¹ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה ויולד גלעד את יפתח׃

¹Laj Jefté, aßan jun cuînk aj Galaad. Cau rib ut cau xchßôl chi pletic. Lix naß li cuînk aßan, aßan jun li ixk xcomoneb li nequeßxcßayi rib. Ut lix yucuaß aj Galaad xcßabaß.

²ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו כי בן אשה אחרת אתה׃

²Laj Galaad quicuan xcocßal riqßuin li rixakil. Ut nak queßnînkan li cocßal queßpoß saß xbên laj Jefté ut queßrâlina ut queßxye re: —Lâat incßaß tattzßak li cßaßru re li kayucuaß xban nak lâat jalan ânaß, chanqueb re laj Jefté.

³ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו׃

³Joßcan nak quiêlelic laj Jefté chiruheb li rîtzßin. Cô chi cuânc saß li naßajej Tob. Ut queßxchßutub ribeb riqßuin jun chßûtal li cuînk li nequeßcuulac chiru pletic ut aßan chic nataklan saß xbêneb.

⁴ויהי מימים וילחמו בני עמון עם ישראל׃

⁴Mokon chic eb li ralal xcßajol laj Amón queßcuulac chi pletic riqßuineb laj Israel.

⁵ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב׃

⁵Nak ac yôqueb chi pletic riqßuineb laj Israel saß li tenamit Galaad, eb laj cßamol be queßxtakla xcßambal laj Jefté li cuan chak saß li naßajej Tob.

⁶ויאמרו ליפתח לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון׃

⁶Ut queßxye re laj Jefté: —Lâo aj Galaad takaj nak lâat tatcßamok be chiku nak topletik riqßuineb laj amonita, chanqueb re.

⁷ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם׃

⁷Ut laj Jefté quichakßoc ut quixye reheb li nequeßcßamoc be saß li tenamit Galaad: —¿Cßaßut nak xexchal chinsicßbal? ¿Ma mâcuaß ta biß lâex xicß xex-iloc cue? ¿Ma mâcuaß ta biß lâex xex-isin chak cue saß rochoch lin yucuaß? ¿Cßaßut nak xexchal chinsicßbal anakcuan nak cuanquex saß raylal? chan.

⁸ויאמרו זקני גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד׃

⁸Ut queßchakßoc li nequeßcßamoc be saß xyânkeb laj Galaad ut queßxye re: —Aßan aj e nak xochal châsicßbal. Lâo takaj nak tatxic chikix re tatpletik riqßuineb laj Amón. Ut lâakat chic aj cßamol be saß kayânk chikajunilo li cuanco Galaad, chanqueb re.

⁹ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני אנכי אהיה לכם לראש׃

⁹Quichakßoc laj Jefté ut quixye reheb: —Cui lâex têraj nak tinxic chi pletic riqßuineb li ralal xcßajol laj Amón, ut cui li Kâcuaß tixkßaxtesiheb saß cuukß, ¿ma tinêqßue chi taklânc saß êbên? chan.

¹⁰ויאמרו זקני גלעד אל יפתח יהוה יהיה שמע בינותינו אם לא כדברך כן נעשה׃

¹⁰Eb aßan queßchakßoc ut queßxye re: —Li Kâcuaß nanaßoc re nak takabânu li cßaßru nacacuaj, chanqueb.

¹¹וילך יפתח עם זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני יהוה במצפה׃

¹¹Ut laj Jefté cô chirixeb laj cßamol be saß xyânkeb laj Galaad. Ut eb li tenamit queßxxakab aßan re nak aßan chic tâtaklânk saß xbêneb li tenamit ut aßan ajcuiß tâcßamok be chiruheb li soldados. Ut aran Mizpa laj Jefté quixye cuißchic chiru li Kâcuaß chixjunil li âtin li ac xye.

¹²וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי׃

¹²Chirix aßan laj Jefté quixtaklaheb lix takl riqßuin lix reyeb laj Amón chixyebal re: —¿Cßaßut nak xicß nocoêril? ¿Cßaßut nak têraj châlc chi pletic kiqßuin? chan laj Jefté.

¹³ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום׃

¹³Lix reyeb laj Amón quixye reheb lix takl laj Jefté: —Nak queßel chak Egipto, eb laj Israel queßrelkßa lin chßochß. Naticla saß li nimaß Arnón. Nacuulac toj saß li nimaß Jaboc ut toj saß li nimaß Jordán. Nintzßâma chêru nak têkßaxtesi ke saß xyâlal, chan.

¹⁴ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל מלך בני עמון׃

¹⁴Ut laj Jefté quixtakla cuißchic xyebal re lix reyeb laj Amón:

¹⁵ויאמר לו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון׃

¹⁵—Eb laj Israel incßaß queßxchap lix naßajeb laj Moab, chi moco queßxchap lê naßaj lâex aj Amón.

¹⁶כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד ים סוף ויבא קדשה׃

¹⁶Nak eb laj Israel queßel chak Egipto, queßnumeß saß li chaki chßochß toj cuan cuiß li Caki Palau ut queßcuulac aran Cades.

¹⁷וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש׃

¹⁷Ut eb laj Israel queßxtaklaheb lix takl riqßuin lix reyeb laj Edom. Queßxye re, “Lâo nakatzßâma châcuu nak tâcanabeb laj Israel chi numecß saß lâ naßaj.” Abanan lix reyeb laj Edom incßaß quixcanabeb chi numecß. Ut queßxtzßâma ajcuiß chiru lix reyeb laj Moab nak teßcanabâk chi numecß saß lix naßajeb. Chi moco lix reyeb laj Moab quixcanabeb chi numecß saß lix naßajeb. Joßcan nak eb laj Israel queßcana aran Cades.

¹⁸וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב׃

¹⁸Nak queßoc cuißchic chi xic, eb laj Israel toj saß li chaki chßochß coxeßxqßue chak vuêlt. Queßnumeß chire lix naßajeb laj Edom ut eb laj Moab toj retal queßcuulac jun pacßal li nimaß Arnón saß xjayal lix naßajeb laj Moab, li cuan saß li este. Ut aran queßxyîb lix muhebâleb. Abanan incßaß queßnumeß jun pacßal li nimaß Arnón xban nak aßan lix naßajeb laj Moab.

¹⁹וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה נא בארצך עד מקומי׃

¹⁹Ut eb laj Israel queßxtakla lix takl aran Hesbón chixtzßâmanquil chiru laj Sehón lix reyeb laj amorreo nak tixcanabeb chi numecß saß lix naßajeb nak yôqueb chi xic saß lix naßajeb laj Israel.

²⁰ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ישראל׃

²⁰Abanan laj Sehón incßaß cßojcßo xchßôl riqßuineb laj Israel. Joßcan nak incßaß quixcanabeb chi numecß saß lix naßajeb. Quixchßutubeb ban lix soldado ut queßxyîb lix muhebâleb aran Jahaza ut queßxtiquib pletic riqßuineb laj Israel.

²¹ויתן יהוה אלהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא׃

²¹Abanan li Kâcuaß li kaDios lâo aj Israel, coxtenkßa chi numtâc saß xbêneb laj Sehón. Joßcan nak xkêchani lix naßajeb laj amorreo li cuanqueb saß li naßajej aßan.

²²ויירשו את כל גבול האמרי מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן׃

²²Quikêchani chixjunil lix naßajeb laj amorreo, li naticla cuan cuiß li nimaß Arnón ut nacuulac saß li nimaß Jaboc. Saß xjayal li na-el cuiß chak li sakße naticla saß li chaki chßochß ut nacuulac toj saß li nimaß Jordán saß xjayal li na-oc cuiß li sakße.

²³ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו׃

²³Li Kâcuaß li kaDios lâo aj Israel, aßan li quikßaxtesin saß kukß chixjunil lix naßajeb laj amorreo. ¿Ma lâex texmakßok re chiku chi joßcanan?

²⁴הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש ואת כל אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו אותו נירש׃

²⁴Cui ta laj Quemos lê dios tixsi êchßochß, ¿ma mâcuaßak ta biß êre? Joßcan ajcuiß lâo. Chixjunil li xsi ke li kaDios, aßan ke ajcuiß lâo.

²⁵ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם׃

²⁵¿Ma kßaxal cau ta biß âcuib chiru laj Balac li ralal laj Zipor, lix reyeb laj Moab? ¿Ma quixcacuubresi ta biß rib laj Balac ut quichal ta chi pletic kiqßuin?

²⁶בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה ומדוע לא הצלתם בעת ההיא׃

²⁶Ac cuan oxib ciento chihab koquic lâo aj Israel saß li naßajej Hesbón ut saß eb lix cßalebâl. Cuanqueb ajcuiß saß li naßajej Aroer ut saß eb lix cßalebâl. Ut cuanqueb ajcuiß saß chixjunil li naßajej Arnón. ¿Cßaßut nak incßaß xamakß chiku li naßajej chiru li oxib ciento chihab aßin?

²⁷ואנכי לא חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון׃

²⁷Lâo incßaß xomâcob chêru lâex. Lâo incßaß yôco chi pletic êriqßuin. Abanan lâex incßaß us yôquex nak xexchal chi pletic kiqßuin. Li Kâcuaß Dios, aßan laj rakol âtin. Aßan li târakok âtin saß kabên lâo aj Israel ut saß êbên ajcuiß lâex aj Amón, chan laj Jefté.

²⁸ולא שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח אשר שלח אליו׃

²⁸Abanan lix reyeb laj Amón incßaß quixcßul xchßôl li cßaßru quixtakla xyebal laj Jefté.

²⁹ותהי על יפתח רוח יהוה ויעבר את הגלעד ואת מנשה ויעבר את מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון׃

²⁹Lix musikß li Dios quichal riqßuin laj Jefté, ut quixcßut chiru cßaßru tixbânu. Joßcan nak eb laj Israel queßnumeß saß li naßajej Galaad ut Manasés ut queßnumeß ajcuiß Mizpa, li cuan saß xcuênt Galaad re nak teßrêchani lix naßajeb laj Amón.

³⁰וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם נתון תתן את בני עמון בידי׃

³⁰Ut laj Jefté quixye re li Kâcuaß: —Xakßaxtesi ta saß cuukß eb li ralal xcßajol laj Amón.

³¹והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה ליהוה והעליתהו עולה׃

³¹Cui tâkßaxtesiheb saß cuukß, lâin tinmayeja châcuu li xbên li tâêlk chak chincßulbal nak tinsukßîk saß cuochoch. Cßatbil nak tinmayeja châcuu, chan laj Jefté.

³²ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו׃

³²Ut laj Jefté quinumeß jun pacßal li nimaß chi pletic riqßuineb laj Amón. Ut li Kâcuaß Dios quixkßaxtesiheb laj Amón saß rukßeb laj Israel.

³³ויכם מערוער ועד בואך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל׃

³³Queßnumta saß xbêneb junmay chi tenamit saß eb li naßajej Aroer, Minit ut Abel-keramim. Joßcaßin nak queßnumta laj Israel saß xbêneb laj Amón.

³⁴ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת׃

³⁴Laj Jefté quisukßi Mizpa saß li rochoch. Ut lix rabin qui-el chak chixcßulbal lix yucuaß. Yô chi xajoc ut yô chixchßeßbal lix pandero li cuan saß rukß. Jun ajcuiß lix rabin laj Jefté. Mâ jun chic xcocßal cuan.

³⁵ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל יהוה ולא אוכל לשוב׃

³⁵Cßajoß nak quirahoß xchßôl laj Jefté nak quiril lix rabin. Quixpej li rakß xban xrahil xchßôl ut quixye: —At inrabin, cßajoß xrahil inchßôl nachal âban. ¿Cßaßut nak lâat li xbên li xat-el chak chincßulbal? Ac xinyechißi re li Dios nak tinmayejak chiru ut incßaß naru tinkßet li cuâtin, chan.

³⁶ותאמר אליו אבי פציתה את פיך אל יהוה עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך מבני עמון׃

³⁶Lix rabin quixye: —At inyucuaß, cui xayechißi re li Kâcuaß Dios nak tatmayejak, bânu cuiqßuin li cßaßru xayechißi re li Kâcuaß Dios xban nak aßan xkßaxtesi saß âcuukß eb laj Amón, li xicß nequeßiloc âcue.

³⁷ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי ורעיתי׃

³⁷Caßaj cuiß nintzßâma châcuu nak tinâcanab chi yoßyo cuibak po chic re nak tinxic saß eb li tzûl cuochbeneb li cuamîg chi kßaxal ra saß inchßôl xban nak tento tincâmk chi toj mâjiß ninsumla, chan.

³⁸ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על בתוליה על ההרים׃

³⁸Ut laj Jefté quixcanab chi yoßyo cuib po chic re tâxic rochbeneb li xkaßal chi kßaxal ra saß xchßôl xban nak tento tâcâmk chi toj mâjiß sumsu.

³⁹ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל׃

³⁹Nak ac xnumeß li cuib po, quisukßi riqßuin lix yucuaß ut aßan quixbânu joß quixyechißi re li Dios. Ut lix rabin quicam nak toj tukß ix ut toj mâjiß cuanjenak riqßuin cuînk.Xban aßan, eb li sâj ixk nequeßxic saß eb li tzûl rajlal chihab chi yâbac chirix lix camic lix rabin laj Jefté aj Galaad. Câhib cutan nequeßcuan chak aran.

⁴⁰מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה׃

⁴⁰Xban aßan, eb li sâj ixk nequeßxic saß eb li tzûl rajlal chihab chi yâbac chirix lix camic lix rabin laj Jefté aj Galaad. Câhib cutan nequeßcuan chak aran.