¹ויהי אחרי כן ויסף ישוע הגלות אל תלמידיו על ים טיבריה וכה נגלה אליהם׃

¹Mokon chic quixc'utbesi cui'chic rib li Jesús chiruheb lix tzolom chire li palau Tiberias. Jo'ca'in nak quixc'ut rib chiruheb:

²שמעון פטרוס ותומא הנקרא דידומוס ונתנאל מקנה אשר בארץ הגליל ובני זבדי ועוד שנים אחרים מתלמידיו ישבו יחדו׃

²Ch'utch'ûqueb laj Simón Pedro ut laj Tomás li nayehe' lut re, ut laj Natanael, Caná xtenamit li cuan sa' xcuênt Galilea. Cuanqueb ajcui' aran li ralal laj Zebedeo ut cuibeb chic lix tzolom li Jesús.

³ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדיג ויאמרו אליו גם אנחנו נלך עמך ויצאו וימהרו לרדת אל האניה ובלילה ההוא לא אחזו מאומה׃

³Laj Simón Pedro quixye reheb: -Lâin xic cue chi caribc, chan. -Toxic ajcui' lâo châcuix, chanqueb re. Ut que'oc sa' jun li jucub ut que'xnumsi li k'ojyîn chi caribc. Abanan mâ jun li car que'xchap.

⁴הבקר אור וישוע עמד על שפת הים ולא ידעו התלמידים כי ישוע הוא׃

⁴Nak ac yô chic chi sakêuc, li Jesús quixc'utbesi cui'chic rib chiruheb chire li palau. Abanan eb lix tzolom inc'a' que'xnau nak a'an li Jesús.

⁵ויאמר אליהם ישוע בני היש לכם אכל מאומה ויענו אתו אין׃

⁵Quixye li Jesús reheb: -Ex cualal inc'ajol, ¿ma xechap li car? chan. Eb a'an que'chak'oc ut que'xye: -Mâ jun xkachap.-

⁶ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים׃

⁶Li Jesús quixye reheb: -Cutumak lê yoy chixc'atk li jucub, sa' lê nim re nak têchap li car, chan. Ut que'xcut lix yoy sa' li ha' ut inc'a' chic que'xcuy risinquil xban xq'uial li car li que'xchap.

⁷ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל פטרוס זה הוא האדון ויהי כשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויחגר את מעילו כי עירום היה ויתנפל אל הים׃

⁷Ut lix tzolom li Jesús, li raro xban, quixye re laj Pedro: -¡A'an li Kâcua'!- Ut laj Pedro, nak quirabi nak a'an li Kâcua', quixq'ue cui'chic li rak' chirix xban nak quirisi nak qui-oc chi caribc, ut quixcut rib sa' li ha' re tâxic riq'uin li Jesús.

⁸והתלמידים הנשארים באו בספינה כי לא הרחיקו מן היבשה כי אם כמאתים אמה וימשכו את המכמרת עם הדגים׃

⁸Ut eb lix comon que'chal sa' li jucub. Yôqueb chixquelonquil lix yoy nujenak chi car. Moco najt ta cuanqueb chire li palau, yal oc'âl metro tana.

⁹ויהי כצאתם אל היבשה ויראו שם גחלי אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל׃

⁹Nak que'el sa' li jucub que'ril nak cuan jun li xam c'ubc'u. Li Jesús yô chixpombal jun li car sa' xbên li ru xam ut cuan ajcui' caxlan cua riq'uin.

¹⁰ויאמר אליהם ישוע הביאו הלם מן הדגים אשר אחזתם עתה׃

¹⁰Li Jesús quixye reheb: -C'amomak chak cuib oxibak li car li xechap.-

¹¹ויעל שמעון פטרוס וימשך את המכמרת אל היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף כי רבים היו׃

¹¹Laj Simón Pedro qui-oc sa' li jucub ut quixquelo li yoy chi ch'och'el nujenak chi nînki car. Jun ciento riq'uin oxlaju roxc'âl li car cuan sa' li yoy. Usta k'axal nabaleb li car cuan chi sa', abanan inc'a' quipeje' li yoy.

¹²ויאמר אליהם ישוע באו ברו לחם ואין גם אחד בתלמידים אשר מלאו לבו לשאל אתו מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון׃

¹²Li Jesús quixye reheb: -Quimkex ut cua'inkex.- Ut mâ jun reheb lix tzolom quiraj xpatz'bal re ma a'an li Kâcua' xban nak ac neque'xnau nak a'an li Kâcua'.

¹³ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים׃

¹³Ut li Jesús quixchap li caxlan cua ut quixq'ue reheb. Ut quixq'ue ajcui' li car.

¹⁴וזאת היא הפעם השלישית אשר נגלה ישוע אל תלמידיו אחרי קומו מעם המתים׃

¹⁴A'in li rox sut nak quixc'utbesi cui'chic rib li Jesús chiruheb lix tzolom nak ac xcuacli cui'chic chi yo'yo sa' xyânkeb li camenak.

¹⁵ויהי אחרי אכלם אמר ישוע אל שמעון פטרוס שמעון בן יונה התאהב אתי יותר מאלה ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו רעה את טלאי׃

¹⁵Nak ac xe'cua'ac, li Jesús quixye re laj Simón Pedro: -At Simón, ralalat laj Jonás, ¿ma k'axal niquinâra chiruheb a'in?- Laj Pedro quixye re: -Kâcua', lâat nacanau nak nacatinra, chan. Ut li Jesús quixye re: -Chacuilakeb li cualal inc'ajol li toj k'uneb xch'ôl sa' lix pâbâleb jo' jun li pastor narileb lix coc' carner.-

¹⁶ויאמר אליו עוד הפעם שמעון בן יונה התאהב אתי ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו נהג את צאני׃

¹⁶Ut li Jesús quixye cui'chic re: -At Simón, ralalat laj Jonás, ¿ma niquinâra?- Laj Pedro quixye: -Kâcua', lâat nacanau nak nacatinra.- Ut li Jesús quixye re: -Chacuilakeb li cualal inc'ajol jo' jun li pastor narileb lix carner, chan.

¹⁷ויאמר אליו פעם שלישית שמעון בן יונה התאהב אתי ויתעצב פטרוס על כי אמר אליו בשלישית התאהב אתי ויאמר אליו אדני את כל אתה יודע וידעת כי אהבתיך ויאמר אליו ישוע רעה את צאני׃

¹⁷Ut li Jesús quixpatz' cui'chic re rox sut: -At Simón, ralalat laj Jonás, ¿ma niquinâra?- Ut quiraho' sa' xch'ôl laj Pedro xban nak li Jesús quixpatz' re rox sut "¿ma niquinâra?". Jo'can nak quixye re li Jesús: -Kâcua', lâat nacanau chixjunil li c'a'ak re ru. ¡Lâat nacanau nak nacatinra!- Ut li Jesús quixye cui'chic re: -Chacuilakeb li cualal inc'ajol jo' jun li pastor narileb lix carner.

¹⁸אמן אמן אני אמר לך בהיותך צעיר לימים אתה חגרת את עצמך ותלך אל אשר חפצת והיה כאשר תזקן ופרשת כפיך ואחר יחגרך ונשאך אל אשר לא תחפץ׃

¹⁸Relic chi yâl ninye âcue nak toj sâjat, nacabac' âsa' âjunes ut nacatxic yalak bar nacacuaj xic. Abanan nak ac tîxakat chic, tâye' lâ cuuk' ut jalan tâbac'ok re ut tatxc'am bar inc'a' nacacuaj xic, chan.

¹⁹וכל זאת דבר לרמז על המיתה אשר יכבד בה את האלהים ויהי ככלותו לדבר ויאמר אליו לך אחרי׃

¹⁹Riq'uin li âtin a'in li quixye li Jesús, yô chixyebal chanru nak tâcamsîk laj Pedro. Ut riq'uin xcamic tixq'ue xlok'al li Dios. Nak ac xye a'in, li Jesús quixye re laj Pedro: -Chinâtâke, chan re.

²⁰ויפן פטרוס וירא את התלמיד אשר ישוע אהבו הלך אחריהם הוא הנפל על לבו בעת הסעודה וגם שאל אדני מי הוא זה אשר ימסרך׃

²⁰Laj Pedro quixsuk'isi rib ut quiril lix tzolom li Jesús, li raro xban, yô chi xic chirixeb. A'an lix tzolom li quipatz'oc re li Jesús nak yôqueb chi cua'ac, "¿Ani tâk'axtesînk âcue, at Kâcua'?"

²¹ויהי בראות אתו פטרוס ויאמר אל ישוע אדני וזה מה הוא׃

²¹Nak laj Pedro quiril a'an, quixpatz' re li Jesús: -Ut li cuînk a'an, Kâcua', ¿ma tixc'ul jo' tinc'ul lâin? chan.

²²ויאמר אליו ישוע אם חפצי כי ישאר עד באי מה לך ולזאת אתה לך אחרי׃

²²Li Jesús quixye re: -Cui lâin tincuaj nak yo'yôk a'an toj tinc'ulûnk cui'chic, ¿c'a'ru tâcuaj re lâat? Lâat q'ue âch'ôl chintâkenquil, chan li Jesús re laj Pedro.

²³על כן יצא הדבר הזה בין האחים כי התלמיד ההוא לא ימות וישוע לא אמר לו כי לא ימות אך אמר אם חפצי כי ישאר עד באי מה זה לך׃

²³Jo'can nak qui-el resil sa' xyânkeb laj pâbanel nak li jun a'an inc'a' tâcâmk. Abanan mâcua' jo'can quixye li Jesús. Inc'a' quixye nak inc'a' tâcâmk. Ca'aj cui' quixye, "Cui lâin tincuaj nak yo'yôk toj tinc'ulûnk, ¿c'a'ru tâcuaj re lâat?"

²⁴זה הוא התלמיד המעיד על אלה ואשר כתב כל זאת וידענו כי עדותו נאמנה׃

²⁴Ut li tzolom a'an, a'an lâin laj Juan. Lâin quin-iloc re li c'a'ru quic'ulman ut xinch'olob xyâlal sa' li hu a'in. Ut lâo nakanau nak tz'akal yâl li c'a'ru xintz'îba sa' li hu a'in.Toj cuan chic nabal li c'a'ak re ru quilajxbânu li Jesús. Cui ta tz'îbanbil retalil chi xjunjûnkal, lâin ninye nak mâ jok'e raj tâtz'aklok li ruchich'och' chok' xna'aj li hu li tâtz'îbamânk cui' retalil. Jo'can taxak.

²⁵ויש עוד מעשים רבים אחרים אשר עשה ישוע ואם יכתבו כלם לאחד אחד אחשבה כי גם העולם כלו לא יכיל את הספרים אשר יכתבו אמן׃

²⁵Toj cuan chic nabal li c'a'ak re ru quilajxbânu li Jesús. Cui ta tz'îbanbil retalil chi xjunjûnkal, lâin ninye nak mâ jok'e raj tâtz'aklok li ruchich'och' chok' xna'aj li hu li tâtz'îbamânk cui' retalil. Jo'can taxak.