¹אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃

¹¶ I muri i enei mea ka haereere a Ihu i Kariri: kahore hoki ia i pai ki te haereere i Huria, e rapu ana hoki nga Hurai kia whakamatea ia.

²ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃

²Na kua tata te hakari a nga Hurai, te hakari whare wharau.

³ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃

³Na ka mea ona teina ki a ia, Haere atu i konei, anga atu ki Huria, kia kite ai hoki au akonga i au mahi e mahi nei koe.

⁴כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃

⁴E kore hoki tetahi tangata e mea huna i tetahi mea, ki te whai ia kia ara tona ingoa. Ki te mea koe i enei mea, kia kite te ao i a koe.

⁵כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃

⁵Ko ona teina tonu hoki kihai i whakapono ki a ia.

⁶ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃

⁶Na ka mea a Ihu ki a ratou, Kahore ano kia taea noatia toku taima: ko to koutou taima ia kei nga wa katoa.

⁷לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃

⁷E kore e ahei kia kino te ao ki a koutou; engari ka kino ki ahau, no te mea e whakaaturia ana e ahau te kino o ana mahi.

⁸עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃

⁸Haere koutou ki tenei hakari: e kore ahau e haere wawe ki tenei hakari; kahore hoki toku taima kia ata rite noa.

⁹כזאת דבר וישב בגליל׃

⁹A ka mutu tenei korero ana ki a ratou, ka noho tonu ia ki Kariri.

¹⁰ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃

¹⁰A, no ka riro ona teina ki te hakari, ka haere ano hoki ia, ehara i te mea whakakite nui, engari i tu a huna.

¹¹והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃

¹¹Heoi i rapu nga Hurai i a ia i te hakari, i mea, Kei hea ia?

¹²ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃

¹²He nui hoki te korero komuhumuhu mona i roto i te mano: ko etahi i mea, He tangata pai ia: ko etahi i mea, Kahore, engari e whakapohehe ana ia i te iwi.

¹³אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃

¹³Heoi kihai i rahi te korero a tetahi tangata mona, he wehi ki nga Hurai.

¹⁴ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃

¹⁴¶ Na, i waenganui o te hakari, ka haere a Ihu ki roto ki te temepara whakaako ai.

¹⁵ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃

¹⁵A ka miharo nga Hurai, ka mea, na te aha i hua ai te mohio o tenei tangata, ehara nei hoki ia i te mea whakaako?

¹⁶ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃

¹⁶Ka whakahoki a Ihu ki a ratou, ka mea, Ehara i te mea naku ake taku e whakaako nei, engari na toku kaitono mai.

¹⁷האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃

¹⁷Ki te pai tetahi tangata ki te mea i tana e pai ai, e matau ia ki te whakaakoranga, na te Atua ranei, he korero naku ake ranei.

¹⁸המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃

¹⁸Ko te tangata nana ake tana korero, e whai ana ia i tona ake kororia: tena ki te whai tetahi i te kororia o tona kaitono, e pono ana ia, a kahore ona he.

¹⁹הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃

¹⁹He teka ianei na Mohi te ture i hoatu ki a koutou, a kahore e whakaritea te ture e tetahi o koutou? He aha koutou ka whai nei kia whakamatea ahau?

²⁰ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃

²⁰Na ka whakahoki te mano ka mea, He rewera tou: ko wai te whai ana kia whakamatea koe?

²¹ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃

²¹Ka whakahoki a Ihu, ka mea ki a ratou, Kotahi aku mahi i mahi ai, a e miharotia ana e koutou katoa.

²²משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃

²²I homai e Mohi te kotinga ki a koutou; ehara ano ia i te mea na Mohi ake, engari na nga tupuna; e kokoti ana hoki koutou i te tangata i te hapati.

²³ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃

²³Ki te kotia te tangata i te hapati, kei takahia te ture a Mohi; e riri ana oti koutou ki ahau, moku i whakaora rawa i te tangata i te hapati?

²⁴אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃

²⁴Kaua e waiho te whakawa i runga i ta te kanohi, engari kia tika ta koutou whakawa.

²⁵ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃

²⁵Me i reira ka mea etahi o nga tangata o Hiruharama, Ehara oti tenei i a ia e whaia nei e ratou kia whakamatea?

²⁶והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃

²⁶Na, maia tonu tana korero, a kahore a ratou kupu ki a ia. E tino matau ana ranei nga rangatira, ko te Karaiti pu tenei?

²⁷אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃

²⁷Otiia e matau ana tatou ki te wahi i puta mai ai tenei: tena ka tae mai a te Karaiti, kahore he tangata e matau ki te wahi e puta mai ai ia.

²⁸אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃

²⁸Na ka karanga a Ihu i te temepara i a ia e whakaako ana, ka mea, E matau ana koutou ki ahau, e matau ana ano ki te wahi i haere mai ai ahau: ehara i ahau ake taku haere mai; engari e pono ana te kaitono mai i ahau; kahore nei koutou i matau ki a ia.

²⁹ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃

²⁹E matau ana ahau ki a ia; i puta mai hoki ahau i a ia, nana ano ahau i tono mai.

³⁰ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃

³⁰A i whai ratou kia hopukia ia: otiia kihai i pa te ringa o tetahi ki a ia, kahore hoki tona haora i taka noa.

³¹ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃

³¹A he tokomaha o te mano i whakapono ki a ia, i mea, ka tae mai a te Karaiti, tera ranei e maha atu ana merekara e mea ai i a tenei e mea nei?

³²והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃

³²I rongo nga Parihi i te mano e korerorero ana i enei mea mona; na ka tonoa mai e nga Parihi ratou ko nga tohunga nui he katipa ki te hopu i a ia.

³³ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃

³³Na ka mea a Ihu ki a ratou, He iti noa ake te wahi e noho ai ahau ki a koutou, katahi ahau ka haere ki toku kaitono mai.

³⁴תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃

³⁴Tera koutou e rapu i ahau, heoi e kore koutou e kite: e kore hoki koutou e ahei te haere ake ki te wahi e noho ai ahau.

³⁵ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃

³⁵Na ka mea nga Hurai ki a ratou ano, E haere oti te tangata nei ki hea, e kore ai e kitea e tatou? e haere oti ia ki nga manene i roto i nga Kariki, ako ai i nga Kariki?

³⁶מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃

³⁶He ki aha tenei e ki nei ia, Tera koutou e rapu i ahau, a e kore e kite: e kore hoki koutou e ahei te haere ake ki te wahi e noho ai ahau?

³⁷ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה׃

³⁷¶ I te ra whakamutunga, i te ra nui o te hakari, ka tu a Ihu, ka karanga, ka mea, Ki te matewai tetahi, haere mai ia ki ahau, kia inu.

³⁸המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃

³⁸Ki te whakapono tetahi ki ahau, ka rite ki ta te karaipiture, ka rere mai nga wai ora i roto i tona kopu.

³⁹וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר׃

³⁹I korerotia tenei e ia mo te Wairua, meake nei riro i te hunga e whakapono ana ki a ia; kahore ano hoki te Wairua Tapu kia homai noa; no te mea kiano a Ihu i whakakororiatia noatia.

⁴⁰ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃

⁴⁰Ko etahi o te mano i to ratou rongonga i tenei kupu, i mea, he pono ko te Poropiti tenei.

⁴¹ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃

⁴¹Ka mea etahi, Ko te Karaiti tenei. Ko etahi i mea, E puta mai ranei a te Karaiti i Kariri?

⁴²הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃

⁴²Kahore koia te karaipiture i mea, E puta mai a te Karaiti i te uri o Rawiri, i Peterehema, i te kainga i noho ai a Rawiri?

⁴³ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃

⁴³Na ka waiho ia hei take wehewehenga ma te mano.

⁴⁴ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃

⁴⁴Ko etahi o ratou i mea kia hopukia ia: otira kihai i pa nga ringa o tetahi ki a ia.

⁴⁵וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃

⁴⁵¶ Na ko te taenga atu o nga katipa ki nga tohunga nui ratou ko nga Parihi; ka mea atu enei ki a ratou, he aha ia te kawea mai ai e koutou.

⁴⁶ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃

⁴⁶Ka whakahokia e nga katipa, Kahore rawa he tangata i rite ana korero ki a tenei.

⁴⁷ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃

⁴⁷Na ka whakahokia ta ratou e nga Parihi, Kua tinihangatia ano hoki koutou?

⁴⁸הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃

⁴⁸Kua whakapono koia tetahi o nga rangatira, o nga Parihi ranei ki a ia?

⁴⁹רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃

⁴⁹Ko tenei hunga ia e kore nei e matau ki te ture, ka oti ratou te kanga.

⁵⁰ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃

⁵⁰Ka mea a Nikorima ki a ratou, tera i haere mai ra ki a ia i mua, ko ia hoki tetahi o ratou,

⁵¹התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃

⁵¹Ka whakahengia ranei te tangata e to tatou ture, i te mea kahore ano i whakarongo noa ki a ia, i matau hoki ki tana mahi?

⁵²ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃

⁵²Na ka whakahoki ratou, ka mea ki a ia, Ko koe hoki tetahi no Kariri? Tena rapua, ka kite koe, kahore kia ara noa tetahi poropiti i Kariri.

⁵³וילכו איש איש לביתו׃

⁵³Na hoki ana ratou ki tona whare, ki tona whare.