¹ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃

¹Huan, ni khat tuh Pathian biakina mite thu a hilh a, Tanchin Hoih a genlaiin, siampu liante, laigelhmite, upate toh, a kiangah ahongpai guih ua;

²ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃

²huan, a kiangah, Kua thuin ahia hiai thil na hih? Kuan ahia thu honpia? honhilh in, chiin, a gen ua.

³ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃

³Huan, aman, a kiang uah, Ken leng thu kam khat kon dong sam ding; honhilh un,

⁴טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃

⁴Johan baptisma vana kipan hia, mihinga kipan? a chi a, a dawnga.

⁵ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃

⁵Huan, a kingaihtuah ua, Vana kipan, chi lehang, Bangdia amah ginglou? honchi thepthup ding.

⁶ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃

⁶Huan, Mihinga kipan, chi lehang, mi tengtengin suangin a hondeng ding uh; Johan jawlnei a hih a thei ngal ua, a chi ua.

⁷ויענו לא ידענו מאין׃

⁷Huchiin, a dawng ua, Koia kipan ahia ka theikei uh, a chi ua.

⁸ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

⁸Huan, Jesun a kianguah, Ken leng kua thuin ahia hiai thil ka hih, ka honhilh sam kei ding, a chi a.

⁹ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃

⁹Huan, mipite kiangah hiai gentehna agen a; Kua hiamin grep huan a bawla, a loukemte kiangah khohloh dingin a pia a, sawtpi tam dingin gam dangah a hohta a.

¹⁰ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃

¹⁰Huan, a loh hunin huana gah tanding a na piak ding un loukemte kiangah sikha khat a sawl a; himahleh, loukemten a na vua ua.

¹¹ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃

¹¹Huan, sikha dang a sawl nawna; huai leng a na von awn jel ua, zumhuai piin a na bawl ua, khutvuakin a paisak nawnta uh.

¹²ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃

¹²Huan, a thumna a sawl nawn a; huai leng a na hihliam ua a pai kheta uhi.

¹³ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃

¹³Huan, grep huan neipan, Bang chin ka hih dia? Ka tapa deihtak ka sawl mai ding; amah a nazah khamoh kei ding uh, a chi a.

¹⁴וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃

¹⁴Himahleh loukemten amah a namuh tak un, Hiai gouluah dingpa tuh ahi, that ni, huchiin, a gou ei ading ahi ding, chiin, a kihou ua.

¹⁵ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃

¹⁵Huchiin, grep huan apat a pai khia ua, a hihlumta uh. Huan, grep huan neipan amau bang a lohta dia le?

¹⁶יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃

¹⁶Loukemten a honghihmang dia, huan grephuan tuh mi dangte a pe ding, a chi a. Huan, huai ajak un, huai tel jaw tungkei leh: a chi ua.

¹⁷ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃

¹⁷Humahleh, aman amaute a en a, Ahihleh hiai thu a gelh uh bang ahia? In lamte suang deih louhpen, huai mahmah a ninga suang phatuampen a honghita, chih.

¹⁸כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃

¹⁸Kuapeuh huai suang tunga puk tuh a kitat gawp ding; a delh khak houh a gawi jan ding, a chi a.

¹⁹ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃

¹⁹Huan, huchih lai takin laigelhmite leh siampu lalten mat a tum ua; himahleh, mipi a lau ua; huai a genteh thu amau demin a gen chih a thei ngal ua.

²⁰ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃

²⁰Huan, gam ukpa vaihawmna leh thuneihnaa a piak theihna dingun, a thu gen khelh la dingin, amah a tang gige ua, enkhia, mi hoih banga omkhempeuhte asawl ua.

²¹וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃

²¹Amau, a kiangah, Sinsakpa, diktakin thu na genin nahilh jela, kuamah khentuam louin chih taktakin Pathian lam thu na hilh jel ka thei uh.

²²המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

²²Kaisar kianga siah ka piak uh siang hia sianglou? chiin, a dong ua.

²³ויכר את נכליהם ויאמר להם׃

²³Himahleh aman a zekhem uh a thei a, a kiang uah,

²⁴מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃

²⁴Makhai honlak un, Kua lim leh kuamin ahia tuang? a chi a. Huan, amau, Kaisar-a, a chi ua.

²⁵ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

²⁵Huan, aman, a kiang uah, A hih nung, Kaisar thilte Kaisar kiangah pia unla, Pathian thilte Pathian kiangah peta unla, a chi a.

²⁶ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃

²⁶Huchiin, mipi maa a thu gen khelh lak ding amu kei ua; a dawnna tuh lamdang a sa mahmah ua, a dai dide uh.

²⁷ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃

²⁷Huan, Saddukai, thohnawnna a om kei chite laka mi kuate hiam a kiangah a hong ua; a kiangah,

²⁸מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃

²⁸Sinsakpa, Mosiin, kuapeuh a unaupanin ji nei henla, ta neilouin si leh, a ji luahin, a unaupa dingin chi a suah sakding ahi chih, hon gelh sak ahi.

²⁹והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃

²⁹A hi, sal sagih a om ua; upapenin ji a nei a, ta neilouin a si a.

³⁰ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃

³⁰A nihnain a luah a; tunmnain a luah nawna;

³¹ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃

³¹huchi chiatin sagihte ta neilouin a si jel uh.

³²ובאחרונה מתה גם האשה׃

³²Huai zohin, numei leng a sita a.

³³והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃

³³Tua chiangin, thohnawn hun chiah a kuapen ji ahi dia? amau sagihten jiin a nei chiat ngal ua, chiin a dong ua.

³⁴ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃

³⁴Huan, Jesun a kiang uah, Tulai mite ji leh tain a kinei jel ua;

³⁵והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃

³⁵himahleh, huai hun chia tel tak ding leh, misi laka pat thohnawnna tang taka seh peuhte, ji leh tain a kinei nawn ta kei ding uh;

³⁶כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃

³⁶sih leng a si nawn theita kei dinguh, angelte banga om ding ahi ngal ua; thohnawnna tate a hih jiak un, Pathian tate ahi ding uh.

³⁷וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃

³⁷Misi kaihthohin a om ding uh chih Mosiin leng, Loubuk thu a, Toupa tuh Abraham Pathian, Isaak Pathian, Jakob Pathian, a chih laiin, a thei sak hi.

³⁸והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃

³⁸Amah misi Pathian ahi keia, mihing Pathian ahi jaw; amah ngaihin mi tengteng a hing vek ngal ua, a chi a.

³⁹ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃

³⁹Huan, laigelhmite khenkhatin, Sinsakpa, na gen dik ngei e, a chi ua, a dawng ua.

⁴⁰ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃

⁴⁰Thu dang a dong ngam nawn ngal kei ua.

⁴¹ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃

⁴¹Huan, aman, a kiang uah, Kris David tapa ahi chih bangchidana chi thei uh ahia?

⁴²והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃

⁴²Sam laibu ah David mahmahin, Toupan, ka Toupa kiangah, ka taklam a tu in,

⁴³עד אשית איביך הדם לרגליך׃

⁴³Na melmate na khepek ngakna dia ka bawl masiah, a chi, a chi a.

⁴⁴הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃

⁴⁴Huchiin Davidin amah Toupa a chi ngala, bang chin ahia a tapa a hih theih? a chi a.

⁴⁵ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃

⁴⁵Huan, mi tengteng theihin a nungjuite kiangah, Laigelhmite lakah pilvang un;

⁴⁶הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃

⁴⁶amau puannak tual silha vak a ut uh, dawl mun ah chibai buk bang, kikhopna inah tutphah hoihpente bang ankuang luina ah mun hoihpente bang a deihtuam nak uh hi;meithaite inte a negai ua, mi khemna dingin sawt pipi a thum uh. Huaiten siam louh anak tan semding uhi, a chi a.

⁴⁷הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃

⁴⁷meithaite inte a negai ua, mi khemna dingin sawt pipi a thum uh. Huaiten siam louh anak tan semding uhi, a chi a.