¹ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על הקהלה אשר בירושלים ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים׃

¹Laj Saulo quixc'ul xch'ôl nak que'xcamsi laj Esteban. Chalen sa' li cutan a'an que'oc xrahobtesinquileb chixjunileb laj pâbanel aran Jerusalén ut c'ajo' li raylal que'xc'ul. Ut chixjunileb quilaje'xjeq'ui rib sa' eb li na'ajej Judea ut Samaria. Ca'aj chic eb li apóstol que'cana Jerusalén.

²וישאו אנשים חסידים את אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול׃

²Cuib oxib laj pâbanel que'mukuc re laj Esteban ut c'ajo' nak que'raho' xch'ôleb xban lix camic.

³ושאול החריב את הקהלה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא׃

³Aban laj Saulo yalyo xk'e chixrahobtesinquileb laj pâbanel. Na-oc sa' eb li cab ut narisiheb sa' rochocheb ut naxc'ameb sa' tz'alam, jo' cuînk jo' ixk.

⁴והנפוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר׃

⁴Ut chixjunileb li que'xjeq'ui ribeb sa' jalan na'ajej yôqueb chixyebal resil li evangelio yalak bar.

⁵ופילפוס ירד אל עיר שמרון ויכרז להם את המשיח׃

⁵Laj Felipe cô sa' li tenamit Samaria ut qui-oc chixch'olobanquil resil chiruheb li tenamit nak li Cristo, a'an laj Colonel li yechi'inbil xban li Dios.

⁶ויקשב המון העם בלב אחד אל אמרי פילפוס בשמעם ובראותם את האתות אשר עשה׃

⁶Ut chixjunileb que'xq'ue xch'ôl chirabinquil li âtin li quixye laj Felipe xbaneb li milagro quilajxbânu.

⁷כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות בקול גדול ורבים נכי אברים ופסחים וירפאו׃

⁷Nabaleb li cuan mâus aj musik'ej riq'uineb que'q'uirtesîc. Japjôqueb re li mâus aj musik'ej nak neque'el riq'uineb. Ut nabaleb li yêk rokeb ut li sic rok ruk'eb quilaje'q'uirtesîc.

⁸ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא׃

⁸Ut c'ajo' nak que'saho' sa' xch'ôleb sa' li tenamit a'an.

⁹ואיש אחד ושמו שמעון היה מלפנים בעיר מכשף ומשמים את עם שמרון באמרו על נפשו כי גדול הוא׃

⁹Quicuan jun li cuînk aj Simón xc'aba'. A'an aj k'e. Ac najter na-oc chixbalak'inquileb li cuanqueb sa' li tenamit Samaria. A'an naxye nak nim xcuanquil.

¹⁰ויקשיבו אליו מקטנם ועד גדולם לאמר זה הוא גבורת האלהים הגדולה׃

¹⁰Ut chixjunileb li tenamit, jo' li cuanqueb xcuanquil jo' ajcui' li mâc'a'eb xcuanquil, que'rabi li c'a'ru yô chixyebal laj Simón ut que'xye: -Li cuînk a'in, cuan xcuanquil li Dios riq'uin, chanqueb.

¹¹ויקשיבו אליו על היותו משמים אותם בכשפיו ימים רבים׃

¹¹Ut que'xq'ue xch'ôl chixbânunquil li c'a'ru naxye xban nak ac junxil na-oc chixbalak'inquileb.

¹²ויהי כאשר האמינו לפילפוס בבשרו את מלכות האלהים ואת שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים׃

¹²A'ut laj Felipe yô chixjulticanquil resil xnimal xcuanquilal li Dios ut li Jesucristo. Ut nabaleb que'pâban ut que'cubsîc xha', jo' cuînk jo' ixk.

¹³ויאמן שמעון גם הוא ויטבל וידבק בפילפוס וירא את האתות והמפתים הגדלים אשר נעשו וישתומם׃

¹³Ut quipâban ajcui' laj Simón ut quicubsîc xha'. Ut yô chi xic chirix laj Felipe yalak bar. Quisach xch'ôl chirilbaleb li milagro ut li sachba ch'ôlej li yô chixbânunquil laj Felipe.

¹⁴וישמעו השליחים אשר בירושלים כי קבלה שמרון את דבר האלהים וישלחו אליהם את פטרוס ואת יוחנן׃

¹⁴Eb li apóstol li toj cuanqueb Jerusalén que'rabi resil nak eb laj Samaria yôqueb chixpâbanquil li Dios. Jo'can nak que'xtakla laj Pedro ut laj Juan aran.

¹⁵וירדו שמה ויתפללו בעדם אשר יקבלו את רוח הקדש׃

¹⁵Nak que'cuulac Samaria, que'tijoc sa' xbêneb laj pâbanel re nak te'xc'ul li Santil Musik'ej xban nak toj mâji' que'xc'ul.

¹⁶כי הרוח לא צלחה עד עתה על אחד מהם והם רק נטבלים בשם האדון ישוע׃

¹⁶Ca'aj cui' que'cubsîc xha' sa' xc'aba' li Jesucristo.

¹⁷ויסמכו את ידיהם עליהם ויקבלו את רוח הקדש׃

¹⁷Laj Pedro ut laj Juan que'xq'ue li ruk'eb sa' xbêneb ut que'xc'ul li Santil Musik'ej.

¹⁸ויהי בראות שמעון כי בסמיכות ידי השליחים נתן רוח הקדש ויבא לפניהם כסף׃

¹⁸Ut quiril laj Simón nak riq'uin xq'uebal li ruk'eb li apóstol sa' xbêneb, neque'xc'ul li Santil Musik'ej. Ut quixyechi'i tumin reheb laj Pedro ut laj Juan ut quixye reheb:

¹⁹ויאמר תנו נא גם לי את היכלת הזאת אשר יקבל את רוח הקדש כל אשר אשים עליו את ידי׃

¹⁹-Q'ue cue li cuanquil a'an re nak li ani tinq'ue li cuuk' sa' xbên tixc'ul li Santil Musik'ej, chan.

²⁰ויאמר אליו פטרוס כספך יהי אתך לאבדון יען חשבת לקנות במחיר את מתת האלהים׃

²⁰Laj Pedro quixye re: -Chisachk lâ tumin âcuochben xban nak xac'oxla nak târûk tâlok' riq'uin tumin li naxq'ue chi mâtan li Kâcua' Dios, chan.

²¹אין לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני האלהים׃

²¹Lâat inc'a' târûk tâc'ul li mâtan a'in xban nak moco tîc ta lâ ch'ôl chiru li Dios.

²²ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אל האלהים אולי תסלח לך מזמת לבבך׃

²²Cui tâyot' âch'ôl tâjal âc'a'ux ut tâcanab xbânunquil li mâusilal a'in ut cui tâtz'âma âcuybal chiru li Dios, mâre chan nak tixcuy âmâc riq'uin li xac'oxla.

²³כי ראה אנכי כי באת לידי מרורת רוש וחרצבות רשע׃

²³Lâat c'ajo' nak nacatcakalin ut junes mâusilal nacac'oxla, chan laj Pedro.

²⁴ויען שמעון ויאמר העתירו אתם בעדי אל יהוה לבלתי בוא עלי דבר מכל אשר אמריתם׃

²⁴Quichak'oc laj Simón ut quixye: -Chextijok chicuix chiru li Kâcua' re nak inc'a' tinc'ul jo' xaye lâat, chan.

²⁵והמה אחרי אשר העידה ודברו את דבר יהוה שבו ירושלים ויבשרו את הבשורה בכפרים רבים אשר לשמרונים׃

²⁵Nak ac xe'xch'olob xyâlal li râtin li Dios ut que'xye resil li Jesucristo, laj Pedro ut laj Juan que'suk'i cui'chic Jerusalén. Ut que'xch'olob xyâlal sa' nabal chi tenamit cuanqueb sa' xcuênt Samaria.

²⁶וידבר מלאך יהוה אל פילפוס לאמר קום לך הנגבה על הדרך הירדת מירושלים עזתה והיא חרבה׃

²⁶Ut jun lix ángel li Kâcua' quiâtinac riq'uin laj Felipe ut quixye re: -Tatxic sa' li be li cuan sa' li sur. Li be a'an li nanume' sa' li chaki ch'och' naxic Jerusalén toj Gaza.-

²⁷ויקם וילך והנה איש כושי והוא סריס ושליט לקנדק מלכת כוש וממנה על כל גנזיה אשר עלה אל ירושלים להשתחות׃

²⁷Laj Felipe cô. Nak yô chi xic quiril jun li cuînk aj Etiopía. A'an jun eunuco q'uebil xcuanquil chi c'anjelac chiru lix Candace li reina li cuan Etiopía. Sa' ruk' li cuînk a'an k'axtesinbil chixjunil lix biomal li reina. Li cuînk a'an cô Jerusalén chixlok'oninquil li Dios.

²⁸ויהי בשובו והוא ישב על מרכבתו וקרא בספר ישעיה הנביא׃

²⁸Yô chi suk'îc sa' rochoch. C'ojc'o sa' lix carruaje ut yô chirilbal xsa' li hu li quixtz'îba li profeta Isaías.

²⁹ויאמר הרוח אל פילפוס גשה והלוה על המרכבה הזאת׃

²⁹Li Santil Musik'ej quixye re laj Felipe: -Ayu, jilon chixc'atk li carruaje a'an, chan.

³⁰וירץ פילפוס אליה וישמע אתו קרא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את אשר אתה קורא׃

³⁰Quijiloc laj Felipe ut quirabi nak li cuînk yô chirilbal xsa' li hu li quixtz'îba li profeta Isaías. Laj Felipe quixpatz' re: -¿Ma nacatau ru li yôcat chirilbal? chan re.

³¹ויאמר ואיככה אוכל אם אין איש אשר יורני ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו׃

³¹Ut li cuînk quixye: -¿Chanru nak tintau ru cui mâ ani junak tâc'utuk lix yâlal chicuu?- Ut quixtz'âma chiru laj Felipe nak tâtakek' sa' li carruaje ut tâc'ojlâk chixc'atk.

³²וענין הכתוב אשר קרא זה הוא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃

³²Ut li hu li yô chirilbal xsa', a'an li quixtz'îba li profeta Isaías. Naxye chi jo'ca'in: Nak yô xrahobtesinquil, quixcubsi rib ut mâ jun âtin quixye jo' jun carner nak quic'ame' chi camsîc. Chanchan nak naxcanab rib li carner chi besec' li rix chiruheb li neque'besoc re, jo'can quixbânu a'an. Ut mâ jun âtin quixye.

³³בעצר משפטו לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו׃

³³Usta mâc'a' xmâc, quichape' ut quiq'uehe' chi camsîc. Ut mâ ani qui-oquen chirix re xcolbal. Quicamsîc ban. ¿Ani târûk tâyehok li resil lix yibal ru xna'lebeb li rech tenamitil? (Isa. 53:7-8)

³⁴ויען הסריס ויאמר אל פילפוס אשאלה ממך על מי הנביא מדבר את זאת על נפשו או על איש אחר׃

³⁴Li cuînk quixye re laj Felipe: -Ye cue, ¿ani chi aj ix naxye a'in li profeta? ¿Ma chirix a'an, malaj ut chirix jalan chic? chan.

³⁵ויפתח פילפוס את פיו ויחל מן הכתוב הזה ויבשר אותו את ישוע׃

³⁵Laj Felipe qui-oc chixch'olobanquil lix yâlal chiru. Quixtiquib riq'uin li quixtz'îba li profeta Isaías ut toj quixch'olob xyâlal chirix li Jesucristo.

³⁶ויהי בעברם בדרך ויבאו אל מקום מים ויאמר הסריס הנה מים מה ימנעני מהטבל׃

³⁶Nak yôqueb chi xic, que'cuulac cuan cui' jun li ha'. Ut li cuînk quixye: -Arin cuan ha'. ¿Ma inc'a' târûk tâcubêk inha' lâin? chan.

³⁷ויאמר פילפוס אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא׃

³⁷Ut laj Felipe quixye re: -Cui nacapâb chi anchal âch'ôl li Jesucristo, târûk tâcubêk âha', chan. Li cuînk quichak'oc ut quixye: -Ninpâb nak li Jesucristo, a'an Ralal li Dios, chan.

³⁸ויצו להעמיד את המרכבה וירדו שניהם אל תוך המים פילפוס והסריס ויטבל אותו׃

³⁸Ut quixxakab li carruaje. Tojo'nak laj Felipe ut li cuînk côeb sa' li ha' ut laj Felipe quixcubsi xha'.

³⁹ויהי כי עלו מן המים וישא רוח יהוה את פילפוס ולא יסף הסריס לראותו כי הלך לדרכו שמח׃

³⁹Nak que'el chak sa' li ha', li Santil Musik'ej quixc'am laj Felipe ut li cuînk inc'a' chic quiril ru. Cô xjunes chi sa sa' xch'ôl.Ut laj Felipe quic'ame' Azoto ut coxnumek' sa' chixjunileb li tenamit. Yô chixch'olobanquil xyâlal li evangelio chalen nak quicuulac sa' li tenamit Cesarea.

⁴⁰ופילפוס נמצא באשדוד ויעבר ויבשר בכל הערים עד באו לקסרין׃

⁴⁰Ut laj Felipe quic'ame' Azoto ut coxnumek' sa' chixjunileb li tenamit. Yô chixch'olobanquil xyâlal li evangelio chalen nak quicuulac sa' li tenamit Cesarea.