¹ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר׃

¹Passados dois anos inteiros, Faraó sonhou que estava em pé junto ao rio Nilo;

²והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו׃

²e eis que subiam do rio sete vacas, formosas � vista e gordas de carne, e pastavam no carriçal.

³והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר׃

³Após elas subiam do rio outras sete vacas, feias � vista e magras de carne; e paravam junto �s outras vacas � beira do Nilo.

⁴ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה׃

⁴E as vacas feias � vista e magras de carne devoravam as sete formosas � vista e gordas. Então Faraó acordou.

⁵ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות׃

⁵Depois dormiu e tornou a sonhar; e eis que brotavam dum mesmo pé sete espigas cheias e boas.

⁶והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן׃

⁶Após elas brotavam sete espigas miúdas e queimadas do vento oriental;

⁷ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום׃

⁷e as espigas miúdas devoravam as sete espigas grandes e cheias. Então Faraó acordou, e eis que era um sonho.

⁸ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה׃

⁸Pela manhã o seu espírito estava perturbado; pelo que mandou chamar todos os adivinhadores do Egito, e todos os seus sábios; e Faraó contou-lhes os seus sonhos, mas não havia quem lhos interpretasse.

⁹וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום׃

⁹Então falou o copeiro-mor a Faraó, dizendo: Dos meus pecados me lembro hoje:

¹⁰פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים׃

¹⁰Estando faraó mui indignado contra os seus servos, e pondo-me sob prisão na casa do captão da guarda, a mim e ao padeiro-mor.

¹¹ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו׃

¹¹Então sonhamos um sonho na mesma noite, eu e ele, cada um conforme a interpretação do seu sonho sonhamos.

¹²ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר׃

¹²Ora, estava ali conosco um mancebo hbreu, servo do capitão da guarda, ao qual contamos os nossos sonhos, e ele no-los interpretou, a cada um conforme o seu sonho.

¹³ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה׃

¹³E como ele nos interpretou, assim mesmo foi feito: a mim me fez tornar ao meu estado, e a ele fez enforcar.

¹⁴וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה׃

¹⁴Então enviou Faraó, e chamou a José, e o fizeram sair logo da cova; e barbeou-se e mudou os seus vestidos, e veio a Faraó.

¹⁵ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו׃

¹⁵E Faraó disse a José: Eu sonhei um sonho, e ninguém há que o interprete; mas de ri ouvi dizer que quando ouves um sonho o interpretas.

¹⁶ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה׃

¹⁶E respondeu José a Faraó, dizendo: Isso não está em mim; Deus dará resposta de paz a Faraó.

¹⁷וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר׃

¹⁷Então disse Faraó a José: Eis que em meu sonho estava em pé na praia do rio,

¹⁸והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו׃

¹⁸E eis que subiam do rio sete vacas gordas de carne e formosas � vista, e pastavam no prado.

¹⁹והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע׃

¹⁹E eis que outras sete vacas subiam após estas, muito feias � vista, e magras de carne; não tenho visto outras taus, quanto � fealdade, em toda a terra do Egito

²⁰ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת׃

²⁰E as vacas magras e feias comiam as primeiras sete vacas gordas;

²¹ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ׃

²¹E entravam em suas entranhas, mas não se conhecia que houvessem entrado em suas entranhas; porque o seu parecer era feio como no principio. Então acordei.

²²וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות׃

²²Depois vi em meu sonho, e eis que dum mesmo pé subiam sete espigas cheias e boas;

²³והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם׃

²³E eis que sete espigas secas, miúdas e queimadas do vento oriental brotavam após elas.

²⁴ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי׃

²⁴E as sete espigas miudas devoravam as sete espigas boas. E eu disse-o aos magos, mas ninguém houve que mo interpretasse.

²⁵ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃

²⁵Então disse José a Faraó: O sonho de Faraó é um só; o que Deus há de fazer, notificou-o a Faraó.

²⁶שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא׃

²⁶As sete vacas formosas são sete anos; as sete espigas formosas também são sete anos; o sonho é um só.

²⁷ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב׃

²⁷E as sete vacas magras e feias � vista, que subiam depois delas, são sete anos, como as sete espigas miúdas e queimadas do vento oriental; serão sete anos de fome.

²⁸הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה׃

²⁸Esta é a palavra que tenho dito a Faraó; o que Deus há de fazer, mostrou-o a Faraó.

²⁹הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים׃

²⁹E eis que vêm sete anos, e haverá grande fartura em toda a terra do Egito

³⁰וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ׃

³⁰E depois deles levantar-se-ão sete anos de fome, e toda aquela fartura será esquecida na terra do Egito, e a fome consumirá a terra:

³¹ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד׃

³¹e não será conhecida a abundância na terra, por causa daquela fome que seguirá; porquanto será gravíssima.

³²ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃

³²Ora, se o sonho foi duplicado a Faraó, é porque esta coisa é determinada por Deus, e ele brevemente a fará.

³³ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים׃

³³Portanto, proveja-se agora Faraó de um homem entendido e sábio, e o ponha sobre a terra do Egito.

³⁴יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע׃

³⁴Faça isto Faraó: nomeie administradores sobre a terra, que tomem a quinta parte dos produtos da terra do Egito nos sete anos de fartura;

³⁵ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו׃

³⁵e ajuntem eles todo o mantimento destes bons anos que vêm, e amontoem trigo debaixo da mão de Faraó, para mantimento nas cidades e o guardem;

³⁶והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב׃

³⁶assim será o mantimento para provimento da terra, para os sete anos de fome, que haverá na terra do Egito; para que a terra não pereça de fome.

³⁷וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו׃

³⁷Esse parecer foi bom aos olhos de Faraó, e aos olhos de todos os seus servos.

³⁸ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃

³⁸Perguntou, pois, Faraó a seus servos: Poderíamos achar um homem como este, em quem haja o espírito de Deus?

³⁹ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך׃

³⁹Depois disse Faraó a José: Porquanto Deus te fez saber tudo isto, ninguém há tão entendido e sábio como tu.

⁴⁰אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך׃

⁴⁰Tu estarás sobre a minha casa, e por tua voz se governará todo o meu povo; somente no trono eu serei maior que tu.

⁴¹ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים׃

⁴¹Disse mais Faraó a José: Vê, eu te hei posto sobre toda a terra do Egito.

⁴²ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו׃

⁴²E Faraó tirou da mão o seu anel-sinete e pô-lo na mão de José, vestiu-o de traje de linho fino, e lhe pôs ao pescoço um colar de ouro.

⁴³וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים׃

⁴³Ademais, fê-lo subir ao seu segundo carro, e clamavam diante dele: Ajoelhai-vos. Assim Faraó o constituiu sobre toda a terra do Egito.

⁴⁴ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים׃

⁴⁴Ainda disse Faraó a José: Eu sou Faraó; sem ti, pois, ninguém levantará a mão ou o pé em toda a terra do Egito.

⁴⁵ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים׃

⁴⁵Faraó chamou a José Zafnate-Paneã, e deu-lhe por mulher Asenate, filha de Potífera, sacerdote de Om. Depois saiu José por toda a terra do Egito.

⁴⁶ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים׃

⁴⁶Ora, José era da idade de trinta anos, quando se apresentou a Faraó, rei do Egito. E saiu José da presença de Faraó e passou por toda a terra do Egito.

⁴⁷ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים׃

⁴⁷Durante os sete anos de fartura a terra produziu a mancheias;

⁴⁸ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה׃

⁴⁸e José ajuntou todo o mantimento dos sete anos, que houve na terra do Egito, e o guardou nas cidades; o mantimento do campo que estava ao redor de cada cidade, guardou-o dentro da mesma.

⁴⁹ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר׃

⁴⁹Assim José ajuntou muitíssimo trigo, como a areia do mar, até que cessou de contar; porque não se podia mais contá-lo.

⁵⁰וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און׃

⁵⁰Antes que viesse o ano da fome, nasceram a José dois filhos, que lhe deu Asenate, filha de Potífera, sacerdote de Om.

⁵¹ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי׃

⁵¹E chamou José ao primogênito Manassés; porque disse: Deus me fez esquecer de todo o meu trabalho, e de toda a casa de meu pai.

⁵²ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי׃

⁵²Ao segundo chamou Efraim; porque disse: Deus me fez crescer na terra da minha aflição.

⁵³ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים׃

⁵³Acabaram-se, então, os sete anos de fartura que houve na terra do Egito;

⁵⁴ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם׃

⁵⁴e começaram a vir os sete anos de fome, como José tinha dito; e havia fome em todas as terras; porém, em toda a terra do Egito havia pão.

⁵⁵ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו׃

⁵⁵Depois toda a terra do Egito teve fome, e o povo clamou a Faraó por pão; e Faraó disse a todos os egípcios: Ide a José; o que ele vos disser, fazei.

⁵⁶והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים׃

⁵⁶De modo que, havendo fome sobre toda a terra, abriu José todos os depósitos, e vendia aos egípcios; porque a fome prevaleceu na terra do Egito.

⁵⁷וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ׃

⁵⁷Também de todas as terras vinham ao Egito, para comprarem de José; porquanto a fome prevaleceu em todas as terras.