¹כה אמר יהוה הלוך וקנית בקבק יוצר חרש ומזקני העם ומזקני הכהנים׃

¹Joßcaßin xye cue li Kâcuaß: —Tatxic ut tâlokß jun li cuc riqßuineb laj pacßonel. Cßam châcuix cuib oxibak laj cßamol be saß xyânkeb li tenamit ut tâcßameb ajcuiß cuib oxibak laj tij.

²ויצאת אל גיא בן הנם אשר פתח שער החרסות וקראת שם את הדברים אשר אדבר אליך׃

²Ut tatxic saß li ru takßa Ben-hinom. Tatxaklîk saß li oquebâl li cuanqueb cuiß laj pacßonel ut aran tâye reheb li tenamit li âtin li tinye âcue.

³ואמרת שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וישבי ירושלם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מביא רעה על המקום הזה אשר כל שמעה תצלנה אזניו׃

³Tâye reheb, “Lâex lix reyeb laj Judá ut lâex li cuanquex Jerusalén, cherabi li cßaßru naxye li Kâcuaß. Li Kâcuaß li nimajcual Dios li nequeßxlokßoni eb laj Israel naxye chi joßcaßin: Qßuehomak retal. Lâin tinqßue jun li raylal saß li naßajej aßin. Ut târahokß saß xxiqueb chirabinquil li cßaßru tinbânu.

⁴יען אשר עזבני וינכרו את המקום הזה ויקטרו בו לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה ואבותיהם ומלכי יהודה ומלאו את המקום הזה דם נקים׃

⁴Tinbânu chi joßcan xban nak eb aßan xineßxtzßektâna ut xeßxsukßisi li naßajej aßin chokß xnaßajeb li jalanil dios. Xeßxcßat li incienso re xlokßoninquileb li jalanil dios li mâ jun sut queßxnau ru eb aßan chi moco queßxnau ru eb lix xeßtônil yucuaß, chi moco eb lix reyeb laj Judá. Ut queßxcamsiheb nabal li mâcßaßeb xmâc. Chanchan nak quinujac li naßajej riqßuin lix quiqßueleb.

⁵ובנו את במות הבעל לשרף את בניהם באש עלות לבעל אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי׃

⁵Queßxyîbeb li naßajej li najt xteram re teßxlokßoni cuiß li yîbanbil dios Baal ut aran queßxcßateb li ralal chokß xmayejeb. Lâin incßaß quintaklaheb chixbânunquil aßan, chi moco quebinye reheb nak teßxbânu. Mâ jokße quincßoxla nak joßcan teßxbânu.

⁶לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יקרא למקום הזה עוד התפת וגיא בן הנם כי אם גיא ההרגה׃

⁶Tâcuulak xkßehil nak incßaß chic teßxye ‘Tofet' re li naßajej aßin, chi moco teßxye ‘Li Ru Takßa re Ben-hinom'. Teßxye ban re: ‘Ru Takßa re Camsînc'.

⁷ובקתי את עצת יהודה וירושלם במקום הזה והפלתים בחרב לפני איביהם וביד מבקשי נפשם ונתתי את נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃

⁷Saß li naßajej aßin lâin tinpoß ru li nequeßxcßûb ru xbânunquil eb laj Judá ut eb laj Jerusalén. Tincanabeb chi camsîc xbaneb li xicß nequeßiloc reheb li yôqueb chi sicßoc reheb. Ut lâin tinqßue lix tibeleb chixtiuheb li xul li nequeßrupupic ut eb li joskß aj xul li cuanqueb saß qßuicheß.

⁸ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכתה׃

⁸Lâin tinsach ru li naßajej aßin. Xiu xiu rilbal tincanab. Li ani teßnumekß aran teßxsach xchßôl ut teßxhob xban nak poßinbil tâcanâk.

⁹והאכלתים את בשר בניהם ואת בשר בנתיהם ואיש בשר רעהו יאכלו במצור ובמצוק אשר יציקו להם איביהם ומבקשי נפשם׃

⁹Eb li xicß nequeßiloc reheb teßxsut rix li tenamit. Xban li chßaßajquilal li yôkeb chixcßulbal tâcuânk nimla cueßej. Xban xtzßocajiqueb laj Israel teßxtiu xtibeleb li ralal xcßajol ut teßxtiu ribeb chi ribileb rib,” chaßakat.

¹⁰ושברת הבקבק לעיני האנשים ההלכים אותך׃

¹⁰Chirix aßan tâjor li cuc chiruheb li cuînk li xacßameb châcuix.

¹¹ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות ככה אשבר את העם הזה ואת העיר הזאת כאשר ישבר את כלי היוצר אשר לא יוכל להרפה עוד ובתפת יקברו מאין מקום לקבור׃

¹¹Ut tâye reheb, “Joßcaßin xye cue li nimajcual Dios. Nak najoreß li cuc, incßaß chic naru xyîbanquil. Joß nak xjoreß li cuc aßin, joßcan ajcuiß tinbânu nak tinsach ru li tenamit Jerusalén ut li cristian li cuanqueb chi saß. Ut eb li camenak teßmukekß aran Tofet xban nak mâ bar chic cuânk xnaßajeb re xmukbaleb.

¹²כן אעשה למקום הזה נאם יהוה וליושביו ולתת את העיר הזאת כתפת׃

¹²Joßcaßin tinbânu riqßuin li tenamit aßin joßqueb ajcuiß li cristian li cuanqueb arin. Chanchan li naßajej Tofet tâcanâk, chan li Kâcuaß Dios.

¹³והיו בתי ירושלם ובתי מלכי יהודה כמקום התפת הטמאים לכל הבתים אשר קטרו על גגתיהם לכל צבא השמים והסך נסכים לאלהים אחרים׃

¹³Joßcan ajcuiß li rochocheb laj Jerusalén ut eb li rochoch lix reyeb laj Judá muxbil chic ruheb. Chanchaneb li naßajej Tofet xban nak queßxcßat lix pomeb ut queßxmayeja li vino chiruheb li chahim ut chiruheb ajcuiß li yîbanbil dios,” chan li Dios re laj Jeremías.

¹⁴ויבא ירמיהו מהתפת אשר שלחו יהוה שם להנבא ויעמד בחצר בית יהוה ויאמר אל כל העם׃

¹⁴Chirix chic aßan laj Jeremías qui-el Tofet ut cô cuißchic Jerusalén, li quitaklâc cuiß xban li Kâcuaß chixyebal reheb li tenamit cßaßru tâcßulmânk. Laj Jeremías quixakli saß li nebâl re li templo ut quixye reheb li tenamit chi joßcaßin:—Joßcaßin xye li nimajcual Dios, lix Dioseb laj Israel, “Lâin tinqßue chak li raylal saß xbên li tenamit Jerusalén, joß ajcuiß saß xbêneb li tenamit li cuanqueb chi xjun sutam. Li raylal aßin ac tenebanbil saß xbêneb inban lâin xban nak xeßxcacuubresi lix chßôleb ut incßaß queßraj rabinquil li cuâtin,” chan li Kâcuaß.—

¹⁵כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי אל העיר הזאת ועל כל עריה את כל הרעה אשר דברתי עליה כי הקשו את ערפם לבלתי שמוע את דברי׃

¹⁵—Joßcaßin xye li nimajcual Dios, lix Dioseb laj Israel, “Lâin tinqßue chak li raylal saß xbên li tenamit Jerusalén, joß ajcuiß saß xbêneb li tenamit li cuanqueb chi xjun sutam. Li raylal aßin ac tenebanbil saß xbêneb inban lâin xban nak xeßxcacuubresi lix chßôleb ut incßaß queßraj rabinquil li cuâtin,” chan li Kâcuaß.—