¹ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו׃

¹Y JEHOVA dijo á Moisés: Habla á los sacerdotes hijos de Aarón, y diles que no se contaminen por un muerto en sus pueblos.

²כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃

²Mas por su pariente cercano á sí, por su madre, ó por su padre, ó por su hijo, ó por su hermano,

³ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא׃

³O por su hermana virgen, á él cercana, la cual no haya tenido marido, por ella se contaminará.

⁴לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃

⁴No se contaminará, porque es príncipe en sus pueblos, haciéndose inmundo.

⁵לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃

⁵No harán calva en su cabeza, ni raerán la punta de su barba, ni en su carne harán rasguños.

⁶קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃

⁶Santos serán á su Dios, y no profanarán el nombre de su Dios; porque los fuegos de Jehová y el pan de su Dios ofrecen: por tanto serán santos.

⁷אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו׃

⁷Mujer ramera ó infame no tomarán: ni tomarán mujer repudiada de su marido: porque es santo á su Dios.

⁸וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃

⁸Lo santificarás por tanto, pues el pan de tu Dios ofrece: santo será para ti, porque santo soy yo Jehová vuestro santificador.

⁹ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף׃

⁹Y la hija del varón sacerdote, si comenzare á fornicar, á su padre amancilla: quemada será al fuego.

¹⁰והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃

¹⁰Y el sumo sacerdote entre sus hermanos, sobre cuya cabeza fué derramado el aceite de la unción, y que hinchió su mano para vestir las vestimentas, no descubrirá su cabeza, ni romperá sus vestidos:

¹¹ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃

¹¹Ni entrará donde haya alguna persona muerta, ni por su padre, ó por su madre se contaminará.

¹²ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃

¹²Ni saldrá del santuario, ni contaminará el santuario de su Dios; porque la corona del aceite de la unción de su Dios está sobre él: Yo Jehová.

¹³והוא אשה בבתוליה יקח׃

¹³Y tomará él mujer con su virginidad.

¹⁴אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה׃

¹⁴Viuda, ó repudiada, ó infame, ó ramera, éstas no tomará: mas tomará virgen de sus pueblos por mujer.

¹⁵ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו׃

¹⁵Y no amancillará su simiente en sus pueblos; porque yo Jehová soy el que los santifico.

¹⁶וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹⁶Y Jehová habló á Moisés, diciendo:

¹⁷דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃

¹⁷Habla á Aarón, y dile: El varón de tu simiente en sus generaciones, en el cual hubiere falta, no se allegará para ofrecer el pan de su Dios.

¹⁸כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע׃

¹⁸Porque ningún varón en el cual hubiere falta, se allegará: varón ciego, ó cojo, ó falto, ó sobrado,

¹⁹או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד׃

¹⁹O varón en el cual hubiere quebradura de pie ó rotura de mano,

²⁰או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך׃

²⁰O corcobado, ó lagañoso, ó que tuviere nube en el ojo, ó que tenga sarna, ó empeine, ó compañón relajado;

²¹כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃

²¹Ningún varón de la simiente de Aarón sacerdote, en el cual hubiere falta, se allegará para ofrecer las ofrendas encendidas de Jehová. Hay falta en él; no se allegará á ofrecer el pan de su Dios.

²²לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל׃

²²El pan de su Dios, de lo muy santo y las cosas santificadas, comerá.

²³אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃

²³Empero no entrará del velo adentro, ni se allegará al altar, por cuanto hay falta en él: y no profanará mi santuario, porque yo Jehová soy el que los santifico.

²⁴וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל׃

²⁴Y Moisés habló esto á Aarón, y á sus hijos, y á todos los hijos de Israel.