¹אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃

¹DESPUÉS de estas cosas, era un día de fiesta de los Judíos, y subió Jesús á Jerusalem.

²ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃

²Y hay en Jerusalem á la puerta del ganado un estanque, que en hebraico es llamado Bethesda, el cual tiene cinco portales.

³שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃

³En éstos yacía multitud de enfermos, ciegos, cojos, secos, que estaban esperando el movimiento del agua.

⁴כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃

⁴Porque un ángel descendía á cierto tiempo al estanque, y revolvía el agua; y el que primero descendía en el estanque después del movimiento del agua, era sano de cualquier enfermedad que tuviese.

⁵ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃

⁵Y estaba allí un hombre que había treinta y ocho años que estaba enfermo.

⁶וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃

⁶Como Jesús vió á éste echado, y entendió que ya había mucho tiempo, dícele: ¿Quieres ser sano?

⁷ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃

⁷Señor, le respondió el enfermo, no tengo hombre que me meta en el estánque cuando el agua fuere revuelta; porque entre tanto que yo vengo, otro antes de mí ha descendido.

⁸ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃

⁸Dícele Jesús: Levántate, toma tu lecho, y anda.

⁹וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃

⁹Y luego aquel hombre fué sano, y tomó su lecho, é íbase. Y era sábado aquel día.

¹⁰ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃

¹⁰Entonces los Judíos decían á aquel que había sido sanado: Sábado es: no te es lícito llevar tu lecho.

¹¹ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃

¹¹Respondióles: El que me sanó, él mismo me dijo: Toma tu lecho y anda.

¹²וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃

¹²Preguntáronle entonces: ¿Quién es el que te dijo: Toma tu lecho y anda?

¹³והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃

¹³Y el que había sido sanado, no sabía quién fuese; porque Jesús se había apartado de la gente que estaba en aquel lugar.

¹⁴ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃

¹⁴Después le halló Jesús en el templo, y díjole: He aquí, has sido sanado; no peques más, porque no te venga alguna cosa peor.

¹⁵וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃

¹⁵El se fué, y dió aviso á los Judíos, que Jesús era el que le había sanado.

¹⁶ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃

¹⁶Y por esta causa los Judíos perseguían á Jesús, y procuraban matarle, porque hacía estas cosas en sábado.

¹⁷ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃

¹⁷Y Jesús les respondió: Mi Padre hasta ahora obra, y yo obro.

¹⁸אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃

¹⁸Entonces, por tanto, más procuraban los Judíos matarle, porque no sólo quebrantaba el sábado, sino que también á su Padre llamaba Dios, haciéndose igual á Dios.

¹⁹ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו׃

¹⁹Respondió entonces Jesús, y díjoles: De cierto, de cierto os digo: No puede el Hijo hacer nada de sí mismo, sino lo que viere hacer al Padre: porque todo lo que él hace, esto también hace el Hijo juntamente.

²⁰כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו׃

²⁰Porque el Padre ama al Hijo, y le muestra todas las cosas que él hace; y mayores obras que éstas le mostrará, de suerte que vosotros os maravilléis.

²¹כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃

²¹Porque como el Padre levanta los muertos, y les da vida, así también el Hijo á los que quiere da vida.

²²כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃

²²Porque el Padre á nadie juzga, mas todo el juicio dió al Hijo;

²³מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃

²³Para que todos honren al Hijo como honran al Padre. El que no honra al Hijo, no honra al Padre que le envió.

²⁴אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃

²⁴De cierto, de cierto os digo: El que oye mi palabra, y cree al que me ha enviado, tiene vida eterna; y no vendrá á condenación, mas pasó de muerte á vida.

²⁵אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃

²⁵De cierto, de cierto os digo: Vendrá hora, y ahora es, cuando los muertos oirán la voz del Hijo de Dios: y los que oyeren vivirán.

²⁶כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃

²⁶Porque como el Padre tiene vida en sí mismo, así dió también al Hijo que tuviese vida en sí mismo:

²⁷ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃

²⁷Y también le dió poder de hacer juicio, en cuanto es el Hijo del hombre.

²⁸אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃

²⁸No os maravilléis de esto; porque vendrá hora, cuando todos los que están en los sepulcros oirán su voz;

²⁹ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃

²⁹Y los que hicieron bien, saldrán á resurrección de vida; mas los que hicieron mal, á resurrección de condenación.

³⁰לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃

³⁰No puedo yo de mí mismo hacer nada: como oigo, juzgo: y mi juicio es justo; porque no busco mi voluntad, mas la voluntad del que me envió, del Padre.

³¹אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה׃

³¹Si yo doy testimonio de mí mismo, mi testimonio no es verdadero.

³²יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא׃

³²Otro es el que da testimonio de mí; y sé que el testimonio que da de mí, es verdadero.

³³אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת׃

³³Vosotros enviasteis á Juan, y él dió testimonio á la verdad.

³⁴ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון׃

³⁴Empero yo no tomo el testimonio de hombre; mas digo esto, para que vosotros seáis salvos.

³⁵הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו׃

³⁵El era antorcha que ardía y alumbraba: y vosotros quisisteis recrearos por un poco á su luz.

³⁶ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני׃

³⁶Mas yo tengo mayor testimonio que el de Juan: porque las obras que el Padre me dió que cumpliese, las mismas obras que yo hago, dan testimonio de mí, que el Padre me haya enviado.

³⁷והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם׃

³⁷Y el que me envió, el Padre, él ha dado testimonio de mí. Ni nunca habéis oído su voz, ni habéis visto su parecer.

³⁸ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו׃

³⁸Ni tenéis su palabra permanente en vosotros; porque al que él envió, á éste vosotros no creéis.

³⁹דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי׃

³⁹Escudriñad las Escrituras, porque á vosotros os parece que en ellas tenéis la vida eterna; y ellas son las que dan testimonio de mí.

⁴⁰ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃

⁴⁰Y no queréis venir á mí, para que tengáis vida.

⁴¹לא אקח כבוד מבני אדם׃

⁴¹Gloria de los hombres no recibo.

⁴²אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם׃

⁴²Mas yo os conozco, que no tenéis amor de Dios en vosotros.

⁴³אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו׃

⁴³Yo he venido en nombre de mi Padre, y no me recibís: si otro viniere en su propio nombre, á aquél recibiréis.

⁴⁴איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו׃

⁴⁴¿Cómo podéis vosotros creer, pues tomáis la gloria los unos de los otros, y no buscáis la gloria que de sólo Dios viene?

⁴⁵אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו׃

⁴⁵No penséis que yo os tengo de acusar delante del Padre; hay quien os acusa, Moisés, en quien vosotros esperáis.

⁴⁶כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃

⁴⁶Porque si vosotros creyeseis á Moisés, creeríais á mí; porque de mí escribió él.

⁴⁷ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו׃

⁴⁷Y si á sus escritos no creéis, ¿cómo creeréis á mis palabras?