa.

¹⁷ויהי בהתפעם רוח פטרוס על המראה אשר ראה והנה האנשים השלוחים מאת קרניליוס שאלו לבית שמעון ויעמדו על הפתח׃

¹⁷Laj Pedro toj yô ajcui' chixc'oxlanquil c'a'ru xyâlal li quic'utbesîc chiru nak que'cuulac li cuînk li que'taklâc xban laj Cornelio. Cuanqueb chire li cab ut yôqueb chixpatz'bal bar cuan li rochoch laj Simón.

¹⁸ויקראו וידרשו היש מתגורר שם שמעון המכנה פטרוס׃

¹⁸Que'xpatz' ma aran cuan chi hilânc laj Simón li neque'xye aj Pedro re.

¹⁹ופטרוס עודנו חשב עם לבבו על המראה והרוח אמר אליו הנה שלשה אנשים מבקשים אותך׃

¹⁹Laj Pedro toj yô ajcui' chixc'oxlanquil c'a'ru xyâlal li visión li quiril nak li Santil Musik'ej quixye re: -Oxib li cuînk xe'chal châsic'bal.

²⁰לכן קום רד ולכה נא אתם ואל תתמהמה כי אנכי שלחתים׃

²⁰Ayu, cuben ut âtinaheb chak. Matc'oxlac chi xic chirixeb xban nak lâin xintaklan chak reheb, chan.

²¹וירד פטרוס אל האנשים הנשלחים אליו מאת קרניליוס ויאמר אנכי האיש אשר אתם מבקשים למה זה באתם הנה׃

²¹Jo'can nak laj Pedro quicube ut quixye reheb li cuînk: -Cue'quin. Lâin laj Simón Pedro li niquinêsic'. ¿C'a'ru xc'amoc chak êre toj arin ut c'a'ru têraj cuiq'uin? chan.

²²ויאמרו קרניליוס שר מאה איש צדיק וירא אלהים ולו שם טוב בכל עם היהודים צוה על פי מלאך קדוש לקרא לך אל ביתו ולשמע דברים מפיך׃

²²Eb a'an que'xye: -Laj Cornelio li capitán xtaklan chak ke. A'an jun cuînk tîc xch'ôl ut naxxucua ru li Dios. Chixjunileb laj judío neque'xq'ue sa' xnak' ruheb. Jun x-ángel li Dios quixc'utbesi rib chiru ut quixye re nak tatxbok sa' rochoch re nak târûk târabi li c'a'ru tâye re, chanqueb re.

²³ויקרא אתם אליו ויאספם הביתה ויהי ממחרת ויצא פטרוס אתם ומקצת האחים אשר ביפו הלכו עמו׃

²³Laj Pedro quirocsiheb ut que'xnumsi li k'ojyîn sa' li cab a'an. Sa' li cutan jun chic laj Pedro cô chirixeb. Ut cuib oxib laj pâbanel re Jope que'côeb chirix.

²⁴ולמחרתו באו אל קסרין וקרניליוס מחכה להם ועמו בני משפחתו וקרוביו ומידעיו הנקהלים אליו׃

²⁴Jo' cuulajak chic que'cuulac Cesarea ut laj Cornelio yô chiroybeninquileb rochbeneb li rech'alal ut eb li tz'akal ramîg li quixbok riq'uin.

²⁵ויהי כבוא פטרוס ויצא קרניליוס לקראתו ויפל לרגליו וישתחו׃

²⁵Nak laj Pedro quicuulac sa' li rochoch, laj Cornelio qui-el chixc'ulbal. Quixcuik'ib rib chiru re xlok'oninquil.

²⁶ויקם אותו פטרוס ויאמר קום כי גם אני אנוש אנכי׃

²⁶Abanan laj Pedro quixye re: -Cuaclin. Minâlok'oni lâin xban nak lâin yal cuînkin jo' lâat, chan.

²⁷וידבר אתו ויבא הביתה וימצא רבים נאספים שמה׃

²⁷Yô chi âtinac riq'uin laj Cornelio nak yôqueb chi oc sa' li cab. Nak que'oc, que'xtau nabaleb ac ch'utch'ûqueb sa' li cab.

²⁸ויאמר אליהם אתם ידעתם כי אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל נכרי ואתי הורה אלהים לבלתי אמר חל או טמא על כל אדם׃

²⁸Laj Pedro quixye reheb: -Lâex nequenau nak lix chak'rabeb laj judío naxye nak inc'a' naru takajunaji kib riq'uineb li mâcua'eb aj judío chi moco târûk to-oc sa' rochocheb. Abanan xc'ut chicuu li Kâcua' Dios nak mâ jun li cristian tintz'ektâna chi moco tinye nak inc'a' us âtinac riq'uineb.

²⁹ובעבור זאת כאשר נקראתי לא נמנעתי מהלך ועתה אשאלכם מדוע קראתם לי׃

²⁹Jo'can nak inc'a' xink'etk'eti cuib chi châlc nak xine'xbok chak. Ye cue c'a'ut nak xatakla inbokbal, chan.

³⁰ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה איש נצב לפני בלבוש זהר׃

³⁰Quichak'oc laj Cornelio ut quixye: -Câhib cutan anakcuan jo'ca'in ajcui' hônal nak yôquin chi ayunic ut chi tijoc sa' li cuochoch. Oxib ôr re ecuu quixc'utbesi rib chicuu jun li cuînk nalemtz'un li rak'.

³¹ויאמר קרניליוס נשמעה תפלתך וצדקותיך היו לזכרון לפני האלהים׃

³¹Quixye cue, "At Cornelio, li Dios quirabi lâ tij. Nacuulac chiru li c'a'ru nacabânu re xtenk'anquileb li neba'.

³²ועתה שלח אל יפו וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס מתגורר הוא בבית שמעון הבורסי על הים אשר בבואו ידבר לך׃

³²Takla xc'ambal laj Simón Pedro li cuan aran Jope. Yô chi hilânc sa' li rochoch laj Simón laj yîbom tz'ûm. Li rochoch a'an cuan chire li palau. Nak tâc'ulûnk laj Pedro, tixch'olob châcuu lix yâlal," chan cue li ángel.

³³ואמהר ואשלח אליך ואתה היטבת לעשות אשר באת אלי והננו כלנו פה לפני האלהים לשמע את כל אשר צוית מאת יהוה׃

³³Jo'can nak xintakla âc'ambal sa' junpât. Ut lâat xabânu usilal ke. Xatc'ulun. Anakcuan ut chikajunilo cuanco arin chiru li Dios chirabinquil chixjunil li c'a'ru tâye ke li xye chak âcue li Dios, chan laj Cornelio re laj Pedro.

³⁴ויפתח פטרוס את פיו ויאמר עתה ידעתי באמת כי האלהים איננו נשא פנים׃

³⁴Quixtiquib âtinac laj Pedro ut quixye: -Anakcuan xinq'ue retal chi tz'akal nak li Dios inc'a' naxsic' ru li ani naxra.

³⁵כי אם בכל עם ועם הירא אותו ועשה צדק רצוי הוא לפניו׃

³⁵Li ani naxxucua ru li Dios ut naxbânu li tîquilal a' yal bar xtenamit, li jun a'an narahe' xban li Dios.

³⁶וישלח את דברו לבני ישראל ויבשר את השלום על ידי ישוע המשיח והוא אדון הכל׃

³⁶Lâex nequenau nak li Dios quixtakla resil li colba-ib reheb laj Israel. Li colba-ib, a'an li naq'uehoc tuktûquil usilal sa' xc'aba' li Jesucristo. Ut li Jesucristo, a'an li Kâcua', ut nim xcuanquil sa' xbên chixjunil.

³⁷אתם ידעתם את הדבר הנעשה בכל יהודה החל מן הגליל אחרי הטבילה אשר קרא אותה יוחנן׃

³⁷Lâex nequenau c'a'ru quic'ulman sa' chixjunil li tenamit Judea. Quiticla aran Galilea nak ac xch'olobâc resil li cubi ha' xban laj Juan.

³⁸את אשר משח האלהים את ישוע הנצרי ברוח הקדש ובגבורה ויעבר בארץ עשה חסד ורפא את כל הנכבשים תחת יד השטן כי האלהים היה עמו׃

³⁸Ac êrabiom resil li Jesucristo aj Nazaret. Li Dios quixq'ue li Santil Musik'ej re, ut quixq'ue xcuanquil. A'an quibêc yalak bar chixbânunquil li usilal ut chixq'uirtesinquileb li tacuasinbileb xban laj tza xban nak li Dios cuan riq'uin.

³⁹ואנחנו עדים על כל אשר עשה בארץ היהודים ובירושלים ואשר הרגהו בהוקיעם אתו על העץ׃

³⁹Lâo quikil riq'uin ku chixjunil li c'a'ru quixbânu li Jesús aran Judea ut Jerusalén. Abanan eb a'an que'xcamsi chiru cruz.

⁴⁰אותו הקים האלהים ביום השלישי ויתנהו להראות בגלוי׃

⁴⁰Ut li Dios quixcuaclesi cui'chic chi yo'yo sa' xyânkeb li camenak sa' rox li cutan. Ut mokon li Jesús quixc'utbesi rib chiku.

⁴¹לא לכל העם כי אם לנו העדים אשר האלהים בחר בהם מראש אשר אכלנו ושתינו אתו אחרי קומו מן המתים׃

⁴¹Inc'a' quixc'utbesi rib chiruheb chixjunileb. Ca'aj cui' chiruheb li quisiq'ue' ruheb junxil xban li Dios. Lâo cocua'ac ut co-uc'ac riq'uin nak ac xcuacli cui'chic chi yo'yo sa' xyânkeb li camenak.

⁴²ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשופט החיים והמתים׃

⁴²Ut coxtakla chixch'olobanquil xyâlal ut chixjulticanquil chiruheb li tenamit nak a'an q'uebil xban li Dios chi rakoc âtin sa' xbêneb chixjunileb, li yo'yôqueb jo' ajcui' li camenakeb.

⁴³ועליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו׃

⁴³A'an a'in li Jesús li que'xye chak resil chixjunileb li profeta junxil. Que'xye nak sa' xc'aba' a'an tâcuyek' xmâqueb chixjunileb li neque'pâban re.

⁴⁴עוד פטרוס מדבר הדברים האלה ורוח הקדש צלחה על כל השמעים את הדבר׃

⁴⁴Toj yô ajcui' chi âtinac laj Pedro nak que'xc'ul li Santil Musik'ej chixjunileb li yôqueb chi abînc re li râtin li Dios li yô chixyebal.

⁴⁵והמאמינים בני המילה אשר באו את פטרוס השתוממו כי מתנת רוח הקדש נשפכה גם על הגוים׃

⁴⁵Eb laj pâbanel aj judío, li que'chal chirix laj Pedro, que'sach xch'ôl chirilbal nak li Dios quixq'ue li Santil Musik'ej reheb li mâcua'eb aj judío. Gentiles nayeman ajcui' reheb.

⁴⁶כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים את האלהים׃

⁴⁶Que'rabi nak yôqueb chi âtinac sa' jalan âtinobâl ut yôqueb chixnimanquil ru li Dios.

⁴⁷ויען פטרוס ויאמר היוכל איש למנע את המים מטבל את אלה אשר קבלו את רוח הקדש גם הם כמנו׃

⁴⁷Ut laj Pedro quixye: -¿Ma cuan ta bi' junak inc'a' tâajok nak te'cubek' xha'eb a'in li xe'c'uluc re li Santil Musik'ej, jo' nak xkac'ul lâo? chan.Ut quixtakla xcubsinquil xha'eb sa' xc'aba' li Kâcua' Jesucristo. Ut eb a'an que'xtz'âma chiru laj Pedro nak tâcanâk cuib oxibak cutan chic riq'uineb.

⁴⁸ויצו לטבל אתם בשם האדון ויבקשו ממנו לשבת אתם ימים אחדים׃

⁴⁸Ut quixtakla xcubsinquil xha'eb sa' xc'aba' li Kâcua' Jesucristo. Ut eb a'an que'xtz'âma chiru laj Pedro nak tâcanâk cuib oxibak cutan chic riq'uineb.