¹ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃

¹¶ A, ka takiri te ata, ka runanga nga tohunga nui katoa me nga kaumatua o te iwi mo Ihu kia whakamatea:

²ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃

²A, no ka oti ia te here, ka arahina atu, tukua ana ki a Pirato, ki te kawana.

³וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃

³A, no te kitenga o Hura, o te kaituku i a ia, kua whakaaetia ia kia whakamatea, ka puta ke tona whakaaro, whakahokia ana e ia nga hiriwa e toru tekau ki nga tohunga nui ratou ko nga kaumatua,

⁴חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה׃

⁴Ka mea, Kua hara ahau i taku tukunga i te toto harakore. Ka mea ratou, Hei aha ma matou? mau tena e titiro.

⁵וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃

⁵Na maka iho e ia nga hiriwa ki te whare tapu, a puta ana ki waho, haere ana, tarona ana i a ia.

⁶ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃

⁶Na ka tango nga tohunga nui i nga hiriwa, ka mea, E kore e tika kia panga enei ki te takotoranga moni, he utu toto hoki.

⁷ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים׃

⁷No ka runanga ratou, a hokona ana ki aua mea te mara a te kaihanga rihi, hei tanumanga mo nga manene.

⁸על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃

⁸Na reira hoki i huaina ai taua mara, Ko te Mara o te Toto, a mohoa noa nei,

⁹אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל׃

⁹Katahi ka rite ta Heremaia poropiti i korero ai, i mea ai, Tangohia ana e ratou nga hiriwa e toru tekau, te utu mo te tangata i whakaritea nei ona utu, i whakaritea nei nga utu e etahi o nga tama a Iharaira;

¹⁰ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃

¹⁰A hoatu ana mo te mara a te kaihanga rihi; i pera ano me ta te `Ariki i whakarite ai ki ahau.

¹¹וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת׃

¹¹¶ Na i te tu tera a Ihu i te aroaro o te kawana; ka ui te kawana ki a ia, ka mea, Ko koe ranei te Kingi o nga Hurai? Ka mea a Ihu ki a ia, Kua korerotia mai na e koe.

¹²וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר׃

¹²A, i te whakapanga a nga tohunga nui ratou ko nga kaumatua i tetahi he ki a ia, kihai ia i whakahoki kupu atu.

¹³ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך׃

¹³Katahi ka mea a Pirato ki a ia, Kahore koe e rongo i te tini o nga mea e korerotia nei e ratou mou?

¹⁴ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד׃

¹⁴Heoi kahore kia kotahi kupu i whakahokia e ia ki a ia; tino miharo noa te kawana.

¹⁵ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו׃

¹⁵Na ko ta te kawana tikanga i taua hakari he tuku i tetahi herehere ki te iwi, i ta ratou e pai ai.

¹⁶ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא׃

¹⁶I reira ano i a ratou tetahi herehere ingoa nui, ko Parapa te ingoa.

¹⁷ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח׃

¹⁷A, no ra ka mine ratou, ka mea a Pirato ki a ratou, Ko wai ta koutou e pai ai kia tukua e ahau ki a koutou? ko Parapa, ko Ihu ranei e huaina nei ko te Karaiti?

¹⁸כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו׃

¹⁸I mahara hoki ia he hae no ratou i tukua ai ia.

¹⁹ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום׃

¹⁹Na, i a ia e noho ana i runga i te nohoanga whakawa, ka tono tangata mai tana wahine ki a ia. ka mea, Kei ahatia e koe taua tangata tika: he maha hoki nga mea i pa moemoea mai ki ahau inaianei, he mea mona.

²⁰והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע׃

²⁰Otiia i whakakikitia e nga tohunga nui ratou ko nga kaumatua te mano, kia inoia a Parapa, kia whakangaromia a Ihu.

²¹ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא׃

²¹Na ka whakahoki te kawana, ka mea ki a ratou, Ko tehea o te tokorua ta koutou e pai ai kia tukua e ahau ki a koutou? Ka mea ratou, Ko Parapa.

²²ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃

²²Ka mea a Pirato ki a ratou, Me aha oti e ahau a Ihu, e huaina nei ko to Karaiti? Ka mea ratou katoa ki a ia, Ripekatia.

²³ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב׃

²³Na ka mea te kawana, He aha koia tana kino i mea ai? Heoi nui noa atu ta ratou hamama, ka mea, Ripekatia ia.

²⁴ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו׃

²⁴A, i te kitenga o Pirato kahore ia i whai wahi, engari ka nui ke atu te ngangau, ka mau ia ki te wai, ka horoi i ona ringa i te aroaro o te mano, ka mea. Kahore ahau e whai hara i te toto o tenei tangata tika: ma koutou tena e titiro.

²⁵ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו׃

²⁵Na ka whakahoki te iwi katoa, ka mea, Hei runga ona toto i a matou, i a matou tamariki.

²⁶אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃

²⁶¶ Na ka tukua e ia a parapa ki a ratou: a, ka oti a Ihu te whiu, ka tukua kia ripekatia.

²⁷ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד׃

²⁷Katahi ka mauria a Ihu e nga hoia a te kawana ki te whare whakawa, a whakaminea ana ki a ia te ropu katoa.

²⁸ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני׃

²⁸Na ka tangohia e ratou ona kakahu, a whakakakahuria ana ia ki te kakahu whero.

²⁹וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃

²⁹A, no ka oti tetahi karauna tataramoa te whiri, ka potaea ki tona matenga, me te kakaho ki tona ringa matau: a ka tukua nga turi ki a ia, ka taunu ki a ia, ka mea, Tena koe, e te Kingi o nga Hurai!

³⁰וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃

³⁰A ka tuwhaina ia e ratou, a ka mau ratou ki te kakaho, ka patua ki tona matenga.

³¹ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃

³¹Na, ka mutu ta ratou tawai ki a ia, ka tihorea atu i runga i a ia te kakahu ra, whakakahuria ana ona ki a ia, a arahina ana ia kia ripekatia.

³²ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃

³²A, i a ratou e haere ana ki waho, ka kitea e ratou he tangata no Hairini, ko Haimona te ingoa: meinga ana ia e ratou kia haere tahi me ratou hei amo i tona ripeka.

³³ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃

³³¶ A, i to ratou taenga ki te wahi e kiia nei ko Korokota, ara, ko te wahi angaanga,

³⁴ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות׃

³⁴Ka hoatu e ratou he waina ki a ia kia inumia, he mea whakananu ki te au: a, no tana whakamatauranga atu, kihai i pai ki te inu.

³⁵ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃

³⁵A, ka oti ia te ripeka, ka wehewehea ona kakahu, he mea maka ki te rota: i rite ai te kupu i korerotia e te poropiti, I wehewehea oku weruweru mo ratou, i maka rota hoki mo toku kakahu.

³⁶וישבו שמה וישמרו אותו׃

³⁶Na noho ana ratou ki te tiaki i a ia i reira.

³⁷וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃

³⁷A whakanohoia ana e ratou ki runga ake i tona matenga te mea i whakawakia ai ia, he mea tuhituhi, ko Ihu tenei ko te kingi o nga Hurai.

³⁸ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃

³⁸Na tokorua nga tahae i ripekatia ngatahitia me ia, kotahi ki matau, kotahi ki maui.

³⁹והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃

³⁹A ka kohukohu ki a ia te hunga e haere ana ra reira, me te oioi o ratou matenga,

⁴⁰ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃

⁴⁰Ka mea, Ko koe hei whakahoro i te whare tapu, hei hanga ano i nga ra e toru, whakaorangia koe e koe ano. Ki te mea ko te Tama koe a te Atua, heke iho i te ripeka.

⁴¹וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃

⁴¹I pena ano te tawai a nga tohunga nui, ratou ko nga karaipi, ko nga kaumatua, i mea,

⁴²את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃

⁴²Ko era atu i whakaorangia e ia; te taea e ia te whakaora i a ia ano. Ko ia te Kingi o Iharaira, tena kia heke iho oti ia i te ripeka, ka whakapono matou ki a ia.

⁴³בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃

⁴³I whakawhirinaki ia ki te Atua: ma tera ia e whakaora aianei, ki te pai ia ki a ia: nana hoki te ki, Ko te Tama ahau a te Atua.

⁴⁴וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃

⁴⁴Me nga tahae hoki i ripekatia tahitia ra me ia, i pera ano ta raua tawai ki a ia.

⁴⁵ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

⁴⁵Na ka pouri a runga katoa o te whenua, no te ono o nga haora a taea noatia te iwa o nga haora.

⁴⁶וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃

⁴⁶A, ka tata ki te iwa o nga haora, ka karanga a Ihu, he nui te reo, ka mea, Eri, Eri, rama hapakatani? ara, E toku Atua, e toku Atua, he aha koe i whakarere ai i ahau?

⁴⁷ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃

⁴⁷I te rongonga o etahi o te hunga e tu ana i reira, ka mea, E karanga ana te tangata nei ki a Iraia.

⁴⁸וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃

⁴⁸Na kua rere tetahi o ratou, kua mau ki te hautai, whakakiia ana ki te winika, a whakanohoia ana ki runga ki te kakaho, whakainumia ana mana.

⁴⁹ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃

⁴⁹Ka mea ehinu, Kati, kia kite tatou e haere mai ranei a Iraia ki te whakaora i a ia.

⁵⁰וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃

⁵⁰¶ Na ka karanga ano a Ihu, he nui te reo, a tuku atu ana i tona wairua.

⁵¹והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃

⁵¹Na ka wahia te arai o te whare tapu i waenganui pu, mai i runga a ki raro: ka ru te whenua, pakaru ana nga kamaka;

⁵²והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃

⁵²Ko nga urupa tuwhera kau; a he maha nga tinana o te hunga tapu kua moe i ara mai;

⁵³ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃

⁵³Ko te putanga ake i nga urupa i muri iho o tona aranga mai, haere ana ki roto ki te pa tapu, a he tokomaha te hunga i kite i a ratou.

⁵⁴ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃

⁵⁴Na, i te kitenga o te keneturio ratou ko ona hoa tiaki i a Ihu i te ru, i nga mea ano i meatia, nui atu to ratou wehi, ka mea, He pono ko te Tama tenei a te Atua.

⁵⁵ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃

⁵⁵A he tokomaha nga wahine i reira e matakitaki ana mai i tawhiti, nga mea i aru mai i a Ihu i Kariri, i mahi mea mana:

⁵⁶ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃

⁵⁶I roto i a ratou a Meri Makarini, a Meri whaea o Hemi raua ko Hohi, me te whaea hoki o nga tama a Heperi.

⁵⁷ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע׃

⁵⁷¶ Na, ka ahiahi, ka haere mai tetahi tangata taonga nui o Arimatia, ko Hohepa te ingoa, he akonga ano ia na Ihu:

⁵⁸ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו׃

⁵⁸I haere taua tangata ki a Pirato, a tonoa ana e ia te tinana o ihu. Na ka mea a Pirato kia hoatu te tinana.

⁵⁹ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃

⁵⁹Na ka tango a Hohepa i te tinana, a takaia ana e ia ki te rinena ma,

⁶⁰וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו׃

⁶⁰Whakatakotoria ana ki tana urupa hou, i haua e ia ki roto ki te kama: na whakataka atu ana e ia tetahi kohatu nui ki te kuwaha o te urupa, a haere ana.

⁶¹ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר׃

⁶¹I reira ano a Meri Makarini, me tera Meri, e noho ana i te ritenga atu o te tanumanga.

⁶²ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס׃

⁶²Na, i te aonga ake, i te ra i muri i te takanga hakari, ka haere nga tohunga nui me nga Parihi ki a Pirato,

⁶³ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃

⁶³Ka mea, E mara, kei te mahara matou ki te korero a tera tangata tinihanga i a ia ano e ora ana, Kia taka nga ra e toru ka ara ahau.

⁶⁴לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה׃

⁶⁴Na reira whakahaua atu kia tiakina te tanumanga, a tae noa ki te toru o nga ra, kei haere ana akonga i te po, ka tahae i a ia, ka mea ki te iwi, Kua ara ia i te hunga mate: penei kino atu i to mua to muri he.

⁶⁵ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם׃

⁶⁵Ka mea a Pirato ki a ratou, He kaitiaki ano a koutou: haere, kia puta o koutou whakaaro kei taea atu ia.

⁶⁶וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר׃

⁶⁶Na haere ana ratou, hiritia ana te kohatu, me te whakanoho ano i nga kaitiaki, kei taea atu te tanumanga.