¹וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹Disse mais o Senhor a Moisés:

²עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות׃

²Faze-te duas trombetas de prata; de obra batida as farás, e elas te servirão para convocares a congregação, e para ordenares a partida dos arraiais.

³ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד׃

³Quando se tocarem as trombetas, toda a congregação se ajuntará a ti � porta da tenda da revelação.

⁴ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל׃

⁴Mas quando se tocar uma só, a ti se congregarão os príncipes, os cabeças dos milhares de Israel.

⁵ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה׃

⁵Quando se tocar retinindo, partirão os arraiais que estão acampados da banda do oriente.

⁶ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם׃

⁶Mas quando se tocar retinindo, pela segunda, vez, partirão os arraiais que estão acampados da banda do sul; para as partidas dos arraiais se tocará retinindo.

⁷ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו׃

⁷Mas quando se houver de reunir a congregação, tocar-se-á sem retinir:

⁸ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם׃

⁸Os filhos de Arão, sacerdotes, tocarão as trombetas; e isto vos será por estatuto perpétuo nas vossas gerações.

⁹וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃

⁹Ora, quando na vossa terra sairdes � guerra contra o inimigo que vos estiver oprimindo, fareis retinir as trombetas; e perante o Senhor vosso Deus sereis tidos em memória, e sereis salvos dos vossos inimigos.

¹⁰וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם׃

¹⁰Semelhantemente, no dia da vossa alegria, nas vossas festas fixas, e nos princípios dos vossos meses, tocareis as trombetas sobre os vossos holocaustos, e sobre os sacrifícios de vossas ofertas pacíficas; e eles vos serão por memorial perante vosso Deus. Eu sou o Senhor vosso Deus.

¹¹ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת׃

¹¹Ora, aconteceu, no segundo ano, no segundo mês, aos vinte do mês, que a nuvem se alçou de sobre o tabernáculo da congregação.

¹²ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן׃

¹²Partiram, pois, os filhos de Israel do deserto de Sinai para as suas jornadas; e a nuvem parou ,no deserto de Parã.

¹³ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה׃

¹³Assim iniciaram a primeira caminhada, � ordem do Senhor por intermédio de Moisés:

¹⁴ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב׃

¹⁴partiu primeiramente o estandarte do arraial dos filhos de Judá segundo os seus exércitos; sobre o seu exército estava Nasom, filho de Aminadabe;

¹⁵ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער׃

¹⁵sobre o exército da tribo dos filhos de Issacar, Netanel, filho de Zuar;

¹⁶ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלון׃

¹⁶e sobre o exército da tribo dos filhos de Zebulom, Eliabe, filho de Helom.

¹⁷והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן׃

¹⁷Então o tabernáculo foi desarmado, e os filhos de Gérson e os filhos de Merári partiram, levando o tabernáculo.

¹⁸ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור׃

¹⁸Depois partiu o estandarte do arraial de Rúben segundo os seus exércitos; sobre o seu exército estava Elizur, filho de Sedeur;

¹⁹ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי׃

¹⁹sobre o exército da tribo dos filhos de Simeão, Selumiel, filho de Zurisadai;

²⁰ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל׃

²⁰e sobre o exército da tribo dos filhos de Gade, Eliasafe, filho de Deuel.

²¹ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם׃

²¹Então partiram os coatitas, levando o santuário; e os outros erigiam o tabernáculo, enquanto estes vinham.

²²ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד׃

²²Depois partiu o estandarte do arraial dos filhos de Efraim segundo os seus exércitos; sobre o seu exército estava Elisama, filho de Amiúde;

²³ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור׃

²³sobre o exército da tribo dos filhos de Manassés, Gamaliel, filho de Pedazur;

²⁴ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני׃

²⁴e sobre o exército da tribo dos filhos de Benjamim, Abidã, filho de Gideôni.

²⁵ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי׃

²⁵Então partiu o estandarte do arraial dos filhos de Dã, que era a retaguarda de todos os arraiais, segundo os seus exércitos; sobre o seu exército estava Aiezer, filho de Amisadai;

²⁶ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן׃

²⁶sobre o exército da tribo dos filhos de Aser, Pagiel, filho de Ocrã;

²⁷ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן׃

²⁷e sobre o exército da tribo dos filhos de Naftali, Airá, filho de Enã.

²⁸אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו׃

²⁸Tal era a ordem de partida dos filhos de Israel segundo os seus exércitos, quando partiam.

²⁹ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל׃

²⁹Disse então Moisés a Hobabe, filho de Reuel, o midianita, sogro de Moisés: Nós caminhamos para aquele lugar de que o Senhor disse: Vo-lo darei. Vai conosco, e te faremos bem; porque o Senhor falou bem acerca de Israel.

³⁰ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך׃

³⁰Respondeu ele: Não irei; antes irei � minha terra e � minha parentela.

³¹ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים׃

³¹Tornou-lhe Moisés: Ora, não nos deixes, porquanto sabes onde devamos acampar no deserto; de olhos nos serviras.

³²והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך׃

³²Se, pois, vieres conosco, o bem que o Senhor nos fizer, também nós faremos a ti.

³³ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה׃

³³Assim partiram do monte do Senhor caminho de três dias; e a arca do pacto do Senhor ia adiante deles, para lhes buscar lugar de descanso.

³⁴וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה׃

³⁴E a nuvem do Senhor ia sobre eles de dia, quando partiam do arraial.

³⁵ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך׃

³⁵Quando, pois, a arca partia, dizia Moisés: Levanta-te, Senhor, e dissipados sejam os teus inimigos, e fujam diante de ti os que te odeiam.

³⁶ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃

³⁶E, quando ela pousava, dizia: Volta, ó Senhor, para os muitos milhares de Israel.