¹וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי׃

¹UN varón de la familia de Leví fué, y tomó por mujer una hija de Leví:

²ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים׃

²La cual concibió, y parió un hijo: y viéndolo que era hermoso, túvole escondido tres meses.

³ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר׃

³Pero no pudiendo ocultarle más tiempo, tomó una arquilla de juncos, y calafateóla con pez y betún, y colocó en ella al niño, y púsolo en un carrizal á la orilla del río:

⁴ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו׃

⁴Y paróse una hermana suya á lo lejos, para ver lo que le acontecería.

⁵ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה׃

⁵Y la hija de Faraón descendió á lavarse al río, y paseándose sus doncellas por la ribera del río, vió ella la arquilla en el carrizal, y envió una criada suya á que la tomase.

⁶ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה׃

⁶Y como la abrió, vió al niño; y he aquí que el niño lloraba. Y teniendo compasión de él, dijo: De los niños de los Hebreos es éste.

⁷ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד׃

⁷Entonces su hermana dijo á la hija de Faraón: ¿Iré á llamarte un ama de las Hebreas, para que te críe este niño?

⁸ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד׃

⁸Y la hija de Faraón respondió: Ve. Entonces fué la doncella, y llamó á la madre del niño;

⁹ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו׃

⁹A la cual dijo la hija de Faraón: Lleva este niño, y críamelo, y yo te lo pagaré. Y la mujer tomó al niño, y criólo.

¹⁰ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו׃

¹⁰Y como creció el niño, ella lo trajo á la hija de Faraón, la cual lo prohijó, y púsole por nombre Moisés, diciendo: Porque de las aguas lo saqué.

¹¹ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו׃

¹¹Y en aquellos días acaeció que, crecido ya Moisés, salió á sus hermanos, y vió sus cargas: y observó á un Egipcio que hería á uno de los Hebreos, sus hermanos.

¹²ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול׃

¹²Y miró á todas partes, y viendo que no parecía nadie, mató al Egipcio, y escondiólo en la arena.

¹³ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך׃

¹³Y salió al día siguiente, y viendo á dos Hebreos que reñían, dijo al que hacía la injuria: ¿Por qué hieres á tu prójimo?

¹⁴ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר׃

¹⁴Y él respondió: ¿Quién te ha puesto á ti por príncipe y juez sobre nosotros? ¿piensas matarme como mataste al Egipcio? Entonces Moisés tuvo miedo, y dijo: Ciertamente esta cosa es descubierta.

¹⁵וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר׃

¹⁵Y oyendo Faraón este negocio, procuró matar á Moisés: mas Moisés huyó de delante de Faraón, y habitó en la tierra de Madián; y sentóse junto á un pozo.

¹⁶ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן׃

¹⁶Tenía el sacerdote de Madián siete hijas, las cuales vinieron á sacar agua, para llenar las pilas y dar de beber á las ovejas de su padre.

¹⁷ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם׃

¹⁷Mas los pastores vinieron, y echáronlas: Entonces Moisés se levantó y defendiólas, y abrevó sus ovejas.

¹⁸ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום׃

¹⁸Y volviendo ellas á Ragüel su padre, díjoles él: ¿Por qué habéis hoy venido tan presto?

¹⁹ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן׃

¹⁹Y ellas respondieron: Un varón Egipcio nos defendió de mano de los pastores, y también nos sacó el agua, y abrevó las ovejas.

²⁰ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם׃

²⁰Y dijo á sus hijas: ¿Y dónde está? ¿por qué habéis dejado ese hombre? llamadle para que coma pan.

²¹ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה׃

²¹Y Moisés acordó en morar con aquel varón; y él dió á Moisés á su hija Séphora:

²²ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃

²²La cual le parió un hijo, y él le puso por nombre Gersom: porque dijo: Peregrino soy en tierra ajena.

²³ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃

²³Y aconteció que después de muchos días murió el rey de Egipto, y los hijos de Israel suspiraron á causa de la servidumbre, y clamaron: y subió á Dios el clamor de ellos con motivo de su servidumbre.

²⁴וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃

²⁴Y oyó Dios el gemido de ellos, y acordóse de su pacto con Abraham, Isaac y Jacob.

²⁵וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים׃

²⁵Y miró Dios á los hijos de Israel, y reconociólos Dios.