¹ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו׃

¹Depois José deu ordem ao despenseiro de sua casa, dizendo: Enche de mantimento os sacos dos homens, quanto puderem levar, e põe o dinheiro de cada um na boca do seu saco.

²ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃

²E a minha taça de prata porãs na boca do saco do mais novo, com o dinheiro do seu trigo. Assim fez ele conforme a palavra que José havia dito.

³הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃

³Logo que veio a luz da manhã, foram despedidos os homens, eles com os seus jumentos.

⁴הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃

⁴Havendo eles saído da cidade, mas não se tendo distanciado muito, disse José ao seu despenseiro: Levanta-te e segue os homens; e, alcançando-os, dize-lhes: Por que tornastes o mal pelo bem?

⁵הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃

⁵Não é esta a taça por que bebe meu senhor, e de que se serve para adivinhar? Fizestes mal no que fizestes.

⁶וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃

⁶Então ele, tendo-os alcançado, lhes falou essas mesmas palavras.

⁷ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃

⁷Responderam-lhe eles: Por que falo meu senhor tais palavras? Longe estejam teus servos de fazerem semelhante coisa.

⁸הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃

⁸Eis que o dinheiro, que achamos nas bocas dos nossos sacos, to tornamos a trazer desde a terra de Canaã; como, pois, furtaríamos da casa do teu senhor prata ou ouro?

⁹אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃

⁹Aquele dos teus servos com quem a taça for encontrada, morra; e ainda nós seremos escravos do meu senhor.

¹⁰ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃

¹⁰Ao que disse ele: Seja conforme as vossas palavras; aquele com quem a taça for encontrada será meu escravo; mas vós sereis inocentes.

¹¹וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃

¹¹Então eles se apressaram cada um a pôr em terra o seu saco, e cada um a abri-lo.

¹²ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃

¹²E o despenseiro buscou, começando pelo maior, e acabando pelo mais novo; e achou-se a taça no saco de Benjamim.

¹³ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה׃

¹³Então rasgaram os seus vestidos e, tendo cada um carregado o seu jumento, voltaram � cidade.

¹⁴ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃

¹⁴E veio Judá com seus irmãos � casa de José, pois ele ainda estava ali; e prostraram-se em terra diante dele.

¹⁵ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני׃

¹⁵Logo lhes perguntou José: Que ação é esta que praticastes? não sabeis vós que um homem como eu pode, muito bem, adivinhar?

¹⁶ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו׃

¹⁶Respondeu Judá: Que diremos a meu senhor? que falaremos? e como nos justificaremos? Descobriu Deus a iniqüidade de teus servos; eis que somos escravos de meu senhor, tanto nós como aquele em cuja mão foi achada a taça.

¹⁷ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם׃

¹⁷Disse José: Longe esteja eu de fazer isto; o homem em cuja mão a taça foi achada, aquele será meu servo; porém, quanto a vós, subi em paz para vosso pai.

¹⁸ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃

¹⁸Então Jud� se chegou a ele, e disse: Ai! senhor meu, deixa, peço-te, o teu servo dizer uma palavra aos ouvidos de meu senhor; e não se acenda a tua ira contra o teu servo; porque tu és como Faraó.

¹⁹אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח׃

¹⁹Meu senhor perguntou a seus servos, dizendo: Tendes vós pai, ou irmão?

²⁰ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃

²⁰E respondemos a meu senhor: Temos pai, já velho, e há um filho da sua velhice, um menino pequeno; o irmão deste é morto, e ele ficou o único de sua mãe; e seu pai o ama.

²¹ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃

²¹Então tu disseste a teus servos: Trazei-mo, para que eu ponha os olhos sobre ele.

²²ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃

²²E quando respondemos a meu senhor: O menino não pode deixar o seu pai; pois se ele deixasse o seu pai, este morreria;

²³ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃

²³replicaste a teus servos: A menos que desça convosco vosso irmão mais novo, nunca mais vereis a minha face.

²⁴ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃

²⁴Então subimos a teu servo, meu pai, e lhe contamos as palavras de meu senhor.

²⁵ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל׃

²⁵Depois disse nosso pai: Tornai, comprai-nos um pouco de mantimento;

²⁶ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃

²⁶e lhe respondemos: Não podemos descer; mas, se nosso irmão menor for conosco, desceremos; pois não podemos ver a face do homem, se nosso irmão menor não estiver conosco.

²⁷ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃

²⁷Então nos disse teu servo, meu pai: Vós sabeis que minha mulher me deu dois filhos;

²⁸ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃

²⁸um saiu de minha casa e eu disse: certamente foi despedaçado, e não o tenho visto mais;

²⁹ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃

²⁹se também me tirardes a este, e lhe acontecer algum desastre, fareis descer as minhas cãs com tristeza ao Seol.

³⁰ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃

³⁰Agora, pois, se eu for ter com o teu servo, meu pai, e o menino não estiver conosco, como a sua alma está ligada com a alma dele,

³¹והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃

³¹acontecerá que, vendo ele que o menino ali não está, morrerá; e teus servos farão descer as cãs de teu servo, nosso pai com tristeza ao Seol.

³²כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃

³²Porque teu servo se deu como fiador pelo menino para com meu pai, dizendo: Se eu to não trouxer de volta, serei culpado, para com meu pai para sempre.

³³ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃

³³Agora, pois, fique teu servo em lugar do menino como escravo de meu senhor, e que suba o menino com seus irmãos.

³⁴כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃

³⁴Porque, como subirei eu a meu pai, se o menino não for comigo? para que não veja eu o mal que sobrevirá a meu pai.