¹ויאמר אגרפס אל פולוס נתן לך לדבר בעד נפשך אז יצטדק פולוס ויושט את ידו ויאמר׃

¹Li rey Agripa quixye re laj Pablo: -Anakcuan naru tat-âtinak re tâcol âcuib, chan. Ut laj Pablo quixtaksi li ruk' ut qui-oc chi âtinac re tixcol rib.

²מאשר אני את נפשי המלך אגרפס כי לפניך אצטדק היום על כל אשר שטנים אתי היהודים׃

²Quixye: -At rey Agripa, nasaho' sa' inch'ôl nak târûk tinâtinak âcuiq'uin re tincol cuib chiruheb laj c'amol be sa' xyânkeb laj judío li yôqueb chi jitoc cue.

³כי אתה ידע היטב כל המנהגים והשאלות אשר בין היהודים ועל כן אשאלה מאתך לשמע אתי כארך רוחך׃

³K'axal cui'chic us xban nak lâat nacanau chixjunil li c'a'ru c'aynakeb xbânunquil eb laj judío ut nacanau chanru lix na'lebeb. Jo'can ut nak nintz'âma châcuu nak tâcuy rabinquil li c'a'ru oc cue xyebal.

⁴הנה את דרכי מנעורי אשר התהלכתי בה מאז בתוך עמי ובירושלים ידעים אותה כל היהודים׃

⁴Chixjunileb laj judío neque'xnau chanru lin yu'am nak xincuan chak sa' lin tenamit chalen chak sa' insâjilal ut toj anakcuan. Jo'can ajcui' aran Jerusalén neque'xnau cuu.

⁵כי מימים ראשונים ידעוני אם ירצו להעיד כי כפרוש התנהגתי על פי הכת המקפדת ביותר בעבודתנו׃

⁵Eb a'an neque'xnau cuu chalen chak sa' inca'ch'inal. Cui te'raj, târûk te'xch'olob xyâlal chicuix. Lâin aj fariseo xcomoneb li neque'xq'ue xch'ôl chixbânunquil chixjunil li naxye sa' li chak'rab jo' naraj li kapâbâl.

⁶ועתה אני עמד להשפט על תקות ההבטחה אשר הבטיחה האלהים את אבותינו׃

⁶Ut anakcuan lâex yôquex chi rakoc âtin sa' inbên yal xban nak yôquin chiroybeninquil li quixyechi'i chak li Dios junxilaj reheb li kaxe'tônil yucua'.

⁷ואשר שנים עשר שבטינו מיחלים להגיע לה בעבדם את יהוה תמיד יומם ולילה על דבר התקוה הזאת אגרפס המלך שטנים אותי היהודים׃

⁷Li cablaju xtêpaleb laj Israel yôqueb chiroybeninquil nak te'xc'ul li yechi'inbil chak reheb xban li Dios. Chi k'ek chi cutan neque'xlok'oni li Dios. At rey Agripa, xban xyo'oninquil a'an nak yôqueb chinjitbal eb laj judío.

⁸מדוע יפלא בעיניכם כי האלהים יחיה מתים׃

⁸¿C'a'ut nak lâex inc'a' nequepâb nak li Dios tixcuaclesiheb cui'chic chi yo'yo li camenak?

⁹הן לפנים אני חשבתי צדקה לצרר את שם ישוע הנצרי עד מאד׃

⁹Yâl nak junxil lâin xinc'oxla nak us xrahobtesinquileb li neque'xpâb li Jesús aj Nazaret.

¹⁰כאשר עשיתי בירושלים וגם קדושים רבים אני הסגרתי לבתי כלאים ברשיון אשר קבלתי מאת הכהנים הגדולים וכשנהרגו הסכמתי׃

¹⁰Lâin quinq'ueheb chi tz'apec' sa' tz'alam nabaleb laj pâbanel. Ut q'uebil incuanquil chixbânunquil a'an xbaneb li xbênil aj tij. Ut nak neque'camsîc laj pâbanel, lâin quin-oquen ajcui' chirixeb re te'camsîk. A'in quilajinbânu aran Jerusalén.

¹¹ובכל בתי הכנסיות יסרתי אתם פעמים רבות ואנסתים לגדף ואתהוללה בם עד מאד וארדפם עד לערים אשר חוצה לארץ׃

¹¹Nabal sut quintakla xsac'baleb sa' li cab li neque'xch'utub cui' ribeb laj judío. Quinpuersiheb chixmajecuanquil xc'aba' li Jesús. Xban nak c'ajo' injosk'il sa' xbêneb, quebintâke yalak bar sa' eb li jalanil tenamit re xbânunquil raylal reheb.

¹²ויהי בלכתי על זאת לדמשק ברשיון הכהנים הגדולים ובמצותם׃

¹²A'in yôquin chixbânunquil nak côin Damasco. Q'uebil incuanquil ut taklanbilin xbaneb li xbênil aj tij.

¹³והנה אדני המלך בצהרים בדרך ראיתי אור צח מזהר השמש אשר משמים נגה עלי מסביב ועל ההלכים אתי׃

¹³Chacuabi at rey, li yôquin xyebal. Cua'leb re cutan nak quinixsut jun li chanchan xam sa' be. Li xam a'an quichal chak sa' choxa. Nalemtz'un. Naxk'ax ru nak nalemtz'un ru li sak'e. Quinixsut lâin ut que'sute' ajcui' li yôqueb chi xic chicuix.

¹⁴ונפל כלנו ארצה ואשמע קול מדבר אלי בלשון עברית לאמר שאול שאול למה תרדפני קשה לך לבעט בדרבנות׃

¹⁴Nak cot'ane' chikajunil chiru ch'och', quicuabi jun xyâb cux yô chi âtinac cuiq'uin. Quixye cue sa' râtinobâleb laj judío, "At Saulo, at Saulo, ¿c'a'ut nak yôcat chinrahobtesinquil? Yôcat chixtacuasinquil âcuib âjunes jo' naxbânu li bôyx li inc'a' na-abin chiru laj êchal re nak yô chixberesinquil," chan cue.

¹⁵ואמר מי אתה אדני ויאמר אנכי ישוע אשר אתה רדף׃

¹⁵Ut lâin quinye re, "¿Anihat lâat, Kâcua'?" Ut li Kâcua' quixye cue, "Lâin li Jesús li yôcat chinrahobtesinquil.

¹⁶אבל קום ועמד על רגליך כי לבעבור זאת נראיתי אליך לבחר בך למשרת ולעד על אשר ראית ועל אשר אראך׃

¹⁶Anakcuan ut cuaclin. Lâin xinc'utbesi cuib châcuu re nak tatinxakab chok' aj c'anjel chicuu. Lâat tatch'olobânk xyâlal li c'a'ak re ru xacuil jo' ajcui' li c'a'ak re ru toj tinc'utbesi châcuu.

¹⁷בהצילי אותך מן העם ומן הגוים אשר אשלחך עתה אליהם׃

¹⁷Lâin tincolok âcue chiruheb li xic' neque'iloc âcue, jo' eb laj judío, jo' eb li mâcua'eb aj judío, ut tatintakla anakcuan sa' xyânkeb li mâcua'eb aj judío.

¹⁸לפקח את עיניהם למען ישובו מחשך לאור ומיד השטן אל האלהים וימצאו באמונתם בי את סליחת החטאים ואת הנחלה בתוך המקדשים׃

¹⁸Chanchan nak tâteônk li xnak' ruheb nak tâch'olob lix yâlal chiruheb. Chanchan nak te'êlk sa' li k'ojyîn ut te'oc sa' cutan nak te'xtau ru lix yâlal. Te'êlk rubel xcuanquil laj tza ut te'oc rubel xcuanquil li Dios. Riq'uin inpâbanquil lâin, tâcuyek' tâsachek' lix mâqueb, ut tâcuânk xna'ajeb sa' xyânkeb li sic'bileb ru xban li Dios," chan cue li Kâcua'.

¹⁹על כן המלך אגרפס לא המריתי את המראה אשר ראיתי מן השמים׃

¹⁹Jo'can ut nak inc'a' xink'etk'eti cuib chiru li quixc'utbesi rib chicuu li quichal chak sa' choxa, at rey Agripa.

²⁰כי אם קראתי ראשונה לישבי דמשק וירושלים ובכל ארץ יהודה וגם לגוים כי ינחמו וישובו אל האלהים ויעשו מעשים ראוים לתשובה׃

²⁰Ut xbên cua quinch'olob xyâlal chiruheb li cuanqueb Damasco ut Jerusalén. Chirix a'an quinch'olob xyâlal chiruheb laj judío li cuanqueb Judea, jo' ajcui' chiruheb li mâcua'eb aj judío. Quinye reheb nak tento te'yot'ek' xch'ôleb te'xjal xc'a'uxeb ut te'xk'axtesi ribeb re li Dios ut te'xbânu li us jo' xc'ulubeb li ac xe'pâban.

²¹ובגלל הדבר הזה תפשו אתי היהודים במקדש ויבקשו להמיתני׃

²¹Sa' xc'aba' a'an nak quine'xchap eb laj judío sa' li templo ut que'raj raj incamsinquil.

²²והאלהים היה בעזרי ועד היום הזה עמד אני ומעיד לפני קטן וגדול ואינני מדבר דבר זולתי אשר דברו הנביאים ומשה כי עתידות הנה להיות׃

²²Abanan lâin tenk'anbilin xban li Dios toj chalen anakcuan. Yôquin chixch'olobanquil li yâl chirix li c'a'ru tâc'ulmânk. Ninch'olob xyâlal chiruheb chixjunileb, li cuanqueb xcuanquil jo' ajcui' li mâc'a'eb xcuanquil. Mâc'a' junak aq'uil na'leb yôquin chixyebal. Li yôquin chixyebal, a'an ajcui' li que'xch'olob xyâlal eb li profeta ut laj Moisés.

²³כי המשיח מענה הוא וכי ראשון הוא לקמים מן המתים להפיץ אור בעם ובגוים׃

²³Que'xye nak tento tâcamsîk li Cristo, laj Colonel li yechi'inbil xban li Dios, abanan a'an li xbên li tâcuaclîk cui'chic chi yo'yo sa' xyânkeb li camenak ut tixch'olob xyâlal li evangelio reheb laj judío jo'queb ajcui' li mâcua'eb aj judío, chan laj Pablo.

²⁴ויהי הוא מצטדק כזאת ויען פסטוס בקול גדול לאמר הנך משתגע פולוס רב הלמוד הביאך לידי שגעון׃

²⁴Nak laj Pablo yô chi âtinac chi jo'can re xcolbal rib, laj Festo quixjap re chixyebal: -Lôc âcuu lâat, Pablo. K'axal nabal li tzoloc xabânu ut a'an yô chi lôcobresînc âcuu, chan.

²⁵ויאמר פולוס אינני משגע פסטוס האדיר כי אם דברי אמת וטעם אביע׃

²⁵Ut laj Pablo quixye re: -At Festo, k'axal nim âcuanquil. Lâin moco lôc ta cuu. Li c'a'ru yôquin chixyebal âcue, a'an tz'akal yâl.

²⁶כי המלך יודע את אלה ועל זאת גם בבטחון אני מדבר אליו יען אשר לא אאמין כי נעלם ממנו דבר מן הדברים האלה כי לא בקרן זוית נעשתה זאת׃

²⁶Li rey Agripa naxnau chixjunil li c'a'ak re ru a'in. Jo'can nak yôquin chi âtinac chiru chi mâc'a' inxiu. A'an naxnau chixjunil a'in xban nak moco quic'ulman ta chi mukmu, chan.

²⁷המלך אגרפס המאמין אתה בנביאים ידעתי כי מאמין אתה׃

²⁷Ut laj Pablo quixye re li rey Agripa: -At rey Agripa, ¿ma nacapâb li c'a'ru que'xtz'îba li profeta? Lâin ninnau nak nacapâb, chan laj Pablo.

²⁸ויאמר אגרפס אל פולוס עוד מעט ופתיתני להיות נצרי׃

²⁸Li rey Agripa quichak'oc ut quixye re: -Riq'uin li c'a'ru xaye xak'unobresin inch'ôl. Ca'ch'in chic mâ xinpâban âban, chan.

²⁹ויאמר פולוס אבקשה מאלהים אשר אם במעט ואם בהרבה לא אתה לבדך כי גם כל השמעים אותי יהיו כמוני זולתי המוסרות האלה׃

²⁹Ut laj Pablo quixye: -Xq'ue taxak âcue li Dios nak tatpâbânk lâat jo' eb ajcui' chixjunileb li yôqueb chi abînc cue anakcuan. Usta ch'a'aj chêru, usta inc'a', texpâbânk taxak jo' nak xinpâban lâin, abanan inc'a' raj texbaq'uek' riq'uin cadena, jo' nak bac'bôquin lâin, chan.

³⁰ויהי בדברו הדבר הזה ויקם המלך וההגמון וברניקה והישבים אתם׃

³⁰Ut nak quirake' chixyebal li âtin a'in, que'cuacli li rey ut lix Berenice jo' ajcui' laj Festo ut eb li que'c'ojla chixc'atk.

³¹ויסורו החדרה וידברו איש אל רעהו לאמר האיש הזה לא עשה דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות׃

³¹Ut nak yôqueb chi êlc sa' li na'ajej a'an, que'xye chi ribileb rib: -Li cuînk a'in mâc'a' xmâc. Mâc'a' junak mâc xbânu re tâcamsîk chi moco re cuânk sa' tz'alam, chanqueb.Ut laj Agripa quixye re laj Festo: -Târûk raj rach'abanquil li cuînk a'in cui ta inc'a' xtz'âma nak târakok âtin li acuabej César sa' xbên, chan li rey Agripa.

³²ויאמר אגרפס אל פסטוס האיש הזה יוכל להפטר לולא קרא את הקיסר לדינו׃

³²Ut laj Agripa quixye re laj Festo: -Târûk raj rach'abanquil li cuînk a'in cui ta inc'a' xtz'âma nak târakok âtin li acuabej César sa' xbên, chan li rey Agripa.