¹ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃

¹Jun li cuînk aj Lázaro xc'aba' quiyajer. Betania xtenamit. Ut aran ajcui' cuanqueb li ranab cuib, lix Marta ut lix María.

²היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃

²(Lix María, a'an li quiq'uehoc re li sununquil ban chiru rok li Jesús ut quixmes riq'uin rismal xjolom.)

³ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃

³Eb li ranab que'xtakla xyebal re li Jesús: -Kâcua', laj Lázaro li nacara yaj.

⁴וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃

⁴Li Jesús quirabi nak yaj laj Lázaro, ut quixye: -Laj Lázaro inc'a' tâcâmk chi junaj cua xban li yajel a'an. Li yajel a'an yal re nak tâq'uehek' xlok'al li Dios ut tâq'uehek' ajcui' inlok'al lâin li Ralal li Dios, chan.

⁵וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃

⁵Li Jesús naxraheb lix María ut lix Marta jo' ajcui' laj Lázaro.

⁶ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃

⁶Abanan inc'a' cô chirilbal chi junpât, usta quirabi nak nim xyajel laj Lázaro. Toj quicana ban cuib cutan chic sa' li na'ajej li cuan cui'.

⁷מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃

⁷Nak ac xnume' li cuib cutan, li Jesús quixye reheb lix tzolom: -Yo'keb cui'chic Judea, chan.

⁸ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃

⁸Lix tzolom que'chak'oc ut que'xye: -At tzolonel, nak cuanco aran, eb laj judío li cuanqueb aran que'raj raj âcamsinquil chi pec. ¿Ma toxic cui'chic aran? chanqueb.

⁹ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃

⁹Li Jesús quixye reheb: -¿Ma inc'a' ta bi' cablaju ôr ru li jun cutan? Li ani nabêc chi cutan inc'a' naxtich rib xban nak cutan.

¹⁰אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃

¹⁰Abanan li ani nabêc chiru k'ojyîn, naxtich rib xban nak mâc'a' li cutan saken riq'uin. Li ani naxbânu jo' naraj li Dios inc'a' te'xcamsi chi toj mâji' nacuulac xk'ehil.

¹¹כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃

¹¹Nak ac xye a'in, li Jesús quixye reheb lix tzolom: -Laj Lázaro li nakara, yô chi cuârc. Abanan lâin xic cue chirajsinquil, chan.

¹²ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃

¹²Eb lix tzolom que'xye: -Kâcua', cui yô chi cuârc, a'an retalil nak tâq'uirâk, chanqueb.

¹³וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃

¹³Eb a'an inc'a' que'xtau ru nak li Jesús quixye nak camenak chic laj Lázaro. Sa' xch'ôleb a'an nak yâl nak yal cuârc yô.

¹⁴אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃

¹⁴Tojo'nak li Jesús quixye chi tz'akal reheb: -Laj Lázaro camenak chic.

¹⁵ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃

¹⁵Abanan nasaho' sa' inch'ôl nak mâ anihin chak aran nak xcam re nak lâex têpâb nak cuan incuanquil. Yôkeb riq'uin, chan li Jesús.

¹⁶ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃

¹⁶Laj Tomás, li neque'xye lut re, quixye reheb li rech aj tzolonelil: -Yo'keb ajcui' lâo usta tocamsîk kochben laj tzolonel, chan.

¹⁷ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃

¹⁷Nak quicuulac li Jesús aran Betania, ac cuan chic câhib cutan xmukbal laj Lázaro.

¹⁸ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃

¹⁸Li tenamit Betania nach' cuan riq'uin Jerusalén, mero legua tana xnajtil.

¹⁹ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃

¹⁹Nabaleb laj judío que'chal chixc'ojobanquil xch'ôleb lix María ut lix Marta xban nak ac xcam li raseb.

²⁰ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃

²⁰Que'rabi nak yô chi châlc li Jesús, ut lix Marta cô chixc'ulbal. Abanan lix María quicana sa' cab.

²¹ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃

²¹Lix Marta quixye re li Jesús: -Kâcua', cui ta cuancat arin, inc'a' raj xcam li cuas.

²²וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃

²²Abanan lâin ninnau nak chixjunil li c'a'ru tâtz'âma chiru li Dios, a'an tixq'ue âcue, chan lix Marta.

²³ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃

²³Li Jesús quixye re: -Lâ cuas tâcuaclîk cui'chic chi yo'yo, chan.

²⁴ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃

²⁴Ut lix Marta quixye: -Lâin ninnau nak tâcuaclîk cui'chic chi yo'yo nak te'cuaclîk li camenak sa' roso'jiqueb li cutan, chan.

²⁵ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃

²⁵Ut li Jesús quixye re: -Lâin li nincuaclesin reheb li camenak chi yo'yo. Lâin li ninq'uehoc junelic yu'am. Li ani napâban cue lâin tâcuânk xyu'am chi junelic usta nacam.

²⁶וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃

²⁶Ut li ani cuan xyu'am ut niquinixpâb, inc'a' tâcâmk chi junaj cua. Cuânk ban xyu'am chi junelic. ¿Ma nacapâb a'in? chan li Jesús.

²⁷ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃

²⁷Quichak'oc lix Marta ut quixye: -Ninpâb, Kâcua'. Lâin ninnau nak lâat li Cristo li Ralal li Dios li yôco chiroybeninquil, chan lix Marta.

²⁸ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃

²⁸Nak ac xye a'in, lix Marta cô sa' rochoch chixbokbal lix María li rîtz'in. Ut quixye re chi timil re nak inc'a' te'rabi chixjunileb: -Xc'ulun laj tzolonel ut târaj âtinac âcuiq'uin, chan re.

²⁹היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃

²⁹Nak lix María quirabi nak ac xc'ulun li Jesús, cô sa' junpât chixc'ulbal.

³⁰וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃

³⁰Li Jesús toj mâji' na-oc sa' li tenamit. Toj cuan chak sa' li na'ajej bar quic'ule' cui' xban lix Marta.

³¹והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃

³¹Nabaleb laj judío li cuanqueb sa' li rochoch yôqueb chixc'ojobanquil xch'ôl lix María. Que'ril nak cô sa' junpât. Que'xtâke xban nak eb a'an que'xc'oxla nak lix María cô chi yâbac sa' li muklebâl.

³²ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃

³²Lix María quicuulac cuan cui' li Jesús. Nak quiril ru, quixcuik'ib rib chiru ut quixye re: -Kâcua', cui ta cuancat arin, inc'a' raj xcam li cuas, chan re.

³³ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃

³³Li Jesús quiril nak yô chi yâbac ut yôqueb ajcui' chi yâbac li cuanqueb rochben. C'ajo' nak quiyot'e' xch'ôl chi rilbal.

³⁴ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃

³⁴Ut quixye reheb: -¿Bar xemuk?- Que'xye re: -Yo'o re tâcuil bar xkamuk, chanqueb.

³⁵ויבך ישוע׃

³⁵Ut li Jesús quiyâbac xban xrahil xch'ôl.

³⁶ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃

³⁶Cuanqueb aran que'xye: -Ilomak c'ajo' nak quixra li camenak, chanqueb.

³⁷ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃

³⁷Ut cuanqueb cui'chic li que'xye: -A'an quixq'ue chi iloc li mutz'. ¿Ma inc'a' raj xru quixcol laj Lázaro chiru li câmc? chanqueb.

³⁸ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃

³⁸Ut quiyot'e' cui'chic xch'ôl li Jesús. Cô aran cuan cui' li muklebâl yîbanbil sa' jun ochoch pec. Li muklebâl tz'aptz'o riq'uin jun nimla pec.

³⁹ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃

³⁹Quixye li Jesús: -Isihomak li pec.- Lix Marta, li ranab li camenak quixye re: -Kâcua', ac xchuho'. Cuan chic câhib cutan xmukbal, chan.

⁴⁰ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃

⁴⁰Quixye li Jesús re: -¿Ma inc'a' xinye âcue nak cui tâpâb, tâcuil xcuanquilal li Dios? chan.

⁴¹וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃

⁴¹Ut que'risi li pec chire li muklebâl li que'xq'ue cui' li camenak. Li Jesús qui-iloc takec' ut quitijoc. Quixye: -At inYucua', ninbantioxi châcuu nak nacacuabi li c'a'ru nintz'âma châcuu.

⁴²ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃

⁴²Lâin ninnau nak junelic niquinâcuabi. Abanan ninye âcue a'in re nak eb li cuanqueb arin te'ril li c'a'ru tinbânu ut te'xpâb nak lâat xattaklan chak cue, chan li Jesús nak quitijoc.

⁴³ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃

⁴³Nak quirake' chi tijoc, li Jesús quixye chi cau xyâb xcux: -At Lázaro, cuaclin chak ut quim arin, chan.

⁴⁴ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃

⁴⁴Ut laj Lázaro li quicam qui-el chak. Lanlo sa' jun t'icr jo' c'aynakeb chixbânunquil reheb li camenak. Li ru lanlo ajcui' sa' t'icr ut bac'bo li rok ut bac'bo li ruk'. Li Jesús quixye reheb: -Hitomak ut canabomak chi bêc, chan.

⁴⁵ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃

⁴⁵Ut nabaleb laj judío li cuanqueb rochben lix María que'xpâb li Jesús nak que'ril li milagro li quixbânu.

⁴⁶ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃

⁴⁶Abanan cuanqueb ajcui' li que'côeb riq'uineb laj fariseo ut que'xye reheb chixjunil li quixbânu li Jesús.

⁴⁷אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃

⁴⁷Ut eb laj fariseo rochbeneb li xbênil aj tij que'xch'utub ribeb riq'uineb li neque'taklan sa' xyânkeb laj judío ut que'xye reheb: -¿C'a'ru takabânu? Li cuînk a'in nabal li milagro yô chixbânunquil.

⁴⁸אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃

⁴⁸Cui takacanab chi jo'can, chixjunileb li tenamit te'pâbânk re. Ut te'josk'ok kiq'uin eb laj Roma li neque'taklan sa' kabên. Te'xjuc' li katemplo ut te'xsach li katenamit, chanqueb.

⁴⁹ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃

⁴⁹Jun li cuînk aj Caifás xc'aba', a'an li xyucua'il aj tij sa' li chihab a'an. Quixye reheb: -Lâex mâc'a' êna'leb.

⁵⁰אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃

⁵⁰¿Ma inc'a' nequec'oxla nak k'axal us raj nak tâcâmk jun chi cuînk sa' xc'aba'eb li tenamit chiru nak tâsachek' ku chikajunilo lâo aj judío xbaneb laj Roma? chan.

⁵¹וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃

⁵¹Laj Caifás, a'an li xyucua'il aj tij sa' li chihab a'an. Ut li c'a'ru quixye inc'a' quixye yal xjunes. Quixye ban xban nak li Dios quic'utuc chiru li c'a'ru tixye. Jo'can nak quixye nak li Jesús tâcâmk sa' xc'aba'eb laj judío.

⁵²ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃

⁵²Ut mâcua' ca'aj cui' sa' xc'aba'eb a'an nak tâcâmk li Jesús. Re aj ban cui' nak junajakeb chic ru chixjunileb li ralal xc'ajol li cuanqueb sa' chixjunil li ruchich'och'.

⁵³ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃

⁵³Ut chalen sa' li cutan a'an, eb li neque'taklan sa' xyânkeb laj judío que'oc xc'ûbanquil ru sa' comonil chanru nak te'xcamsi li Jesús.

⁵⁴על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃

⁵⁴Xban nak que'raj xcamsinquil li Jesús, inc'a' chic quiraj xc'utbal rib chiruheb laj judío. Qui-el aran ut cô sa' li tenamit Efraín li cuan nach' riq'uin li chaki ch'och'. Ut aran quicana rochbeneb lix tzolom.

⁵⁵ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃

⁵⁵Nak yô chi cuulac xk'ehil li nink'e Pascua, nabaleb li cristian côeb Jerusalén chixch'ajobresinquil ribeb jo' c'aynakeb chixbânunquil re xtz'âmanquil xcuybal xmâqueb chiru li Dios. Tento te'xbânu a'an re nak târûk te'oquênk sa' li nink'e.

⁵⁶ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃

⁵⁶Yôqueb chixsic'bal li Jesús nak que'xch'utub ribeb sa' li templo. Que'xye chi ribileb rib: -¿C'a'ru nequec'oxla lâex? ¿Ma tâchâlk ta cui' sa' li nink'e li cuînk a'an?-Eb li xbênil aj tij ut eb laj fariseo que'xye reheb li tenamit nak cui ani tâabînk resil bar cuan li Jesús, tento te'xye resil, re nak târûk te'xtakla xchapbal.

⁵⁷והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃

⁵⁷Eb li xbênil aj tij ut eb laj fariseo que'xye reheb li tenamit nak cui ani tâabînk resil bar cuan li Jesús, tento te'xye resil, re nak târûk te'xtakla xchapbal.