¹ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃

¹Y COMO acabó todas sus palabras oyéndole el pueblo, entró en Capernaum.

²ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃

²Y el siervo de un centurión, al cual tenía él en estima, estaba enfermo y á punto de morir.

³וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃

³Y como oyó hablar de Jesús, envió á él los ancianos de los Judíos, rogándole que viniese y librase á su siervo.

⁴ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃

⁴Y viniendo ellos á Jesús, rogáronle con diligencia, diciéndole: Porque es digno de concederle esto;

⁵כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃

⁵Que ama nuestra nación, y él nos edificó una sinagoga.

⁶וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃

⁶Y Jesús fué con ellos. Mas como ya no estuviesen lejos de su casa, envió el centurión amigos á él, diciéndole: Señor, no te incomodes, que no soy digno que entres debajo de mi tejado;

⁷ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃

⁷Por lo cual ni aun me tuve por digno de venir á ti; mas di la palabra, y mi siervo será sano.

⁸כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃

⁸Porque también yo soy hombre puesto en potestad, que tengo debajo de mí soldados; y digo á éste: Ve, y va; y al otro: Ven, y viene; y á mi siervo: Haz esto, y lo hace.

⁹וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃

⁹Lo cual oyendo Jesús, se maravilló de él, y vuelto, dijo á las gentes que le seguían: Os digo que ni aun en Israel he hallado tanta fe.

¹⁰וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃

¹⁰Y vueltos á casa los que habían sido enviados, hallaron sano al siervo que había estado enfermo.

¹¹ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃

¹¹Y aconteció después, que él iba á la ciudad que se llama Naín, é iban con él muchos de sus discípulos, y gran compañía.

¹²הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃

¹²Y como llegó cerca de la puerta de la ciudad, he aquí que sacaban fuera á un difunto, unigénito de su madre, la cual también era viuda: y había con ella grande compañía de la ciudad.

¹³וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃

¹³Y como el Señor la vió, compadecióse de ella, y le dice: No llores.

¹⁴ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃

¹⁴Y acercándose, tocó el féretro: y los que lo llevaban, pararon. Y dice: Mancebo, á ti digo, levántate.

¹⁵ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃

¹⁵Entonces se incorporó el que había muerto, y comenzó á hablar. Y dióle á su madre.

¹⁶ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃

¹⁶Y todos tuvieron miedo, y glorificaban á Dios, diciendo: Que un gran profeta se ha levantado entre nosotros; y que Dios ha visitado á su pueblo.

¹⁷ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃

¹⁷Y salió esta fama de él por toda Judea, y por toda la tierra de alrededor.

¹⁸ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃

¹⁸Y sus discípulos dieron á Juan las nuevas de todas estas cosas: y llamó Juan á dos de sus discípulos,

¹⁹ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃

¹⁹Y envió á Jesús, diciendo: ¿Eres tú aquél que había de venir, ó esperaremos á otro?

²⁰ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃

²⁰Y como los hombres vinieron á él, dijeron: Juan el Bautista nos ha enviado á ti, diciendo: ¿Eres tú aquél que había de venir, ó esperaremos á otro?

²¹בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃

²¹Y en la misma hora sanó á muchos de enfermedades y plagas, y de espíritus malos; y á muchos ciegos dió la vista.

²²ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃

²²Y respondiendo Jesús, les dijo: Id, dad las nuevas á Juan de lo que habéis visto y oído: que los ciegos ven, los cojos andan, los leprosos son limpiados, los sordos oyen, los muertos resucitan, á los pobres es anunciado el evangelio:

²³ואשרי אשר לא יכשל בי׃

²³Y bienaventurado es el que no fuere escandalizado en mí.

²⁴ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃

²⁴Y como se fueron los mensajeros de Juan, comenzó á hablar de Juan á las gentes: ¿Qué salisteis á ver al desierto? ¿una caña que es agitada por el viento?

²⁵ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃

²⁵Mas ¿qué salisteis á ver? ¿un hombre cubierto de vestidos delicados? He aquí, los que están en vestido precioso, y viven en delicias, en los palacios de los reyes están.

²⁶ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא׃

²⁶Mas ¿qué salisteis á ver? ¿un profeta? También os digo, y aun más que profeta.

²⁷זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃

²⁷Este es de quien está escrito: He aquí, envío mi mensajero delante de tu faz, El cual aparejará tu camino delante de ti.

²⁸כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃

²⁸Porque os digo que entre los nacidos de mujeres, no hay mayor profeta que Juan el Bautista: mas el más pequeño en el reino de los cielos es mayor que él.

²⁹וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃

²⁹Y todo el pueblo oyéndole, y los publicanos, justificaron á Dios, bautizándose con el bautismo de Juan.

³⁰אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃

³⁰Mas los Fariseos y los sabios de la ley, desecharon el consejo de Dios contra sí mismos, no siendo bautizados de él.

³¹ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃

³¹Y dice el Señor: ¿A quién, pues, compararé los hombres de esta generación, y á qué son semejantes?

³²דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃

³²Semejantes son á los muchachos sentados en la plaza, y que dan voces los unos á los otros, y dicen: Os tañimos con flautas, y no bailasteis: os endechamos, y no llorasteis.

³³כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃

³³Porque vino Juan el Bautista, que ni comía pan, ni bebía vino, y decís: Demonio tiene.

³⁴ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃

³⁴Vino el Hijo del hombre, que come y bebe, y decís: He aquí un hombre comilón, y bebedor de vino, amigo de publicanos y de pecadores.

³⁵ותצדק החכמה על ידי כל בניה׃

³⁵Mas la sabiduría es justificada de todos sus hijos.

³⁶ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃

³⁶Y le rogó uno de los Fariseos, que comiese con él. Y entrado en casa del Fariseo, sentóse á la mesa.

³⁷והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃

³⁷Y he aquí una mujer que había sido pecadora en la ciudad, como entendió que estaba á la mesa en casa de aquel Fariseo, trajo un alabastro de ungüento,

³⁸ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃

³⁸Y estando detrás á sus pies, comenzó llorando á regar con lágrimas sus pies, y los limpiaba con los cabellos de su cabeza; y besaba sus pies, y los ungía con el ungüento.

³⁹וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃

³⁹Y como vió esto el Fariseo que le había convidado, habló entre sí, diciendo: Este, si fuera profeta, conocería quién y cuál es la mujer que le toca, que es pecadora.

⁴⁰ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃

⁴⁰Entonces respondiendo Jesús, le dijo: Simón, una cosa tengo que decirte. Y él dice: Di, Maestro.

⁴¹שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃

⁴¹Un acredor tenía dos deudores: el uno le debía quinientos denarios, y el otro cincuenta;

⁴²ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃

⁴²Y no teniendo ellos de qué pagar, perdonó á ambos. Di, pues, ¿cuál de éstos le amará más?

⁴³ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃

⁴³Y respondiendo Simón, dijo: Pienso que aquél al cual perdonó más. Y él le dijo: Rectamente has juzgado.

⁴⁴ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃

⁴⁴Y vuelto á la mujer, dijo á Simón: ¿Ves esta mujer? Entré en tu casa, no diste agua para mis pies; mas ésta ha regado mis pies con lágrimas, y los ha limpiado con los cabellos.

⁴⁵נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃

⁴⁵No me diste beso, mas ésta, desde que entré, no ha cesado de besar mis pies.

⁴⁶בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃

⁴⁶No ungiste mi cabeza con óleo; mas ésta ha ungido con ungüento mis pies.

⁴⁷לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃

⁴⁷Por lo cual te digo que sus muchos pecados son perdonados, porque amó mucho; mas al que se perdona poco, poco ama.

⁴⁸ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃

⁴⁸Y á ella dijo: Los pecados te son perdonados.

⁴⁹ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃

⁴⁹Y los que estaban juntamente sentados á la mesa, comenzaron á decir entre sí: ¿Quién es éste, que también perdona pecados?

⁵⁰ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃

⁵⁰Y dijo á la mujer: Tu fe te ha salvado, ve en paz.