¹ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם׃

¹Os filhos de Israel, a congregação toda, chegaram ao deserto de Zim no primeiro mês, e o povo ficou em Cades. Ali morreu Miriã, e ali foi sepultada.

²ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן׃

²Ora, não havia água para a congregação; pelo que se ajuntaram contra Moisés e Arão.

³וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה׃

³E o povo contendeu com Moisés, dizendo: Oxalá tivéssemos perecido quando pereceram nossos irmãos perante o Senhor!

⁴ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו׃

⁴Por que trouxestes a congregação do Senhor a este deserto, para que morramos aqui, nós e os nossos animais?

⁵ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות׃

⁵E por que nos fizestes subir do Egito, para nos trazer a este mau lugar? lugar onde não há semente, nem figos, nem vides, nem romãs, nem mesmo água para beber.

⁶ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם׃

⁶Então Moisés e Arão se foram da presença da assembléia até a porta da tenda da revelação, e se lançaram com o rosto em terra; e a glória do Senhor lhes apareceu.

⁷וידבר יהוה אל משה לאמר׃

⁷E o Senhor disse a Moisés:

⁸קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם׃

⁸Toma a vara, e ajunta a congregação, tu e Arão, teu irmão, e falai � rocha perante os seus olhos, que ela dê as suas águas. Assim lhes tirarás água da rocha, e darás a beber � congregação e aos seus animais.

⁹ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו׃

⁹Moisés, pois, tomou a vara de diante do senhor, como este lhe ordenou.

¹⁰ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים׃

¹⁰Moisés e Arão reuniram a assembléia diante da rocha, e Moisés disse-lhes: Ouvi agora, rebeldes! Porventura tiraremos água desta rocha para vós?

¹¹וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם׃

¹¹Então Moisés levantou a mão, e feriu a rocha duas vezes com a sua vara, e saiu água copiosamente, e a congregação bebeu, e os seus animais.

¹²ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם׃

¹²Pelo que o Senhor disse a Moisés e a Arão: Porquanto não me crestes a mim, para me santificardes diante dos filhos de Israel, por isso não introduzireis esta congregação na terra que lhes dei.

¹³המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם׃

¹³Estas são as águas de Meribá, porque ali os filhos de Israel contenderam com o Senhor, que neles se santificou.

¹⁴וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו׃

¹⁴De Cades, Moisés enviou mensageiros ao rei de Edom, dizendo: Assim diz teu irmão Israel: Tu sabes todo o trabalho que nos tem sobrevindo;

¹⁵וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו׃

¹⁵como nossos pais desceram ao Egito, e nós no Egito habitamos muito tempo; e como os egípcios nos maltrataram, a nós e a nossos pais;

¹⁶ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך׃

¹⁶e quando clamamos ao Senhor, ele ouviu a nossa voz, e mandou um anjo, e nos tirou do Egito; e eis que estamos em Cades, cidade na extremidade dos teus termos.

¹⁷נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבולך׃

¹⁷Deixa-nos, pois, passar pela tua terra; não passaremos pelos campos, nem pelas vinhas, nem beberemos a água dos poços; iremos pela estrada real, não nos desviando para a direita nem para a esquerda, até que tenhamos passado os teus termos.

¹⁸ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך׃

¹⁸Respondeu-lhe Edom: Não passaras por mim, para que eu não saia com a espada ao teu encontro.

¹⁹ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה׃

¹⁹Os filhos de Israel lhe replicaram: Subiremos pela estrada real; e se bebermos das tuas águas, eu e o meu gado, darei o preço delas; sob condição de eu nada mais fazer, deixa-me somente passar a pé.

²⁰ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה׃

²⁰Edom, porém, respondeu: Não passarás. E saiu-lhe ao encontro com muita gente e com mão forte.

²¹וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו׃

²¹Assim recusou Edom deixar Israel passar pelos seus termos; pelo que Israel se desviou dele.

²²ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר׃

²²Então partiram de Cades; e os filhos de Israel, a congregação toda, chegaram ao monte Hor.

²³ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר׃

²³E falou o Senhor a Moisés e a Arão no monte Hor, nos termos da terra de Edom, dizendo:

²⁴יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה׃

²⁴Arão será recolhido a seu povo, porque não entrará na terra que dei aos filhos de Israel, porquanto fostes rebeldes contra a minha palavra no tocante �s águas de Meribá.

²⁵קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר׃

²⁵Toma a Arão e a Eleazar, seu filho, e faze-os subir ao monte Hor;

²⁶והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם׃

²⁶e despe a Arão as suas vestes, e as veste a Eleazar, seu filho, porque Arão será recolhido, e morrerá ali.

²⁷ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה׃

²⁷Fez, pois, Moisés como o Senhor lhe ordenara; e subiram ao monte Hor perante os olhos de toda a congregação.

²⁸ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר׃

²⁸Moisés despiu a Arão as vestes, e as vestiu a Eleazar, seu filho; e morreu Arão ali sobre o cume do monte; e Moisés e Eleazar desceram do monte.

²⁹ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל׃

²⁹Vendo, pois, toda a congregação que Arão era morto, chorou-o toda a casa de Israel por trinta dias.