¹למנצח על השמינית מזמור לדוד הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם׃

¹Salva-nos, Senhor, pois não existe mais o piedoso; os fiéis desapareceram dentre os filhos dos homens.

²שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃

²Cada um fala com falsidade ao seu próximo; falam com lábios lisonjeiros e coração dobre.

³יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃

³Corte o Senhor todos os lábios lisonjeiros e a língua que fala soberbamente,

⁴אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃

⁴os que dizem: Com a nossa língua prevaleceremos; os nossos lábios a nós nos pertecem; quem sobre nós é senhor?

⁵משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃

⁵Por causa da opressão dos pobres, e do gemido dos necessitados, levantar-me-ei agora, diz o Senhor; porei em segurança quem por ela suspira.

⁶אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃

⁶As palavras do Senhor são palavras puras, como prata refinada numa fornalha de barro, purificada sete vezes.

⁷אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם׃

⁷Guarda-nos, ó Senhor; desta geração defende-nos para sempre.

⁸סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם׃

⁸Os ímpios andam por toda parte, quando a vileza se exalta entre os filhos dos homens.