¹אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃

¹Depois disso abriu Jó a sua boca, e amaldiçoou o seu dia.

²ויען איוב ויאמר׃

²E Jó falou, dizendo:

³יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃

³Pereça o dia em que nasci, e a noite que se disse: Foi concebido um homem!

⁴היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃

⁴Converta-se aquele dia em trevas; e Deus, lá de cima, não tenha cuidado dele, nem resplandeça sobre ele a luz.

⁵יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃

⁵Reclamem-no para si as trevas e a sombra da morte; habitem sobre ele nuvens; espante-o tudo o que escurece o dia.

⁶הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃

⁶Quanto �quela noite, dela se apodere a escuridão; e não se regozije ela entre os dias do ano; e não entre no número dos meses.

⁷הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃

⁷Ah! que estéril seja aquela noite, e nela não entre voz de regozijo.

⁸יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃

⁸Amaldiçoem-na aqueles que amaldiçoam os dias, que são peritos em suscitar o leviatã.

⁹יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃

⁹As estrelas da alva se lhe escureçam; espere ela em vão a luz, e não veja as pálpebras da manhã;

¹⁰כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

¹⁰porquanto não fechou as portas do ventre de minha mãe, nem escondeu dos meus olhos a aflição.

¹¹למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

¹¹Por que não morri ao nascer? por que não expirei ao vir � luz?

¹²מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃

¹²Por que me receberam os joelhos? e por que os seios, para que eu mamasse?

¹³כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃

¹³Pois agora eu estaria deitado e quieto; teria dormido e estaria em repouso,

¹⁴עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

¹⁴com os reis e conselheiros da terra, que reedificavam ruínas para si,

¹⁵או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃

¹⁵ou com os príncipes que tinham ouro, que enchiam as suas casas de prata;

¹⁶או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃

¹⁶ou, como aborto oculto, eu não teria existido, como as crianças que nunca viram a luz.

¹⁷שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃

¹⁷Ali os ímpios cessam de perturbar; e ali repousam os cansados.

¹⁸יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃

¹⁸Ali os presos descansam juntos, e não ouvem a voz do exator.

¹⁹קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃

¹⁹O pequeno e o grande ali estão e o servo está livre de seu senhor.

²⁰למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃

²⁰Por que se concede luz ao aflito, e vida aos amargurados de alma;

²¹המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃

²¹que anelam pela morte sem que ela venha, e cavam em procura dela mais do que de tesouros escondidos;

²²השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃

²²que muito se regozijam e exultam, quando acham a sepultura?

²³לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃

²³Sim, por que se concede luz ao homem cujo caminho está escondido, e a quem Deus cercou de todos os lados?

²⁴כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃

²⁴Pois em lugar de meu pão vem o meu suspiro, e os meus gemidos se derramam como água.

²⁵כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃

²⁵Porque aquilo que temo me sobrevém, e o que receio me acontece.

²⁶לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃

²⁶Não tenho repouso, nem sossego, nem descanso; mas vem a perturbação.