¹כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃

¹CUANDO alguno tomare mujer y se casare con ella, si no le agradare por haber hallado en ella alguna cosa torpe, le escribirá carta de repudio, y se la entregará en su mano, y despedirála de su casa.

²ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר׃

²Y salida de su casa, podrá ir y casarse con otro hombre.

³ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה׃

³Y si la aborreciere aqueste último, y le escribiere carta de repudio, y se la entregare en su mano, y la despidiere de su casa; ó si muriere el postrer hombre que la tomó para sí por mujer,

⁴לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃

⁴No podrá su primer marido, que la despidió, volverla á tomar para que sea su mujer, después que fué amancillada; porque es abominación delante de Jehová, y no has de pervertir la tierra que Jehová tu Dios te da por heredad.

⁵כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח׃

⁵Cuando tomare alguno mujer nueva, no saldrá á la guerra, ni en ninguna cosa se le ocupará; libre estará en su casa por un año, para alegrar á su mujer que tomó.

⁶לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל׃

⁶No tomarás en prenda la muela de molino, ni la de abajo ni la de arriba: porque sería prendar la vida.

⁷כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך׃

⁷Cuando fuere hallado alguno que haya hurtado persona de sus hermanos los hijos de Israel, y hubiere mercadeado con ella, ó la hubiere vendido, el tal ladrón morirá, y quitarás el mal de en medio de ti.

⁸השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות׃

⁸Guárdate de llaga de lepra, observando diligentemente, y haciendo según todo lo que os enseñaren los sacerdotes Levitas: cuidaréis de hacer como les he mandado.

⁹זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים׃

⁹Acuérdate de lo que hizo Jehová tu Dios á María en el camino, después que salisteis de Egipto.

¹⁰כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו׃

¹⁰Cuando dieres á tu prójimo alguna cosa emprestada, no entrarás en su casa para tomarle prenda:

¹¹בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה׃

¹¹Fuera estarás, y el hombre á quien prestaste, te sacará afuera la prenda.

¹²ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו׃

¹²Y si fuere hombre pobre, no duermas con su prenda:

¹³השב תשיב לו את העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך׃

¹³Precisamente le devolverás la prenda cuando el sol se ponga, para que duerma en su ropa, y te bendiga: y te será justicia delante de Jehová tu Dios.

¹⁴לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך׃

¹⁴No hagas agravio al jornalero pobre y menesteroso, así de tus hermanos como de tus extranjeros que están en tu tierra en tus ciudades:

¹⁵ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃

¹⁵En su día le darás su jornal, y no se pondrá el sol sin dárselo: pues es pobre, y con él sustenta su vida: porque no clame contra ti á Jehová, y sea en ti pecado.

¹⁶לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו׃

¹⁶Los padres no morirán por los hijos, ni los hijos por los padres; cada uno morirá por su pecado.

¹⁷לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה׃

¹⁷No torcerás el derecho del peregrino y del huérfano; ni tomarás por prenda la ropa de la viuda:

¹⁸וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃

¹⁸Mas acuérdate que fuiste siervo en Egipto, y de allí te rescató Jehová tu Dios: por tanto, yo te mando que hagas esto.

¹⁹כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך׃

¹⁹Cuando segares tu mies en tu campo, y olvidares alguna gavilla en el campo, no volverás a tomarla: para el extranjero, para el huérfano, y para la viuda será; porque te bendiga Jehová tu Dios en toda obra de tus manos.

²⁰כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃

²⁰Cuando sacudieres tus olivas, no recorrerás las ramas tras ti: para el extranjero, para el huérfano, y para la viuda será.

²¹כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃

²¹Cuando vendimiares tu viña, no rebuscarás tras ti: para el extranjero, para el huérfano, y para la viuda será.

²²וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃

²²Y acuérdate que fuiste siervo en tierra de Egipto: por tanto, yo te mando que hagas esto.