¹שמעו נא את אשר יהוה אמר קום ריב את ההרים ותשמענה הגבעות קולך׃

¹OID ahora lo que dice Jehová: Levántate, pleitea con los montes, y oigan los collados tu voz.

²שמעו הרים את ריב יהוה והאתנים מסדי ארץ כי ריב ליהוה עם עמו ועם ישראל יתוכח׃

²Oid, montes, y fuertes fundamentos de la tierra, el pleito de Jehová: porque tiene Jehová pleito con su pueblo, y altercará con Israel.

³עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי׃

³Pueblo mío, ¿qué te he hecho, ó en qué te he molestado? Responde contra mí.

⁴כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים׃

⁴Porque yo te hice subir de la tierra de Egipto, y de la casa de siervos te redimí; y envié delante de ti á Moisés, y á Aarón, y á María.

⁵עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות יהוה׃

⁵Pueblo mío, acuérdate ahora qué aconsejó Balac rey de Moab, y qué le respondió Balaam, hijo de Beor, desde Sittim hasta Gilgal, para que conozcas las justicias de Jehová.

⁶במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה׃

⁶¿Con qué prevendré á Jehová, y adoraré al alto Dios? ¿vendré ante él con holocaustos, con becerros de un año?

⁷הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי׃

⁷¿Agradaráse Jehová de millares de carneros, ó de diez mil arroyos de aceite? ¿daré mi primogénito por mi rebelión, el fruto de mi vientre por el pecado de mi alma?

⁸הגיד לך אדם מה טוב ומה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך׃

⁸Oh hombre, él te ha declarado qué sea lo bueno, y qué pida de ti Jehová: solamente hacer juicio, y amar misericordia, y humillarte para andar con tu Dios.

⁹קול יהוה לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מטה ומי יעדה׃

⁹La voz de Jehová clama á la ciudad, y el sabio mirará á tu nombre. Oid la vara, y á quien la establece.

¹⁰עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה׃

¹⁰¿Hay aún en casa del impío tesoros de impiedad, y medida escasa que es detestable?

¹¹האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה׃

¹¹¿Seré limpio con peso falso, y con bolsa de engañosas pesas?

¹²אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם׃

¹²Con lo cual sus ricos se hinchieron de rapiña, y sus moradores hablaron mentira, y su lengua engañosa en su boca.

¹³וגם אני החליתי הכותך השמם על חטאתך׃

¹³Por eso yo también te enflaqueceré hiriéndote, asolándote por tus pecados.

¹⁴אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃

¹⁴Tú comerás, y no te hartarás; y tu abatimiento será en medio de ti: tú cogerás, mas no salvarás; y lo que salvares, lo entregaré yo á la espada.

¹⁵אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך זית ולא תסוך שמן ותירוש ולא תשתה יין׃

¹⁵Tú sembrarás, mas no segarás: pisarás aceitunas, mas no te ungirás con el aceite; y mosto, mas no beberás el vino.

¹⁶וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב ותלכו במעצותם למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו׃

¹⁶Porque los mandamientos de Omri se han guardado, y toda obra de la casa de Achâb; y en los consejos de ellos anduvisteis, para que yo te diese en asolamiento, y tus moradores para ser silbados. Llevaréis por tanto el oprobio de mi pueblo.