¹וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃

¹Y JESUS, seis días antes de la Pascua, vino á Bethania, donde estaba Lázaro, que había sido muerto, al cual había resucitado de los muertos.

²ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו׃

²E hiciéronle allí una cena y Marta servía, y Lázaro era uno de los que estaban sentados á la mesa juntamente con él.

³ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃

³Entonces María tomó una libra de ungüento de nardo líquido de mucho precio, y ungió los pies de Jesús, y limpió sus pies con sus cabellos: y la casa se llenó del olor del ungüento.

⁴ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃

⁴Y dijo uno de sus discípulos, Judas Iscariote, hijo de Simón, el que le había de entregar:

⁵מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃

⁵¿Por qué no se ha vendido este ungüento por trescientos dineros, y se dió á los pobres?

⁶והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃

⁶Mas dijo esto, no por el cuidado que él tenía de los pobres: sino porque era ladrón, y tenía la bolsa, y traía lo que se echaba en ella.

⁷ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃

⁷Entonces Jesús dijo: Déjala; para el día de mi sepultura ha guardado esto;

⁸כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃

⁸Porque á los pobres siempre los tenéis con vosotros, mas á mí no siempre me tenéis.

⁹וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃

⁹Entonces mucha gente de los Judíos entendió que él estaba allí; y vinieron no solamente por causa de Jesús, mas también por ver á Lázaro, al cual había resucitado de los muertos.

¹⁰וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃

¹⁰Consultaron asimismo los príncipes de los sacerdotes, de matar también á Lázaro;

¹¹כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃

¹¹Porque muchos de los Judíos iban y creían en Jesús por causa de él.

¹²ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים׃

¹²El siguiente día, mucha gente que había venido á la fiesta, como oyeron que Jesús venía á Jerusalem,

¹³ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃

¹³Tomaron ramos de palmas, y salieron á recibirle, y clamaban: ­Hosanna, Bendito el que viene en el nombre del Señor, el Rey de Israel!

¹⁴וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב׃

¹⁴Y halló Jesús un asnillo, y se sentó sobre él, como está escrito:

¹⁵אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות׃

¹⁵No temas, hija de Sión: he aquí tu Rey viene, sentado sobre un pollino de asna.

¹⁶וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו׃

¹⁶Estas cosas no las entendieron sus discípulos de primero: empero cuando Jesús fué glorificado, entonces se acordaron de que estas cosas estaban escritas de él, y que le hicieron estas cosas.

¹⁷ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃

¹⁷Y la gente que estaba con él, daba testimonio de cuando llamó á Lázaro del sepulcro, y le resucitó de los muertos.

¹⁸על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃

¹⁸Por lo cual también había venido la gente á recibirle, porque había oído que él había hecho esta señal;

¹⁹והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃

¹⁹Mas los Fariseos dijeron entre sí: ¿Veis que nada aprovecháis? he aquí, el mundo se va tras de él.

²⁰ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים׃

²⁰Y había ciertos Griegos de los que habían subido á adorar en la fiesta:

²¹ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו׃

²¹Estos pues, se llegaron á Felipe, que era de Bethsaida de Galilea, y rogáronle, diciendo: Señor, querríamos ver á Jesús.

²²ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע׃

²²Vino Felipe, y díjolo á Andrés: Andrés entonces, y Felipe, lo dicen á Jesús.

²³ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם׃

²³Entonces Jesús les respondió, diciendo: La hora viene en que el Hijo del hombre ha de ser glorificado.

²⁴אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה׃

²⁴De cierto, de cierto os digo, que si el grano de trigo no cae en la tierra y muere, él solo queda; mas si muriere, mucho fruto lleva.

²⁵האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃

²⁵El que ama su vida, la perderá; y el que aborrece su vida en este mundo, para vida eterna la guardará.

²⁶החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי׃

²⁶Si alguno me sirve, sígame: y donde yo estuviere, allí también estará mi servidor. Si alguno me sirviere, mi Padre le honrará.

²⁷עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃

²⁷Ahora está turbada mi alma; ¿y qué diré? Padre, sálvame de esta hora. Mas por esto he venido en esta hora.

²⁸אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר׃

²⁸Padre, glorifica tu nombre. Entonces vino una voz del cielo: Y lo he glorificado, y lo glorificaré otra vez.

²⁹והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃

²⁹Y la gente que estaba presente, y había oído, decía que había sido trueno. Otros decían: Angel le ha hablado.

³⁰ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם׃

³⁰Respondió Jesús, y dijo: No ha venido esta voz por mi causa, mas por causa de vosotros.

³¹עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃

³¹Ahora es el juicio de este mundo: ahora el príncipe de este mundo será echado fuera.

³²ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי׃

³²Y yo, si fuere levantado de la tierra, á todos traeré á mí mismo.

³³וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות׃

³³Y esto decía dando á entender de qué muerte había de morir.

³⁴ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה׃

³⁴Respondióle la gente: Nosotros hemos oído de la ley, que el Cristo permanece para siempre: ¿cómo pues dices tú: Conviene que el Hijo del hombre sea levantado? ¿Quién es este Hijo del hombre?

³⁵ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך׃

³⁵Entonces Jesús les dice: Aun por un poco estará la luz entre vosotros: andad entre tanto que tenéis luz, porque no os sorprendan las tinieblas; porque el que anda en tinieblas, no sabe dónde va.

³⁶בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם׃

³⁶Entre tanto que tenéis la luz, creed en la luz, para que seáis hijos de luz. Estas cosas habló Jesús, y fuése, y escondióse de ellos.

³⁷רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃

³⁷Empero habiendo hecho delante de ellos tantas señales, no creían en él.

³⁸למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃

³⁸Para que se cumpliese el dicho que dijo el profeta Isaías: ¿Señor, quién ha creído á nuestro dicho? ¿Y el brazo del Señor, á quién es revelado?

³⁹על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃

³⁹Por esto no podían creer, porque otra vez dijo Isaías:

⁴⁰השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃

⁴⁰Cegó los ojos de ellos, y endureció su corazón; Porque no vean con los ojos, y entiendan de corazón, Y se conviertan, Y yo los sane.

⁴¹כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃

⁴¹Estas cosas dijo Isaías cuando vió su gloria, y habló de él.

⁴²אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃

⁴²Con todo eso, aun de los príncipes, muchos creyeron en él; mas por causa de los Fariseos no lo confesaban, por no ser echados de la sinagoga.

⁴³כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃

⁴³Porque amaban más la gloria de los hombres que la gloria de Dios.

⁴⁴ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃

⁴⁴Mas Jesús clamó y dijo: El que cree en mí, no cree en mí, sino en el que me envió;

⁴⁵והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃

⁴⁵Y el que me ve, ve al que me envió.

⁴⁶אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃

⁴⁶Yo la luz he venido al mundo, para que todo aquel que cree en mí no permanezca en tinieblas.

⁴⁷והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃

⁴⁷Y el que oyere mis palabras, y no las creyere, yo no le juzgo; porque no he venido á juzgar al mundo, sino á salvar al mundo.

⁴⁸ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃

⁴⁸El que me desecha, y no recibe mis palabras, tiene quien le juzgue: la palabra que he hablado, ella le juzgará en el día postrero.

⁴⁹כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃

⁴⁹Porque yo no he hablado de mí mismo; mas el Padre que me envió, él me dió mandamiento de lo que he de decir, y de lo que he de hablar.

⁵⁰ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃

⁵⁰Y sé que su mandamiento es vida eterna: así que, lo que yo hablo, como el Padre me lo ha dicho, así hablo.