¹ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃

¹O Senhor visitou a Sara, como tinha dito, e lhe fez como havia prometido.

²ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃

²Sara concebeu, e deu a Abraão um filho na sua velhice, ao tempo determinado, de que Deus lhe falara;

³ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃

³e, Abraão pôs no filho que lhe nascera, que Sara lhe dera, o nome de Isaque.

⁴וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃

⁴E Abraão circuncidou a seu filho Isaque, quando tinha oito dias, conforme Deus lhe ordenara.

⁵ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃

⁵Ora, Abraão tinha cem anos, quando lhe nasceu Isaque, seu filho.

⁶ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃

⁶Pelo que disse Sara: Deus preparou riso para mim; todo aquele que o ouvir, se rirá comigo.

⁷ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃

⁷E acrescentou: Quem diria a Abraão que Sara havia de amamentar filhos? no entanto lhe dei um filho na sua velhice.

⁸ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃

⁸cresceu o menino, e foi desmamado; e Abraão fez um grande banquete no dia em que Isaque foi desmamado.

⁹ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃

⁹Ora, Sara viu brincando o filho de Agar a egípcia, que esta dera � luz a Abraão.

¹⁰ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃

¹⁰Pelo que disse a Abraão: Deita fora esta serva e o seu filho; porque o filho desta serva não será herdeiro com meu filho, com Isaque.

¹¹וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃

¹¹Pareceu isto bem duro aos olhos de Abraão, por causa de seu filho.

¹²ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃

¹²Deus, porém, disse a Abraão: Não pareça isso duro aos teus olhos por causa do moço e por causa da tua serva; em tudo o que Sara te diz, ouve a sua voz; porque em Isaque será chamada a tua descendência.

¹³וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃

¹³Mas também do filho desta serva farei uma nação, porquanto ele é da tua linhagem.

¹⁴וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃

¹⁴Então se levantou Abraão de manhã cedo e, tomando pão e um odre de �gua, os deu a Agar, pondo-os sobre o ombro dela; também lhe deu o menino e despediu-a; e ela partiu e foi andando errante pelo deserto de Beer-Seba.

¹⁵ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃

¹⁵E consumida a água do odre, Agar deitou o menino debaixo de um dos arbustos,

¹⁶ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃

¹⁶e foi assentar-se em frente dele, a boa distância, como a de um tiro de arco; porque dizia: Que não veja eu morrer o menino. Assim sentada em frente dele, levantou a sua voz e chorou.

¹⁷וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃

¹⁷Mas Deus ouviu a voz do menino; e o anjo de Deus, bradando a Agar desde o céu, disse-lhe: Que tens, Agar? não temas, porque Deus ouviu a voz do menino desde o lugar onde está.

¹⁸קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃

¹⁸Ergue-te, levanta o menino e toma-o pela mão, porque dele farei uma grande nação.

¹⁹ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃

¹⁹E abriu-lhe Deus os olhos, e ela viu um poço; e foi encher de água o odre e deu de beber ao menino.

²⁰ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃

²⁰Deus estava com o menino, que cresceu e, morando no deserto, tornou-se flecheiro.

²¹וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃

²¹Ele habitou no deserto de Parã; e sua mãe tomou-lhe uma mulher da terra do Egito.

²²ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃

²²Naquele mesmo tempo Abimeleque, com Ficol, o chefe do seu exército, falou a Abraão, dizendo: Deus é contigo em tudo o que fazes;

²³ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃

²³agora pois, jura-me aqui por Deus que não te haverás falsamente comigo, nem com meu filho, nem com o filho do meu filho; mas segundo a beneficência que te fiz, me farás a mim, e � terra onde peregrinaste.

²⁴ויאמר אברהם אנכי אשבע׃

²⁴Respondeu Abraão: Eu jurarei.

²⁵והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃

²⁵Abraão, porém, repreendeu a Abimeleque, por causa de um poço de água, que os servos de Abimeleque haviam tomado � força.

²⁶ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃

²⁶Respondeu-lhe Abimeleque: Não sei quem fez isso; nem tu mo fizeste saber, nem tampouco ouvi eu falar nisso, senão hoje.

²⁷ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃

²⁷Tomou, pois, Abraão ovelhas e bois, e os deu a Abimeleque; assim fizeram entre, si um pacto.

²⁸ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃

²⁸Pôs Abraão, porém, � parte sete cordeiras do rebanho.

²⁹ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃

²⁹E perguntou Abimeleque a Abraão: Que significam estas sete cordeiras que puseste � parte?

³⁰ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃

³⁰Respondeu Abraão: Estas sete cordeiras receberás da minha mão para que me sirvam de testemunho de que eu cavei este poço.

³¹על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃

³¹Pelo que chamou aquele lugar Beer-Seba, porque ali os dois juraram.

³²ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃

³²Assim fizeram uma pacto em Beer-Seba. Depois se levantaram Abimeleque e Ficol, o chefe do seu exército, e tornaram para a terra dos filisteus.

³³ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃

³³Abraão plantou uma tamargueira em Beer-Seba, e invocou ali o nome do Senhor, o Deus eterno.

³⁴ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃

³⁴E peregrinou Abraão na terra dos filisteus muitos dias.