¹הנחל עוד לשבח עצמנו האם נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח׃

¹¿COMENZAMOS otra vez á alabarnos á nosotros mismos? ¿ó tenemos necesidad, como algunos, de letras de recomendación para vosotros, ó de recomendación de vosotros?

²אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל אדם׃

²Nuestras letras sois vosotros, escritas en nuestros corazones, sabidas y leídas de todos los hombres;

³כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם ברוח אלהים חיים ולא על לוחות אבן כי אם על לוחות בשר הלב׃

³Siendo manifiesto que sois letra de Cristo administrada de nosotros, escrita no con tinta, mas con el Espíritu del Dios vivo; no en tablas de piedra, sino en tablas de carne del corazón.

⁴וכזה בטחוננו באלהים על ידי המשיח׃

⁴Y tal confianza tenemos por Cristo para con Dios:

⁵יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃

⁵No que seamos suficientes de nosotros mismos para pensar algo como de nosotros mismos, sino que nuestra suficiencia es de Dios;

⁶אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה׃

⁶El cual asimismo nos hizo ministros suficientes de un nuevo pacto: no de la letra, mas del espíritu; porque la letra mata, mas el espíritu vivifica.

⁷ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל׃

⁷Y si el ministerio de muerte en la letra grabado en piedras, fué con gloria, tanto que los hijos de Israel no pudiesen poner los ojos en la faz de Moisés á causa de la gloria de su rostro, la cual había de perecer,

⁸כמה יגדל כבוד שרות הרוח׃

⁸¿Cómo no será más bien con gloria el ministerio del espíritu?

⁹כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות׃

⁹Porque si el ministerio de condenación fué con gloria, mucho más abundará en gloria el ministerio de justicia.

¹⁰כי אף הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה׃

¹⁰Porque aun lo que fué glorioso, no es glorioso en esta parte, en comparación de la excelente gloria.

¹¹כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה׃

¹¹Porque si lo que perece tuvo gloria, mucho más será en gloria lo que permanece.

¹²על כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא׃

¹²Así que, teniendo tal esperanza, hablamos con mucha confianza;

¹³ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל׃

¹³Y no como Moisés, que ponía un velo sobre su faz, para que los hijos de Israel no pusiesen los ojos en el fin de lo que había de ser abolido.

¹⁴אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם במשיח׃

¹⁴Empero los sentidos de ellos se embotaron; porque hasta el día de hoy les queda el mismo velo no descubierto en la lección del antiguo testamento, el cual por Cristo es quitado.

¹⁵אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם׃

¹⁵Y aun hasta el día de hoy, cuando Moisés es leído, el velo está puesto sobre el corazón de ellos.

¹⁶וכשיפנו אל האדון יוסר המסוה׃

¹⁶Mas cuando se convirtieren al Señor, el velo se quitará.

¹⁷והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות׃

¹⁷Porque el Señor es el Espíritu; y donde hay el Espíritu del Señor, allí hay libertad.

¹⁸ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את כבוד האדון במראה ונחלף אל עצם דמות ההיא מכבוד אל כבוד כהחלף מאת אדון הרוח׃

¹⁸Por tanto, nosotros todos, mirando á cara descubierta como en un espejo la gloria del Señor, somos transformados de gloria en gloria en la misma semejanza, como por el Espíritu del Señor.