¹ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו׃

¹Huan, hichi ahi a, Khawlni khatin buh lei khawngah a pai suaka, a nungjuiten buh vuite a khiak ua, a khutpek un a nuai siang ua, a ne ua.

²ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃

²Huan, Pharisai kuate hiamin, Bangdia Khawlnia hih sianglou hih na hi ua? a chi ua.

³ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו׃

³Huan, Jesun a dawnga, David a gilkial laia a lawmte toh a thil hih uh huai bangte leng na sim kei ua hia?

⁴כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם׃

⁴Huchia Pathian ina a luta, siampute loungalin a nek siang louh tanghou koih a laka, a lawmte kianga a piak sam thu, a chi a.

⁵ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא׃

⁵Huan, amahmahin, a kiang uah, Mihing Tapa jaw Khawlni Toupa ahi, a chi hi.

⁶ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃

⁶Huan, hichi ahi a, Khawlni dangin kikhopna in ah a luta, thu a hilha; huan, huai ah mi khat khut taklam jaw a na oma.

⁷ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃

⁷Huan, laigelhmite leh Pharisaiten a hekna ding a muh theihna ding un, Khawlniin hihdam dingin a kisa hia kisa lou a simet ua.

⁸והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃

⁸Himahleh, aman, a lungsim uh a theia, khutjaw kiang ah, Thou inla, a laiah ding khia in, a chi a. Huan a thou a, a ding khetaa.

⁹ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃

⁹Huan, Jesun a kiang uah, Khawlniin hihhoih a sianga, hih siat? hotdam a sianga, hihlup? ka hondong ahi, a chi a.

¹⁰ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃

¹⁰Huan, a vek un a en velvela, a kiangah, Na khut zan khia in, a chi a. Huan, a zan khiaa, a khut tuh a damta.

¹¹והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃

¹¹Huchiin a heh lo mahmah ua, Jesu tunga hihdingdan a kihouta uh.

¹²ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים׃

¹²Huan, hichi ahi a, huailaiin, a pawta, thum dingin tang ah a kuana, Pathian kiangah jan khuain a thum a.

¹³ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים׃

¹³Huan, khovak takin a nungjuite a sama; a lak uah nih a tela, a min uh leng sawltak a sa hi:

¹⁴את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי׃

¹⁴Huaite tuh Simon Peter a chih leh a unaupa Andru, Jakob leh Johan, Philip leh Bartholomai,

¹⁵את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא׃

¹⁵Matthai leh Thoma, Alphai tapa Jakob,

¹⁶את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר׃

¹⁶Simon, Zelot kichi leh Jakob tapa Juda leh a mansakpa Juda Iskariot ahi uh.

¹⁷וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם׃

¹⁷Huan, amau toh a pai khia a, mun jangah a dinga, a nungjuite mipite toh, Judia gam tengteng akipan leh, Jerusalem khua akipan leh, Tura leh Sidon kho lama tuipi gei akipan mipi tampitak a thu ngai nuam leh a damlouhnate uh hihdam utin a hongpai ua;

¹⁸וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו׃

¹⁸Huchiin, dawi nin bawlgawpte leng damsakin omta uh.

¹⁹וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם׃

¹⁹Huan, a kianga kipan thilhihtheihna pawtkhiaa, mi chih a hidam jel jiakin mipi tengtengin amah khoih a tum ua.

²⁰והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים׃

²⁰Huan, a dak khia a, a nungjuite enin a gena: Nou gentheite aw, na hampha uhi; Pathian gam noua ahi ngala.

²¹אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃

²¹Nou tua gilkialte aw, na hampha uhi, tai ding na hi ngal ua. Nou tua kapte aw, na hampha uhi, nui ding na hi ngal ua.

²²אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃

²²Mihing Tapa jiaka miten a honhuat ua, honpampaih ua, hontai ua, na min uh a hoih kei chia a honpaih mang chiang un, na hampha ding uh.

²³שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃

²³Huai niin kipak unla, nuamin tawm un, ngai un, van ah na kipahman uh a om kikeih ngal a; huchi bangmahin a pipute un jawlneite tungah a hih uhi.

²⁴אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃

²⁴A hihhangin, nou mi haute aw, na tung uh a gik e; na khamuanna uh na mu khinta ngal ua:

²⁵אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃

²⁵Nou tua vahte aw, na tung uh a gik e; na gil uh hongkial ding ahi ngal a. Nou tua nuite aw; na tung uh a gik e; lungkhama kap ding na hi ngal ua;

²⁶אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר׃

²⁶Mi tengtengin a honphat chiang un na tung uh a gik ding hi; huchimahbangin a pipute un jawlnei takloute tungah a hih uhi.

²⁷אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם׃

²⁷Ka thu ngaikhete aw, konhilh ahi, Na melmate uh it unla, a honhote a hoihna ding uh hih un,

²⁸ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם׃

²⁸Hamsia honlohte vualjawl unla, a honsimmohte thum sak un.

²⁹המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך׃

²⁹Biang langkhata honbengpa tuh a lehlam leng dohin; huan, na puan honlaksakpa kiangah na puannak leng it ken.

³⁰וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו׃

³⁰A honngen peuh kiangah pia un; huan, na van honlaksakpa kiangah ngen nawn ken.

³¹וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃

³¹Huan, min na tung ua a hih uh na deih ding bang jel un mi tungah leng hih sam un.

³²ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם׃

³²Huan, a honitte kia na it un, pahtak bang na loh ding ua? mikhialten leng amau itte a it sam ve ua oi.

³³ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן׃

³³Huan, na tung ua hoihte tung kiaa na hoih un, pahtak bang na loh ding ua? mikhialten leng huchibangmahin a hih jel ve ua oi.

³⁴ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה׃

³⁴Huan, muh nawn lametnate kiang kiaa thil na leitawi sak un, pahtak bang na loh ding ua? mikhialten leng a ngeingei mu nawn dingin mikhialte kiangah a leitawisak sam ngal ua.

³⁵אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃

³⁵A hihhangin na melmate uh it unla, a hoihna ding un hih unla, leitawi sak un, lunglel het lou in; huchiin na kipah man uh a tam dia, Tungnungpen tate na hi ding uh; aman mi kipahnadantheiloute leh migiloute a hehpih naknak hi.

³⁶לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא׃

³⁶Na Pa un mi a hehpih bangin mi hehpih sam un.

³⁷ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו׃

³⁷Hawmsak kei un, huchiin hawmsakin na om kei ding uh; kuamah siamlouin sep dah un, huchiin siamlouhin na om kei ding uh; ngaidam un, huchiin ngaihdamin na om ding uh;

³⁸תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם׃

³⁸Pia un, huchiin, piakin na om ding uh, hoihtaka teha, hen gaka, sin gaka, let nawinawiin na angsung uah piakin na om ding uh. Noumau tehna ngei maha tehsaka piak hi ding na hi ngal ua, a chi a.

³⁹וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת׃

³⁹Huan, a kiang uah, gentehnain a gen a, Mittawin mittaw mah a pi thei diam? a nih un kokhuk ah a ke khawm kei ding ua hia?

⁴⁰אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו׃

⁴⁰Nungjui tuh a heutupa tungah a om kei; himahleh mi chih a siamkim chiang un a heutupa bangin a om ding uh.

⁴¹ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט׃

⁴¹Huan, bangdia, na mita singtum om limsak loua, na unau mita ninneng neuchik om mu na hia?

⁴²ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך׃

⁴²Nangmah mita singtum om mu lou piin, na unau kianga, Unau, na mita ninneng neuchik om honla khesak ve, bangchia chi thei na hia? Mi lepchiah: na mit apat singtum la khe masa in, huchiin na unau mita ninneng neuchik lak khiak ding tuh chiantakin na mu thei ding.

⁴³כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב׃

⁴³Sing hoih himhim gah siaa gah a om ngei kei; sing sia lah gah hoiha gah a om ngei sam kei.

⁴⁴כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה׃

⁴⁴Sing chih amau gah chiatah a kithei hi. Min khau lingnei kungah theipi a lou ngei kei uh, lingnok lakah grep gah a loungei sam kei uh.

⁴⁵האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו׃

⁴⁵Mi hoihin a lungtang gou bawm hoih akipan thil hoihte a honla khe jela; mi gilouin a lungtang gou bawm sia akipan thil hoihloute a honla khe jel hi; a lungtanga dim val tuh a kamin a gen jel ngala.

⁴⁶ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר׃

⁴⁶Huan, nou bang dinga, ka gente hih loupi a, Toupa, Toupa, honchi nahi ua?

⁴⁷כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃

⁴⁷Mi chih ka kianga honga, ka thu jaa mang peuhmah kua bang ahi ua, ka honen sak ding:

⁴⁸דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃

⁴⁸In lammi, thukpia tou a, suangpi tou a, suangpi tunga suangphum lemmi bang ahi uh; huan, tui a hongkhanin, tui khauhin huai in tuha khoh a, a hihling theikeia, hoihtaka lam a hih jiakin.A hihhangin, jaa mang lou tuh, suangphum lou a, leitung maimaha in lammi ahi; huan, tui khauhin huai tuh a khoh a, a chim paha; huai in siatna tuh thupi tak ahi, a chi a.

⁴⁹ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃

⁴⁹A hihhangin, jaa mang lou tuh, suangphum lou a, leitung maimaha in lammi ahi; huan, tui khauhin huai tuh a khoh a, a chim paha; huai in siatna tuh thupi tak ahi, a chi a.