¹וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃

¹Disse mais o Senhor a Moisés nas planícies de Moabe, junto ao Jordão, na altura de Jericó:

²צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃

²Dá ordem aos filhos de Israel que da herança da sua possessão dêem aos levitas cidades em que habitem; também dareis aos levitas arrabaldes ao redor delas.

³והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃

³Terão eles estas cidades para habitarem; e os arrabaldes delas serão para os seus gados, e para a sua fazenda, e para todos os seus animais.

⁴ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃

⁴Os arrabaldes que dareis aos levitas se estenderão, do muro da cidade para fora, mil côvados em redor.

⁵ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃

⁵E fora da cidade medireis para o lado oriental dois mil côvados, para o lado meridional dois mil côvados, para o lado ocidental dois mil côvados, e para o lado setentrional dois mil côvados; e a cidade estará no meio. Isso terão por arrabaldes das cidades.

⁶ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃

⁶Entre as cidades que dareis aos levitas haverá seis cidades de refúgio, as quais dareis para que nelas se acolha o homicida; e além destas lhes dareis quarenta e duas cidades.

⁷כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן׃

⁷Todas as cidades que dareis aos levitas serão quarenta e oito, juntamente com os seus arrabaldes.

⁸והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃

⁸Ora, no tocante �s cidades que dareis da possessão dos filhos de Israel, da tribo que for grande tomareis muitas, e da que for pequena tomareis poucas; cada uma segundo a herança que receber dará as suas cidades aos levitas.

⁹וידבר יהוה אל משה לאמר׃

⁹Disse mais o Senhor a Moisés:

¹⁰דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען׃

¹⁰Fala aos filhos de Israel, e dize-lhes: Quando passardes o Jordão para a terra de Canaã,

¹¹והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה׃

¹¹escolhereis para vós cidades que vos sirvam de cidades de refúgio, para que se refugie ali o homicida que tiver matado alguém involuntariamente.

¹²והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט׃

¹²E estas cidades vos serão por refúgio do vingador, para que não morra o homicida antes de ser apresentado perante a congregação para julgamento.

¹³והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם׃

¹³Serão seis as cidades que haveis de dar por cidades de refúgio para vós.

¹⁴את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃

¹⁴Dareis três cidades aquém do Jordão, e três na terra de Canaã; cidades de refúgio serão.

¹⁵לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה׃

¹⁵Estas seis cidades serão por refúgio aos filhos de Israel, ao estrangeiro, e ao peregrino no meio deles, para que se refugie ali todo aquele que tiver matado alguém involuntariamente.

¹⁶ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃

¹⁶Mas se alguém ferir a outrem com instrumento de ferro de modo que venha a morrer, homicida é; e o homicida será morto.

¹⁷ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃

¹⁷Ou se o ferir com uma pedra na mão, que possa causar a morte, e ele morrer, homicida é; e o homicida será morto.

¹⁸או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃

¹⁸Ou se o ferir com instrumento de pau na mão, que possa causar a morte, e ele morrer, homicida é; será morto o homicida.

¹⁹גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃

¹⁹O vingador do sangue matará ao homicida; ao encontrá-lo, o matará.

²⁰ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃

²⁰Ou se alguém empurrar a outrem por ódio ou de emboscada lançar contra ele alguma coisa de modo que venha a morrer,

²¹או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃

²¹ou por inimizade o ferir com a mão de modo que venha a morrer, será morto aquele que o feriu; homicida é. O vingador do sangue, ao encontrá-lo, o matará.

²²ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה׃

²²Mas se o empurrar acidentalmente, sem inimizade, ou contra ele lançar algum instrumento, sem ser de emboscada,

²³או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו׃

²³ou sobre ele atirar alguma pedra, não o vendo, e o ferir de modo que venha a morrer, sem que fosse seu inimigo nem procurasse o seu mal,

²⁴ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃

²⁴então a congregação julgará entre aquele que feriu e o vingador do sangue, segundo estas leis,

²⁵והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש׃

²⁵e a congregação livrará o homicida da mão do vingador do sangue, fazendo-o voltar � sua cidade de refúgio a que se acolhera; ali ficará ele morando até a morte do sumo sacerdote, que foi ungido com o óleo sagrado.

²⁶ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃

²⁶Mas, se de algum modo o homicida sair dos limites da sua cidade de refúgio, onde se acolhera,

²⁷ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם׃

²⁷e o vingador do sangue o achar fora dos limites da sua cidade de refúgio, e o matar, não será culpado de sangue;

²⁸כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו׃

²⁸pois o homicida deverá ficar na sua cidade de refúgio até a morte do sumo sacerdote; mas depois da morte do sumo sacerdote o homicida voltará para a terra da sua possessão.

²⁹והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃

²⁹Estas coisas vos serão por estatuto de direito pelas vossas gerações, em todos os lugares da vossa habitação.

³⁰כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות׃

³⁰Todo aquele que matar alguém, será morto conforme o depoimento de testemunhas; mas uma só testemunha não deporá contra alguém, para condená-lo � morte.

³¹ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת׃

³¹Não aceitareis resgate pela vida de um homicida que é réu de morte; porém ele certamente será morto.

³²ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן׃

³²Também não aceitareis resgate por aquele que se tiver acolhido � sua cidade de refúgio, a fim de que ele possa tornar a habitar na terra antes da morte do sumo sacerdote.

³³ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו׃

³³Assim não profanareis a terra da vossa habitação, porque o sangue profana a terra; e nenhuma expiação se poderá fazer pela terra por causa do sangue que nela for derramado, senão com o sangue daquele que o derramou.

³⁴ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃

³⁴Não contaminareis, pois, a terra em que haveis de habitar, no meio da qual eu também habitarei; pois eu, o Senhor, habito no meio dos filhos de Israel.