¹ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם׃

¹Huan a kha sawm leh nih, Adar kha, huaimah a ni sawm leh thum ni, kumpipa thupiak leh a thubawl tangtunna ding a hongnai lai, Judate melmaten a tung ua vaihawmna neih a kilamet ni uh; hinapi-a lah a hilou lama a hongkilehbuta, Judaten amau mudahte tunga vaihawmna a honneih lai un;

²נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים׃

²Kumpipa Ahasura bial tengteng a khopite uah Judate, amau siatna zongte tunga khut kha dingin, a kikhawm khawm ua: kuamahin lah amaute a nangzou kei uh; mite tengteng tungah lah amaute launa a hongomta ngala.

³וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם׃

³Huchiin bialte-a lalte leh, gamukmite leh, ukpipate leh kumpina nasem ten, Judate a panpih ua; Mordekai launa lah a tunguah a hongom ngala.

⁴כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול׃

⁴Kumpipa in ah Mordekai a thupi-a, bial tengtengah a min a thang kheta hi: hiai mipa Mordekai lah a hongthupi semsem ngala.

⁵ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם׃

⁵Huchiin namsaua satin Judaten a melmate tengteng a that ua, thahna leh hihsiatnain, amaute mudahte tungah ahih ding bang uh a hihta uhi.

⁶ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש׃

⁶Huan Susan inpi ah Judate mi za nga a that uh a hihgawp uh.

⁷ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא׃

⁷Huan Parsandatha te, Dalphon te, Aspahtha te,

⁸ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא׃

⁸Poratha te, Adalia te, Aridantha te,

⁹ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארדי ואת ויזתא׃

⁹Parmaste te, Arisai te, Aridai te, Vajezatha te,

¹⁰עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם׃

¹⁰Judate melmapa Hammedatha tapa Haman tapate, a that ua; himahleh gallak ah a khut uh a nga kei uhi.

¹¹ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך׃

¹¹Huai niin Susan inpi-a thaha om zah kumpipa maah a hontawi uh.

¹²ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש׃

¹²Huan kumpipan kumpinu Esther kiangah, Judate Susan inpisungah mi zanga a that ua a hihsia uh, Haman tapa sawmte toh; kumpipa bial dangte ah bang a chi bawlta phet ding uamah: Khaile, bang na thum a? huan na kianga phal ahi ding: ahihkeileh bang ahia na nget lai? huan na kianga phal ahi, a chi a.

¹³ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ׃

¹³Huan Estherin, Kumpipa lungkimna a hih leh, jingchianga tuni-a thupiak bangbanga gamtang dingin Susana om Judate phal inla, Haman tapa sawmte khailupna khuam ah kikhai le uh, a chi a.

¹⁴ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו׃

¹⁴Huchiin huchibanga hih ding chiin kumpipan thu a pia: huan Susan ah thubawl a kipe khiaa: huchiin Haman tapa sawmte a khaita uhi.

¹⁵ויקהלו היהודיים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את ידם׃

¹⁵Adar kha mah a ni sawm leh li niin Susana om Judate a kikhawm khawm ua, Susan ah mi za thum a that uh; himahleh gallak tungah a khut uh a nga kei uhi.

¹⁶ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם׃

¹⁶Huchiin kumpipa bialtea om Juda dangte a kikhawm khawm ua, a hinna uh a hum ua, a melmate ua kipan khawlna a nei ua, huan amau mudahte lakah mi sing sagih leh sang nga a that ua; himahleh gallak tungah a khut uh a nga kei uh.

¹⁷ביום שלשה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃

¹⁷Adar kha ni sawm leh thumniin hiai tuh hih ahi; huaimah a ni sawm leh li niin, a khawl ua, ankuanglui ni leh kipah niin a bawl uhi.

¹⁸והיהודיים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃

¹⁸Himahleh Susana om Judate a kikhawm khawm ua a ni sawm leh thum niin, leh a ni sawm leh li niin; huaimah a ni sawm leh nga niin a khawlta ua, ankuanglui ni leh kipah niin a bawl uhi.

¹⁹על כן היהודים הפרוזים הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו׃

¹⁹Huaijiakin kho neutea Judate, kho kulhbanga um louha tengten, Adar kha ni sawm leh li ni kipahna ni leh ankuanglui niin, ni hoih ni, leh a kuakua tantuan kikhakna niin a nei uhi.

²⁰ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים׃

²⁰Huan Mordekai hiai thilte a gelha, kumpipa Ahasura bial tengtenga om Judate, gamla leh naiate kiangah a khaka,

²¹לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה׃

²¹Kum sika, Adar kha ni li leh, huaimah ni sawm leh ni nga ni tang dinga hilhna dingin,

²²כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים׃

²²Judate a melmate ua kipan a khawlni uh, amau adia lungkhamna kipahna a honghihna kha, misi sunna ni hoih a honghihna kha bangin: huai nite ankuangluina leh kipahna ni-a aom ua, tantuante a kuakua a kikhak ua, gentheite kianga thilpiakte piakna a neih theihna ding un.

²³וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם׃

²³Huchiin Judaten a patkhitsa bang un leh, Mordekaiin amaute kianga a gelhkhitsa bangin hih dingin a theisiam uh.

²⁴כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם׃

²⁴Hammedatha tapa Haman, Agag mi, Judate tengteng melmapan Judate tengteng siatna ding amau hihse ding, a ngaihtuaha, amaute hihgawp ding leh, amaute hihse dinga, Pur, huai bel, aisan ahi, a na paih jiakin;

²⁵ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ׃

²⁵Hiamahleh a thu kumpipa ma a hongtunin, a ngaihtuah gilou, Judate siatna dia a ngaihtuah, amah lu tung mahmaha a kibut dingin laikhaktein thu a peta a; huchi-a amah leh a tapate khailupna khuama khai a omna ding un.

²⁶על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם׃

²⁶Huchibang a hih jiakin hiai nite Purim, Pur min juiin a sa uhi. Huaijiakin hiai laikhak thute tengteng jiak leh hiai thu tungtang thu a muhsa uh, a tung ua hongtung jiakin.

²⁷קימו וקבל היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה׃

²⁷Judaten a hihkip ua, amau tung leh, a suante uh tung leh, amaute huchi banga kizomkhawm bangte tengteng tungah a kisuanta uhi, huchi-a a pel lou hiala, huaia laigelh dungjuia leh, huaia hun sehsa dungjuia, kum chitenga hiai ni nihte a tan theihna ding un;

²⁸והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם׃

²⁸Huchi-a hiai nite a khang a khanga, a inkuankuana, bial chiteng leh khopi chitenga theihgige leh tana om theihna dingin; huchi-a hiai Purim nite Judate lak akipana a juau louha, huaite theihgigena leng a suante uh akipan a man louhna dingin.

²⁹ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית׃

²⁹Huchiin kumpinu Esther, Abiheil tanu leh, Mordekai Juda miin, hiai Purim laikhak nihna sukkipna dingin thuneihna tengtengin a gelhta uhi.

³⁰וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה מלכות אחשורוש דברי שלום ואמת׃

³⁰Huan Judate tengteng kiang ah, Ahasura gama bial ja leh sawm nih leh sagihte kiangah, lungmuanna leh thutak thute toh laikhakte a khakta a,

³¹לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצמות וזעקתם׃

³¹Hiai Purim nite a hun sehsa uha, Mordekai Juda mi leh kumpinu Estherin huaite pha a sak uh dungjui leh, amau ading leh a suante uh adia, anngawlna leh a kahna thu ua a nahihkip bang ua hihkip dingin.Huchiin Esther thupiakin hiai Purim thute a hihkipa; laibu ah a kigelhta hi.

³²ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר׃

³²Huchiin Esther thupiakin hiai Purim thute a hihkipa; laibu ah a kigelhta hi.