¹ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃

¹EN esto, juntándose muchas gentes, tanto que unos á otros se hollaban, comenzó á decir á sus discípulos, primeramente: Guardaos de la levadura de los Fariseos, que es hipocresía.

²ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃

²Porque nada hay encubierto, que no haya de ser descubierto; ni oculto, que no haya de ser sabido.

³לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃

³Por tanto, las cosas que dijisteis en tinieblas, á la luz serán oídas; y lo que hablasteis al oído en las cámaras, será pregonado en los terrados.

⁴ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃

⁴Mas os digo, amigos míos: No temáis de los que matan el cuerpo, y después no tienen más que hacer.

⁵אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃

⁵Mas os enseñaré á quién temáis: temed á aquel que después de haber quitado la vida, tiene poder de echar en la Gehenna: así os digo: á éste temed.

⁶הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃

⁶¿No se venden cinco pajarillos por dos blancas? pues ni uno de ellos está olvidado delante de Dios.

⁷ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃

⁷Y aun los cabellos de vuestra cabeza están todos contados. No temáis pues: de más estima sois que muchos pajarillos.

⁸ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃

⁸Y os digo que todo aquel que me confesare delante de los hombres, también el Hijo del hombre le confesará delante de los ángeles de Dios;

⁹ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃

⁹Mas el que me negare delante de los hombres, será negado delante de los ángeles de Dios.

¹⁰וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃

¹⁰Y todo aquel que dice palabra contra el Hijo del hombre, le será perdonado; mas al que blasfemare contra el Espíritu Santo, no le será perdonado.

¹¹וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃

¹¹Y cuando os trajeren á las sinagogas, y á los magistrados y potestades, no estéis solícitos cómo ó qué hayáis de responder, ó qué hayáis de decir;

¹²כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃

¹²Porque el Espíritu Santo os enseñará en la misma hora lo que será necesario decir.

¹³ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃

¹³Y díjole uno de la compañía: Maestro, di á mi hermano que parta conmigo la herencia.

¹⁴ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃

¹⁴Mas él le dijo: Hombre, ¿quién me puso por juez ó partidor sobre vosotros?

¹⁵ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃

¹⁵Y díjoles: Mirad, y guardaos de toda avaricia; porque la vida del hombre no consiste en la abundancia de los bienes que posee.

¹⁶וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃

¹⁶Y refirióles una parábola, diciendo: La heredad de un hombre rico había llevado mucho;

¹⁷ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃

¹⁷Y él pensaba dentro de sí, diciendo: ¿qué haré, porque no tengo donde juntar mis frutos?

¹⁸ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃

¹⁸Y dijo: Esto haré: derribaré mis alfolíes, y los edificaré mayores, y allí juntaré todos mis frutos y mis bienes;

¹⁹ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃

¹⁹Y diré á mi alma: Alma, muchos bienes tienes almacenados para muchos años; repósate, come, bebe, huélgate.

²⁰והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃

²⁰Y díjole Dios: Necio, esta noche vuelven á pedir tu alma; y lo que has prevenido, ¿de quién será?

²¹זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃

²¹Así es el que hace para sí tesoro, y no es rico en Dios.

²²ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃

²²Y dijo á sus discípulos: Por tanto os digo: No estéis afanosos de vuestra vida, qué comeréis; ni del cuerpo, qué vestiréis.

²³הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃

²³La vida más es que la comida, y el cuerpo que el vestido.

²⁴התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃

²⁴Considerad los cuervos, que ni siembran, ni siegan; que ni tienen cillero, ni alfolí; y Dios los alimenta. ¿Cuánto de más estima sois vosotros que las aves?

²⁵ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃

²⁵¿Y quién de vosotros podrá con afán añadir á su estatura un codo?

²⁶ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃

²⁶Pues si no podéis aun lo que es menos, ¿para qué estaréis afanosos de lo demás?

²⁷התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃

²⁷Considerad los lirios, cómo crecen: no labran, ni hilan; y os digo, que ni Salomón con toda su gloria se vistió como uno de ellos.

²⁸ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃

²⁸Y si así viste Dios á la hierba, que hoy está en el campo, y mañana es echada en el horno; ¿cuánto más á vosotros, hombres de poca fe?

²⁹גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃

²⁹Vosotros, pues, no procuréis qué hayáis de comer, ó qué hayáis de beber: ni estéis en ansiosa perplejidad.

³⁰כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃

³⁰Porque todas estas cosas buscan las gentes del mundo; que vuestro Padre sabe que necesitáis estas cosas.

³¹אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃

³¹Mas procurad el reino de Dios, y todas estas cosas os serán añadidas.

³²אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃

³²No temáis, manada pequeña; porque al Padre ha placido daros el reino.

³³מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃

³³Vended lo que poseéis, y dad limosna; haceos bolsas que no se envejecen, tesoro en los cielos que nunca falta; donde ladrón no llega, ni polilla corrompe.

³⁴כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃

³⁴Porque donde está vuestro tesoro, allí también estará vuestro corazón.

³⁵מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃

³⁵Estén ceñidos vuestros lomos, y vuestras antorchas encendidas;

³⁶ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃

³⁶Y vosotros semejantes á hombres que esperan cuando su señor ha de volver de las bodas; para que cuando viniere, y llamare, luego le abran.

³⁷אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃

³⁷Bienaventurados aquellos siervos, á los cuales cuando el Señor viniere, hallare velando: de cierto os digo, que se ceñirá, y hará que se sienten á la mesa, y pasando les servirá.

³⁸ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃

³⁸Y aunque venga á la segunda vigilia, y aunque venga á la tercera vigilia, y los hallare así, bienaventurados son los tales siervos.

³⁹וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃

³⁹Esto empero sabed, que si supiese el padre de familia á qué hora había de venir el ladrón, velaría ciertamente, y no dejaría minar su casa.

⁴⁰לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃

⁴⁰Vosotros pues también, estad apercibidos; porque á la hora que no pensáis, el Hijo del hombre vendrá.

⁴¹ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃

⁴¹Entonces Pedro le dijo: Señor, ¿dices esta parábola á nosotros, ó también á todos?

⁴²ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃

⁴²Y dijo el Señor: ¿Quién es el mayordomo fiel y prudente, al cual el señor pondrá sobre su familia, para que á tiempo les dé su ración?

⁴³אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃

⁴³Bienaventurado aquel siervo, al cual, cuando el señor viniere, hallare haciendo así.

⁴⁴אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃

⁴⁴En verdad os digo, que él le pondrá sobre todos sus bienes.

⁴⁵והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃

⁴⁵Mas si el tal siervo dijere en su corazón: Mi señor tarda en venir: y comenzare á herir á los siervos y á las criadas, y á comer y á beber y á embriagarse;

⁴⁶בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃

⁴⁶Vendrá el señor de aquel siervo el día que no espera, y á la hora que no sabe, y le apartará, y pondrá su parte con los infieles.

⁴⁷]84-74[ והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃

⁴⁷Porque el siervo que entendió la voluntad de su señor, y no se apercibió, ni hizo conforme á su voluntad, será azotado mucho.

⁴⁸]84-74[׃

⁴⁸Mas el que no entendió, é hizo cosas dignas de azotes, será azotado poco: porque á cualquiera que fué dado mucho, mucho será vuelto á demandar de él; y al que encomendaron mucho, más le será pedido.

⁴⁹להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃

⁴⁹Fuego vine á meter en la tierra: ¿y qué quiero, si ya está encendido?

⁵⁰ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃

⁵⁰Empero de bautismo me es necesario ser bautizado: y ­cómo me angustio hasta que sea cumplido!

⁵¹החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃

⁵¹¿Pensáis que he venido á la tierra á dar paz? No, os digo; mas disensión.

⁵²כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃

⁵²Porque estarán de aquí adelante cinco en una casa divididos; tres contra dos, y dos contra tres.

⁵³האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃

⁵³El padre estará dividido contra el hijo, y el hijo contra el padre; la madre contra la hija, y la hija contra la madre; la suegra contra su nuera, y la nuera contra su suegra.

⁵⁴ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃

⁵⁴Y decía también á las gentes: Cuando veis la nube que sale del poniente, luego decís: Agua viene; y es así.

⁵⁵ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃

⁵⁵Y cuando sopla el austro, decís: Habrá calor; y lo hay.

⁵⁶החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃

⁵⁶Hipócritas! Sabéis examinar la faz del cielo y de la tierra; ¿y cómo no reconocéis este tiempo?

⁵⁷למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃

⁵⁷¿Y por qué aun de vosotros mismos no juzgáis lo que es justo?

⁵⁸כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃

⁵⁸Pues cuando vas al magistrado con tu adversario, procura en el camino librarte de él; porque no te arrastre al juez, y el juez te entregue al alguacil, y el alguacil te meta en la cárcel.

⁵⁹ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃

⁵⁹Te digo que no saldrás de allá, hasta que hayas pagado hasta el último maravedí.