¹וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹Depois disse o Senhor a Moisés:

²דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃

²Fala aos filhos de Israel e díze-lhes: Quando entrardes na terra da vossa habitação, que eu vos hei de dar,

³ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן׃

³e ao Senhor fizerdes, do gado eu do rebanho, oferta queimada, holocausto ou sacrifício, para cumprir um voto, ou como oferta voluntária, para fazer nas vossos festas fixas um cheiro suave ao Senhor,

⁴והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃

⁴Então aquele que fizer a sua oferta, fará ao Senhor uma oferta de cereais de um décimo de efa de flor de farinha, misturada com a quarta parte de um him de azeite;

⁵ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד׃

⁵e de vinho para a oferta de libação prepararás a quarta parte de um him para o holocausto, ou para o sacrifício, para cada cordeiro;

⁶או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃

⁶e para cada carneiro prepararás como oferta de cereais, dois décimos de efa de flor de farinha, misturada com a terça parte de um him de azeite;

⁷ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה׃

⁷e de vinho para a oferta de libação oferecerás a terça parte de um him em cheiro suave ao Senhor.

⁸וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה׃

⁸Também, quando preparares novilho para holocausto ou sacrifício, para cumprir um voto, ou um sacrifício de ofertas pacíficas ao Senhor,

⁹והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃

⁹com o novilho oferecerás uma oferta de cereais de três décimos de efa, de flor de farinha, misturada com a metade de um him de azeite;

¹⁰ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה׃

¹⁰e de vinho para a oferta de libação oferecerás a metade de um him como oferta queimada em cheiro suave ao Senhor.

¹¹ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים׃

¹¹Assim se fará com cada novilho, ou carneiro, ou com cada um dos cordeiros ou dos cabritos.

¹²כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃

¹²Segundo o número que oferecerdes, assim fareis com cada um deles.

¹³כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה׃

¹³Todo natural assim fará estas coisas, ao oferecer oferta queimada em cheiro suave ao Senhor.

¹⁴וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃

¹⁴Também se peregrinar convosco algum estrangeiro, ou quem quer que estiver entre vos nas vossas gerações, e ele oferecer uma oferta queimada de cheiro suave ao Senhor, como vós fizerdes, assim fará ele.

¹⁵הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃

¹⁵Quanto � assembléia, haverá um mesmo estatuto para vós e para o estrangeiro que peregrinar convosco, estatuto perpétuo nas vossas gerações; como vós, assim será o peregrino perante o Senhor.

¹⁶תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃

¹⁶Uma mesma lei e uma mesma ordenança haverá para vós e para o estrangeiro que peregrinar convosco.

¹⁷וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹⁷Disse mais o Senhor a Moisés:

¹⁸דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃

¹⁸Fala aos filhos de Israel, e dize-lhes: Depois de terdes entrado na terra em que vos hei de introduzir,

¹⁹והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃

¹⁹será que, ao comerdes do pão da terra, oferecereis ao Senhor uma oferta alçada.

²⁰ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃

²⁰Das primícias da vossa massa oferecereis um bolo em oferta alçada; como a oferta alçada da eira, assim o oferecereis.

²¹מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃

²¹Das primícias das vossas massas dareis ao Senhor oferta alçada durante as vossas gerações.

²²וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה׃

²²Igualmente, quando vierdes a errar, e não observardes todos esses mandamentos, que o Senhor tem falado a Moisés,

²³את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃

²³sim, tudo quanto o Senhor vos tem ordenado por intermédio do Moisés, desde o dia em que o Senhor começou a dar os seus mandamentos, e daí em diante pelas vossas gerações,

²⁴והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת׃

²⁴será que, quando se fizer alguma coisa sem querer, e isso for encoberto aos olhos da congregação, toda a congregação oferecerá um novilho para holocausto em cheiro suave ao Senhor, juntamente com a oferta de cereais do mesmo e a sua oferta de libação, segundo a ordenança, e um bode como sacrifício pelo pecado.

²⁵וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם׃

²⁵E o sacerdote fará expiação por toda a congregação dos filhos de Israel, e eles serão perdoados; porquanto foi erro, e trouxeram a sua oferta, oferta queimada ao Senhor, e o seu sacrifício pelo pecado perante o Senhor, por causa do seu erro.

²⁶ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה׃

²⁶Será, pois, perdoada toda a congregação dos filhos de Israel, bem como o estrangeiro que peregrinar entre eles; porquanto sem querer errou o povo todo.

²⁷ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת׃

²⁷E, se uma só pessoa pecar sem querer, oferecerá uma cabra de um ano como sacrifício pelo pecado.

²⁸וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃

²⁸E o sacerdote fará perante o Senhor expiação pela alma que peca, quando pecar sem querer; e, feita a expiação por ela, será perdoada.

²⁹האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃

²⁹Haverá uma mesma lei para aquele que pecar sem querer, tanto para o natural entre os filhos de Israel, como para o estrangeiro que peregrinar entre eles.

³⁰והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃

³⁰Mas a pessoa que fizer alguma coisa temerariamente, quer seja natural, quer estrangeira, blasfema ao Senhor; tal pessoa será extirpada do meio do seu povo,

³¹כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃

³¹por haver desprezado a palavra do Senhor, e quebrado o seu mandamento; essa alma certamente será extirpada, e sobre ela recairá a sua iniqüidade.

³²ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃

³²Estando, pois, os filhos de Israel no deserto, acharam um homem apanhando lenha no dia de sábado.

³³ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה׃

³³E os que o acharam apanhando lenha trouxeram-no a Moisés e a Arão, e a toda a congregação.

³⁴ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו׃

³⁴E o meteram em prisão, porquanto ainda não estava declarado o que se lhe devia fazer.

³⁵ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃

³⁵Então disse o Senhor a Moisés: certamente será morto o homem; toda a congregação o apedrejará fora do arraial.

³⁶ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה׃

³⁶Levaram-no, pois, para fora do arraial, e o apedrejaram, de modo que ele morreu; como o Senhor ordenara a Moisés.

³⁷ויאמר יהוה אל משה לאמר׃

³⁷Disse mais o Senhor a Moisés:

³⁸דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת׃

³⁸Fala aos filhos de Israel, e dize-lhes que façam para si franjas nas bordas das suas vestes, pelas suas gerações; e que ponham nas franjas das bordas um cordão azul.

³⁹והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם׃

³⁹Tê-lo-eis nas franjas, para que o vejais, e vos lembreis de todos os mandamentos do Senhor, e os observeis; e para que não vos deixeis arrastar � infidelidade pelo vosso coração ou pela vossa vista, como antes o fazíeis;

⁴⁰למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃

⁴⁰para que vos lembreis de todos os meus mandamentos, e os observeis, e sejais santos para com o vosso Deus.

⁴¹אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃

⁴¹Eu sou o senhor vosso Deus, que vos tirei da terra do Egito para ser o vosso Deus. Eu sou o Senhor vosso Deus.