¹וילך אבימלך בן ירבעל שכמה אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל משפחת בית אבי אמו לאמר׃

¹Laj Abimelec, li ralal laj Jerobaal, quicuulac Siquem chi âtinac riqßuineb li ras lix naß ut riqßuineb chixjunileb li cuanqueb saß rochoch lix yucuaß lix naß. Ut quixye reheb:

²דברו נא באזני כל בעלי שכם מה טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם משל בכם איש אחד וזכרתם כי עצמכם ובשרכם אני׃

²—Nintzßâma chêru nak têpatzß reheb chixjunileb li cuanqueb Siquem cßaßru li kßaxal us chokß reheb. ¿Ma us nak li lajêb xcâcßâl chi ralal laj Jerobaal teßtaklânk saß xbêneb? ¿Malaj ut us nak jun ajcuiß tâtaklânk saß xbêneb? Chijulticokß êre nak lâin lê comon, chan.

³וידברו אחי אמו עליו באזני כל בעלי שכם את כל הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא׃

³Eb li ras lix naß laj Abimelec queßxserakßi chixjunil aßin reheb li cuanqueb Siquem. Ut queßxcßul xchßôleb nak laj Abimelec tâtaklânk saß xbêneb xban nak aßan xcomoneb, chanqueb.

⁴ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו׃

⁴Queßrisi lajêb xcâcßâl chi tumin plata saß li rochoch li yîbanbil dios Baal-berit ut queßxsi re laj Abimelec. Laj Abimelec quixsiqßueb li cuînk li incßaß useb xnaßleb, li junes subuc cutan nequeßxbânu, ut riqßuin li tumin aßan quixtojeb chixtenkßanquil.

⁵ויבא בית אביו עפרתה ויהרג את אחיו בני ירבעל שבעים איש על אבן אחת ויותר יותם בן ירבעל הקטן כי נחבא׃

⁵Queßcôeb aran Ofra saß li rochoch laj Jerobaal lix yucuaß. Ut aran chiru jun chi pec queßxcamsiheb li lajêb xcâcßâl chi ralal laj Jerobaal, rîtzßineb rib riqßuin laj Abimelec. Caßaj cuiß laj Jotam li îtzßinbej quixmuk rib. Joßcan nak quicoleß.

⁶ויאספו כל בעלי שכם וכל בית מלוא וילכו וימליכו את אבימלך למלך עם אלון מצב אשר בשכם׃

⁶Chirix chic aßan, chixjunileb li cuanqueb Siquem queßxjunaji ribeb riqßuineb li cuanqueb Bet-milo ut queßcôeb bar cuan cuiß li cheß ji ut li pec li quixakabâc aran Siquem. Ut aran queßxxakab laj Abimelec chokß xreyeb.

⁷ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים׃

⁷Nak laj Jotam quirabi resil li queßxbânu, quitakeß saß xbên li tzûl Gerizim. Ut toj aran quixjap chak re chixyebal: —Ex cuînk aj Siquem, cherabihak li cßaßru oc cue chixyebal ut chirabihak ta ajcuiß li Dios li cßaßru têye lâex.

⁸הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה עלינו׃

⁸Saß jun li cutan queßxchßutub ribeb li cheß re nak teßxxakab junak lix reyeb, ut queßxye re li cheß olivo, “Tatkaxakab chi taklânc saß kabên”, chanqueb.

⁹ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃

⁹Quichakßoc li cheß olivo ut quixye: ¿Ma tincanab ta biß xqßuebal li aceite li na-el saß lin cheßel yal re nak tinxic chi cßanjelac chokß êrey? Li aceite li ninqßue lâin, aßan nacßanjelac chiru li Dios ut chiruheb li cuînk, chan li cheß olivo.

¹⁰ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו׃

¹⁰Ut eb li cheß queßxye re li cheß higo: —Tatkaxakab lâat chokß karey, chanqueb re li higo.

¹¹ותאמר להם התאנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים׃

¹¹Ut li cheß higo quixye reheb: —Lâin incßaß naru nincanab rûchininquil li quißil kßên kßaxal châbil yal re nak tincßanjelak chokß êrey lâex, chan.

¹²ויאמרו העצים לגפן לכי את מלוכי עלינו׃

¹²Ut eb li cheß queßxye re lix cheßel li uvas: —Lâat tatkaxakab chokß karey, chanqueb.

¹³ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃

¹³Aßut lix cheßel li uvas quixye reheb: —¿Cßaßut? ¿Ma naru ta biß tincanab xqßuebal li vino li nasahoß cuiß xchßôl li Kâcuaß ut eb li cuînk yal re nak tincßanjelak chokß êrey? chan.

¹⁴ויאמרו כל העצים אל האטד לך אתה מלך עלינו׃

¹⁴Tojoßnak eb li cheß queßxye re li tun qßuix: —Lâat tatkaxakab chokß karey, chanqueb.

¹⁵ויאמר האטד אל העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם אין תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון׃

¹⁵Ut li tun qßuix quixye reheb: —Cui yâl nak lâex têraj nak lâin tin-oc chokß êrey, quimkex biß anakcuan. Qßuehomak êrib chi rubel lin mu. Cui ut incßaß nequeraj chi joßcan, chiêlk li xam cuiqßuin ut chixcßatak li chacalteß re Líbano, chan.

¹⁶ועתה אם באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את אבימלך ואם טובה עשיתם עם ירבעל ועם ביתו ואם כגמול ידיו עשיתם לו׃

¹⁶Ut laj Jotam quixpatzß reheb: —¿Ma chi anchal êchßôl ut ma saß xyâlal xexakab laj Abimelec chokß rey? ¿Ma xebânu usilal re laj Gedeón ut reheb li ralal xcßajol joß nak laj Gedeón quixbânu usilal êre lâex?

¹⁷אשר נלחם אבי עליכם וישלך את נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין׃

¹⁷Laj Gedeón lin yucuaß incßaß quixra lix yußam nak cô chi pletic riqßuineb laj Madián re êcolbal lâex.

¹⁸ואתם קמתם על בית אבי היום ותהרגו את בניו שבעים איש על אבן אחת ותמליכו את אבימלך בן אמתו על בעלי שכם כי אחיכם הוא׃

¹⁸Abanan anakcuan lâex xebânu mâusilal reheb li ralal lin yucuaß. Chiru jun chi pec xecamsiheb li lajêb xcâcßâl chi ralal laj Gedeón. Ut xexakab laj Abimelec chokß êrey, xban nak aßan êrechßalal. Aßan ralal laj Gedeón riqßuin jun lix môs ixk.

¹⁹ואם באמת ובתמים עשיתם עם ירבעל ועם ביתו היום הזה שמחו באבימלך וישמח גם הוא בכם׃

¹⁹Cui xexcuan saß xyâlal riqßuin laj Gedeón ut riqßuineb li ralal xcßajol chiru li cutan aßin, naru texcuânk chi sa saß êchßôl riqßuin laj Abimelec. Ut laj Abimelec chicuânk chi sa saß xchßôl êriqßuin.

²⁰ואם אין תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם ואת בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את אבימלך׃

²⁰Cui ut incßaß xexcuan saß xyâlal, chiêlk ta xam riqßuin laj Abimelec ut cheßcßatk ta chixjunileb li cuînk aj Siquem ut eb laj Bet-milo. Ut chiêlk ta xam riqßuineb laj Siquem ut eb laj Bet-milo ut chicßatk ta laj Abimelec, chan laj Jotam.

²¹וינס יותם ויברח וילך בארה וישב שם מפני אבימלך אחיו׃

²¹Ut xban nak laj Jotam quixucuac chiru laj Abimelec li ras, joßcan nak quiêlelic chiru ut cô chi cuânc saß li tenamit Beer.

²²וישר אבימלך על ישראל שלש שנים׃

²²Oxib chihab queßcuan laj Israel rubel xcuanquilal laj Abimelec.

²³וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי שכם באבימלך׃

²³Ut li Dios quixtakla jun chßaßajquilal saß xbêneb laj Abimelec ut eb laj Siquem re nak xicß chic teßril ribeb chi ribileb rib. Ut eb laj Siquem queßxkßetkßeti ribeb chiru laj Abimelec.

²⁴לבוא חמס שבעים בני ירבעל ודמם לשום על אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר חזקו את ידיו להרג את אחיו׃

²⁴Li Dios quixbânu chi joßcan re nak laj Abimelec rochbeneb li cuînk aj Siquem teßxtoj rix li mâc li queßxbânu nak queßxcamsiheb li lajêb xcâcßâl chi ralal laj Jerobaal.

²⁵וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל אשר יעבר עליהם בדרך ויגד לאבימלך׃

²⁵Eb laj Siquem queßxxakabeb li cuînk re nak teßxmuk ribeb saß eb li tzûl. Ut queßrelkßa chixjunil li cßaßru cuan reheb li nequeßnumeß aran. Abanan laj Abimelec quirabi resil li cßaßru yôqueb chixbânunquil.

²⁶ויבא געל בן עבד ואחיו ויעברו בשכם ויבטחו בו בעלי שכם׃

²⁶Laj Gaal, li ralal laj Ebed, cô chi cuânc Siquem rochbeneb li ras ut eb li rîtzßin. Ut eb laj Siquem queßxserakßi re li cßaßru yôqueb chixbânunquil.

²⁷ויצאו השדה ויבצרו את כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את אבימלך׃

²⁷Queßcôeb chixsicßbal ru li uvas ut queßxyatzß re risinquil lix yaßal. Chirix aßan queßxbânu jun li ninkße saß rochoch lix dioseb. Nak yôqueb chi cuaßac ut chi ucßac, yôqueb chixmajecuanquil laj Abimelec.

²⁸ויאמר געל בן עבד מי אבימלך ומי שכם כי נעבדנו הלא בן ירבעל וזבל פקידו עבדו את אנשי חמור אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו׃

²⁸Ut laj Gaal, ralal laj Ebed, quixye: —¿Ani laj Abimelec ut aniho lâo nak takaqßue kib rubel xtakl? ¿Ma mâcuaß ta biß laj Abimelec ralal laj Jerobaal? Ut laj Zebul cuan rubel xtakl. ¿Cßaßut nak tocßanjelak chiru aßan? Tocßanjelak ban chiruheb li ralal xcßajol laj Hamor li quiyîban re li tenamit aßan.

²⁹ומי יתן את העם הזה בידי ואסירה את אבימלך ויאמר לאבימלך רבה צבאך וצאה׃

²⁹Cui ta lâin nintaklan saß êbên, ac xkasach raj ru laj Abimelec. Ac raj xinye re nak tixcauresiheb lix soldado re teßchâlk chi pletic kiqßuin, chan laj Gaal.

³⁰וישמע זבל שר העיר את דברי געל בן עבד ויחר אפו׃

³⁰Nak quirabi resil li cßaßru quixye laj Gaal, ralal laj Ebed, cßajoß nak quijoskßoß laj Zebul li nataklan saß xbêneb li tenamit aßan.

³¹וישלח מלאכים אל אבימלך בתרמה לאמר הנה געל בן עבד ואחיו באים שכמה והנם צרים את העיר עליך׃

³¹Saß mukmu quixtakla resil riqßuin laj Abimelec ut quixye re: —Laj Gaal, ralal laj Ebed, rochbeneb li ras ut eb li rîtzßin cuanqueb arin Siquem ut yôqueb chixtacchißinquileb li tenamit re nak incßaß chic teßabînk châcuu.

³²ועתה קום לילה אתה והעם אשר אתך וארב בשדה׃

³²Joßcan nak chiru li kßojyîn aßin lâat âcuochbeneb li soldados texchâlk ut têmuk êrib chire li tenamit.

³³והיה בבקר כזרח השמש תשכים ופשטת על העיר והנה הוא והעם אשר אתו יצאים אליך ועשית לו כאשר תמצא ידך׃

³³Nak tâsakêuk cuulaj texcuaclîk ut tex-oc chi pletic saß li tenamit. Nak teßêlk laj Gaal rochbeneb lix soldado, lâat tâcuil cßaßru tâbânu riqßuineb, chan.

³⁴ויקם אבימלך וכל העם אשר עמו לילה ויארבו על שכם ארבעה ראשים׃

³⁴Joßcan nak chiru kßojyîn laj Abimelec rochbeneb lix soldado queßcôeb chire li tenamit Siquem ut queßxmuk ribeb chirix li tenamit. Câhib chßûtal queßel nak queßxjachi ribeb.

³⁵ויצא געל בן עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם אבימלך והעם אשר אתו מן המארב׃

³⁵Nak laj Gaal qui-el ut quixakli chire li oquebâl re li tenamit, laj Abimelec ut eb li soldado queßel chak saß eb li naßajej li mukmûqueb cuiß.

³⁶וירא געל את העם ויאמר אל זבל הנה עם יורד מראשי ההרים ויאמר אליו זבל את צל ההרים אתה ראה כאנשים׃

³⁶Laj Gaal quirileb ut quixye re laj Zebul: —¡Il! Cuanqueb cuînk yôqueb chak chi cubec saß li tzûl, chan. Ut laj Zebul quixye: —Mâcuaßeb cuînk nacacuil. Yal mu nacßutun saß li tzûl, chan.

³⁷ויסף עוד געל לדבר ויאמר הנה עם יורדים מעם טבור הארץ וראש אחד בא מדרך אלון מעוננים׃

³⁷Laj Gaal quixye cuißchic: —Yâl nak cuînk yôqueb chak chi cubec saß li tzûl. Ut yôqueb ajcuiß chi châlc saß li be cuan cuiß li ji li nequeßcuan cuiß laj kße, chan.

³⁸ויאמר אליו זבל איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו הלא זה העם אשר מאסתה בו צא נא עתה והלחם בו׃

³⁸Laj Zebul quixye re: —¿Ma incßaß ta biß cau âcuib? ¿Ma incßaß ta biß yôcat chixhobbal laj Abimelec nak xaye, “¿Cßaßru aj e nak tocßanjelak chiru aßan?” chancat. Ayu chi pletic riqßuineb anakcuan, chan laj Zebul.

³⁹ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך׃

³⁹Ut laj Gaal quicßamoc be chiruheb li cuînk aj Siquem nak queßcôeb chi pletic riqßuineb laj Abimelec.

⁴⁰וירדפהו אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד פתח השער׃

⁴⁰Laj Abimelec quirâlinaheb laj Gaal ut nabaleb queßcam nak yôqueb chi xic saß li oquebâl re li tenamit.

⁴¹וישב אבימלך בארומה ויגרש זבל את געל ואת אחיו משבת בשכם׃

⁴¹Ut laj Abimelec quicana chi cuânc saß li tenamit Aruma. Ut laj Zebul quirisi laj Gaal saß li tenamit Siquem rochbeneb li ras ut eb li rîtzßin re nak incßaß chic teßcuânk aran.

⁴²ויהי ממחרת ויצא העם השדה ויגדו לאבימלך׃

⁴²Cuulajak chic laj Abimelec quirabi resil nak eb laj Siquem teßxic saß li cßalebâl.

⁴³ויקח את העם ויחצם לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והנה העם יצא מן העיר ויקם עליהם ויכם׃

⁴³Joßcan nak quixjachi lix soldado chi oxib chßûtal ut quixtaklaheb chixmukbal ribeb saß li cßalebâl roybeninquil nak teßêlk saß li tenamit Siquem. Nak queßel saß li tenamit, eb laj Abimelec queßel saß lix naßajeb ut queßxcamsiheb.

⁴⁴ואבימלך והראשים אשר עמו פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על כל אשר בשדה ויכום׃

⁴⁴Nak eb laj Abimelec ut eb li soldado li cuanqueb rochben yôqueb chi oc chi pletic saß li tenamit, li cuib chßûtal chic chi soldado yôqueb chixcamsinquileb li cuanqueb saß cßalebâl.

⁴⁵ואבימלך נלחם בעיר כל היום ההוא וילכד את העיר ואת העם אשר בה הרג ויתץ את העיר ויזרעה מלח׃

⁴⁵Chiru chixjunil li cutan yôqueb chi pletic toj retal nak laj Abimelec quinumta saß xbêneb laj Siquem. Quixcamsiheb ut quixjucß li tenamit ut quixpaji atzßam saß li naßajej aßan.

⁴⁶וישמעו כל בעלי מגדל שכם ויבאו אל צריח בית אל ברית׃

⁴⁶Nak eb li cuanqueb saß li cab li najt xteram queßrabi li cßaßru yô chi cßulmânc, queßcube ut queßcôeb chixcolbal ribeb saß li cab cuan cuiß laj Baal-berit, lix dioseb.

⁴⁷ויגד לאבימלך כי התקבצו כל בעלי מגדל שכם׃

⁴⁷Ut laj Abimelec quirabi resil nak chßutchßûqueb aran.

⁴⁸ויעל אבימלך הר צלמון הוא וכל העם אשר אתו ויקח אבימלך את הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על שכמו ויאמר אל העם אשר עמו מה ראיתם עשיתי מהרו עשו כמוני׃

⁴⁸Cô rochbeneb lix soldado saß li tzûl Salmón. Quixchap lix mâl laj Abimelec ut quixyocß jun li rukß cheß ut quixqßue saß xbên xtel. Quixye reheb li rochben: —Chebânu joß xinbânu lâin. Ut sêbahomak êrib, chan.

⁴⁹ויכרתו גם כל העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על הצריח ויציתו עליהם את הצריח באש וימתו גם כל אנשי מגדל שכם כאלף איש ואשה׃

⁴⁹Ut chixjunileb queßxyocß li rukß cheß ut queßxpako saß xbên xteleb ut queßcôeb chirix laj Abimelec saß li cab li chßutchßûqueb cuiß laj Siquem. Queßxqßue li rukß cheß chirix li cab ut queßxloch xxamlel ut queßcßateß li cuanqueb chi saß. Joßcan nak queßcam li cristian li cuanqueb Siquem. Numenak tana jun mil li queßcam, joß cuînk, joß ixk.

⁵⁰וילך אבימלך אל תבץ ויחן בתבץ וילכדה׃

⁵⁰Chirix chic aßan laj Abimelec queßcôeb toj saß li tenamit Tebes ut queßxtiquib pletic toj retal queßrêchani li tenamit.

⁵¹ומגדל עז היה בתוך העיר וינסו שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על גג המגדל׃

⁵¹Saß li tenamit aßan cuan jun li nimla cab najt xteram re teßxcol cuiß ribeb. Chixjunileb li cuanqueb saß li tenamit queßcôeb aran, joß cuînk, joß ixk. Ut queßcôeb ajcuiß eb li nequeßtaklan saß li tenamit aßan. Queßxqßue saß lau lix puertil ut queßtakeß saß xbên li cab.

⁵²ויבא אבימלך עד המגדל וילחם בו ויגש עד פתח המגדל לשרפו באש׃

⁵²Laj Abimelec cô cuan cuiß li oquebâl re li cab aßan re tixcßat.

⁵³ותשלך אשה אחת פלח רכב על ראש אבימלך ותרץ את גלגלתו׃

⁵³Abanan jun li ixk quixcut jun tokol li pec re li molino. Li pec aßan quinak saß xjolom laj Abimelec ut quijoreß lix jolom.

⁵⁴ויקרא מהרה אל הנער נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך ומותתני פן יאמרו לי אשה הרגתהו וידקרהו נערו וימת׃

⁵⁴Laj Abimelec quixbok saß junpât li cuînk li nacßamoc re lix chßîchß ut quixye re: —Isi chak lâ chßîchß ut tinâcamsi re nak mâ ani tâyehok re nak ixk xcamsin cue, chan. Ut li cuînk quixnumsi lix chßîchß saß xsaß. Joßcaßin nak quicam laj Abimelec.

⁵⁵ויראו איש ישראל כי מת אבימלך וילכו איש למקמו׃

⁵⁵Nak queßxqßue retal laj Israel nak ac xcam laj Abimelec, queßsukßi cuißchic saß li rochocheb.

⁵⁶וישב אלהים את רעת אבימלך אשר עשה לאביו להרג את שבעים אחיו׃

⁵⁶Joßcaßin nak quiqßueheß laj Abimelec xban li Dios chixtojbal rix li mâc quixbânu chiru lix naß xyucuaß nak quixcamsiheb li lajêb xcâcßâl li ras ut li rîtzßin.Ut li Dios quixqßueheb ajcuiß chixtojbal rix lix mâqueb li cuînk li cuanqueb Siquem. Queßxcßul joß quixye laj Jotam li ralal laj Jerobaal.

⁵⁷ואת כל רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם ותבא אליהם קללת יותם בן ירבעל׃

⁵⁷Ut li Dios quixqßueheb ajcuiß chixtojbal rix lix mâqueb li cuînk li cuanqueb Siquem. Queßxcßul joß quixye laj Jotam li ralal laj Jerobaal.