¹ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם׃

¹Li oxlaju xbe li cablaju po Adar, aßan li cutan xxakabanbil xban li rey nak teßsachekß ruheb laj judío, ut aßan ajcuiß li cutan li yôqueb chiroybeninquil li xicß nequeßiloc reheb laj judío re nak teßnumtâk saß xbêneb. Abanan incßaß queßnumta saß xbêneb laj judío. Laj judío ban queßnumta saß xbêneb li xicß nequeßiloc reheb.

²נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים׃

²Ut saß eb li tenamit li cuanqueb rubel xcuanquil li rey Asuero, eb laj judío queßxchßutub ribeb chi pletic riqßuineb li queßajoc xsachbal ruheb. Ut mâ jun quiru xcolbal rib chiruheb laj judío xban nak qui-oc xxiuheb chiruheb.

³וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם׃

³Chixjunileb li cuanqueb xcuanquil ut eb li nequeßtaklan saß eb li tenamit, joßqueb ajcuiß li nequeßtaklan saß xbêneb li soldado, queßxtenkßaheb laj judío xban nak queßxucuac chiru laj Mardoqueo.

⁴כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול׃

⁴Queßxucuac xban nak laj Mardoqueo nim xcuanquil saß li rochoch li rey ut naßno ru yalak bar saß eb li tenamit li cuanqueb rubel xcuanquil li rey. Ut rajlal yô chi nimânc lix cuanquil li quiqßueheß re.

⁵ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם׃

⁵Ut eb laj judío queßxcamsiheb chi chßîchß chixjunileb li xicß nequeßiloc reheb. Queßxbânu reheb li cßaßru queßraj.

⁶ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש׃

⁶Saß li tenamit Susa bar cuan cuiß li rey queßxcamsi ôb ciento chi cuînk.

⁷ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא׃

⁷Ut queßcamsîc li lajêb chi cuînk ralaleb laj Amán. Aßaneb aßin lix cßabaßeb: laj Parsandata, laj Dalfón, ut laj Aspata,

⁸ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא׃

⁸laj Porata, laj Adalía, ut laj Aridata,

⁹ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארדי ואת ויזתא׃

⁹laj Parmasta, laj Arisai, laj Aridai ut laj Vaizata.

¹⁰עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם׃

¹⁰Aßaneb li lajêb chi ralal laj Amán li ralal laj Hamedata, li xicß queßiloc reheb laj judío. Eb laj judío queßxcamsiheb, abanan incßaß queßxcßam li cßaßru cuan reheb.

¹¹ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך׃

¹¹Saß ajcuiß li cutan aßan quicuulac resil riqßuin li rey joß qßuial li queßcamsîc aran Susa, li tenamit cuan cuiß li rey.

¹²ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש׃

¹²Ut li rey quixye re lix Ester: —Arin Susa queßcamsîc ôb ciento li cuînk xbaneb laj judío. Ut queßcamsîc li lajêb chi ralal laj Amán. ¿Ani ta cuiß tânaßok re chanru xcßulman saß eb li junjûnk chi tenamit li cuanqueb rubel incuanquil? Ye cue cßaß chic ru tâcuaj anakcuan, ut lâin tinqßue âcue. Ye cue cßaßru tâcuaj, ut tâuxmânk joß tâcuaj, chan li rey.

¹³ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ׃

¹³Lix Ester quichakßoc ut quixye: —Eb laj judío xeßxbânu anakcuan joß tzßîbanbil saß li chakßrab li xaqßue reheb. Cui lâat tâcuaj, tâtakla xyebal reheb laj judío li cuanqueb arin Susa nak târûk teßxbânu ajcuiß cuulaj joß xeßxbânu anakcuan. Ut nacuaj ajcuiß nak teßtßuyubâk riqßuin cßâm chiruheb li tenamit li lajêb chi camenak li ralal laj Amán, chan.

¹⁴ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו׃

¹⁴Li rey quixtakla xyebal nak tâuxmânk joß quixye lix Ester. Ut qui-el resil saß li tenamit Susa. Ut eb li lajêb chi ralal laj Amán, li queßcamsîc queßtßuyubâc aran Susa chiruheb li tenamit.

¹⁵ויקהלו היהודיים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את ידם׃

¹⁵Eb laj judío li cuanqueb Susa queßxchßutub cuißchic rib saß li câlaju xbe li po Adar. Ut queßxcamsi oxib ciento chic li cuînk, abanan incßaß queßxchßeß li cßaßru cuan reheb.

¹⁶ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם׃

¹⁶Ut eb laj judío li cuanqueb saß eb li tenamit li cuanqueb rubel xcuanquil li rey queßxchßutub ribeb re xcolbaleb rib chiruheb li xicß nequeßiloc reheb. Queßxcamsi oßlaju xcâcßâl mil chi cuînk abanan incßaß queßxchßeß li cßaßru cuan reheb.

¹⁷ביום שלשה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃

¹⁷Aßin quicßulman saß li oxlaju xbe li po Adar. Ut saß li câlaju xbe li po Adar queßhilan ut queßninkßeîc xban xsahil xchßôleb.

¹⁸והיהודיים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃

¹⁸Aßut eb laj judío li cuanqueb Susa queßxchßutub ribeb re xcolbaleb rib saß li oxlaju ut saß li câlaju xbe li po. Ut saß li oßlaju xbe li po queßhilan ut queßninkßeîc xban xsahil xchßôleb.

¹⁹על כן היהודים הפרוזים הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו׃

¹⁹Joßcan nak eb laj judío li cuanqueb saß eb li cßalebâl li incßaß sutsu xnaßajeb saß tzßac, nequeßxninkßei li câlaju xbe li po Adar re xjulticanquil chanru nak queßcoleß. Nequeßsahoß saß xchßôleb ut nequeßxqßue xmâtaneb chi ribileb rib.

²⁰ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים׃

²⁰Ut laj Mardoqueo quixtzßîba retalil li cßaßru quicßulman ut quixtakla li hu reheb laj judío li cuanqueb saß eb li tenamit li cuanqueb rubel xcuanquil li rey Asuero, li cuanqueb chi nachß joß ajcuiß li cuanqueb chi najt.

²¹לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה׃

²¹Quixye reheb nak teßxninkßei ru li cutan li câlaju ut li oßlaju xbe li po Adar. Teßxninkßei rajlal chihab, chan.

²²כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים׃

²²Teßxninkßei ru li cutan aßan xban nak aßan li cutan queßcoleß cuiß chiruheb li xicß queßiloc reheb. Ut saß li po aßan quisukßi chokß sahil chßôlej li rahil chßôlej li cuanqueb cuiß. Teßxninkßei ruheb li cutan aßan ut teßxqßue xmâtaneb chi ribileb rib ut teßxqßue xmâtaneb li nebaß.

²³וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם׃

²³Ut eb laj judío queßcßay chixbânunquil joß queßyeheß reheb xban laj Mardoqueo saß li hu li quixtakla reheb.

²⁴כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם׃

²⁴Teßxninkßei rajlal re xjulticanquil chanru nak laj Amán li ralal laj Hamedata laj agagueo, li xicß qui-iloc reheb laj judío quixcßûb ru chanru nak xsacheb raj ru laj judío ut queßbûlic re xxakabanquil lix cutanquil. Li bûlic “Pur” xcßabaß saß râtinobâleb.

²⁵ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ׃

²⁵Abanan lix Ester quiâtinac riqßuin li rey. Ut li rey quixqßue li chakßrab nak chixjunil li raylal li quixcßoxla xbânunquil reheb laj judío tâtßanekß saß xbên laj Amán. Ut quixtakla xyatzßbal laj Amán joß ajcuiß li lajêb chi ralal.

²⁶על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם׃

²⁶Joßcan nak Purim nayeman reheb li cutan li nequeßxninkßei ru. Li cßabaßej aßan isinbil riqßuin li âtin “pur”. Li âtin “pur” naraj naxye “suerte”. Xban li cßaßru tzßîbanbil saß li hu ut xban li cßaßru quicßulman, li cßaßru queßril ut li cßaßru queßrabi resil,

²⁷קימו וקבל היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה׃

²⁷chixjunileb laj judío queßxye nak teßxbânu li ninkße aßin rajlal chihab. Ut queßxcßaytesi ajcuiß li ralal xcßajoleb xninkßeinquil li cutan aßan. Ut queßxye nak li joß qßuialeb li queßoc saß xyânkeb laj judío teßxninkßei ajcuiß li cutan aßan. Junelic teßxninkßei ru li cuib chi cutan aßan rajlal chihab.

²⁸והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם׃

²⁸Saß eb li tenamit li cuânkeb cuiß laj judío rajlal chihab teßxbânu li ninkße Purim joßqueb ajcuiß li ralal xcßajol li teßcuânk mokon. Incßaß teßxcanab xbânunquil li ninkße Purim re nak incßaß tâsachk saß xchßôleb laj judío li cßaßru quicßulman.

²⁹ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית׃

²⁹Ut li reina Ester, lix rabin laj Abihail, rochben laj Mardoqueo laj judío, queßxtzßîba jun chic li hu. Ut queßxye nak tento xbânunquil li ninkße Purim. Ut xban nak cuanqueb xcuanquil chi taklânc, tento nak tâuxmânk li cßaßru queßxtzßîba saß li hu.

³⁰וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה מלכות אחשורוש דברי שלום ואמת׃

³⁰Ut queßxtakla li hu reheb chixjunileb laj judío li cuanqueb saß li jun ciento riqßuin cuukub xcaßcßâl chi tenamit li cuanqueb rubel xcuanquil li rey Asuero. Ut queßxtakla xsahil xchßôleb ut queßxqßue xcacuil xchßôleb.

³¹לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצמות וזעקתם׃

³¹Ut queßxqßue li chakßrab nak rajlal teßxbânu li ninkße Purim. Teßxbânu joß quixye laj Mardoqueo laj judío, ut joß quixye li reina Ester. Eb laj judío ac queßxcßûb ru nak teßxbânu aßin ut nak teßxcßut chiruheb li ralal xcßajol li teßcuânk mokon re xjulticanquil chanru nak queßayunic nak queßxcßul li raylal.Li chakßrab li quixqßue lix Ester quixqßue xcuanquil li ninkße Purim ut quitzßîbâc retalil saß li hu.

³²ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר׃

³²Li chakßrab li quixqßue lix Ester quixqßue xcuanquil li ninkße Purim ut quitzßîbâc retalil saß li hu.