¹פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים׃

¹PABLO, siervo de Jesucristo, llamado á ser apóstol, apartado para el evangelio de Dios,

²אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקדש׃

²Que él había antes prometido por sus profetas en las santas Escrituras,

³על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר׃

³Acerca de su Hijo, (que fué hecho de la simiente de David según la carne;

⁴אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו׃

⁴El cual fué declarado Hijo de Dios con potencia, según el espíritu de santidad, por la resurrección de los muertos), de Jesucristo Señor nuestro,

⁵אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו׃

⁵Por el cual recibimos la gracia y el apostolado, para la obediencia de la fe en todas las naciones en su nombre,

⁶אשר בתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח׃

⁶Entre las cuales sois también vosotros, llamados de Jesucristo:

⁷לכל אשר ברומי ידידי אלהים וקרואים להיות קדושים חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃

⁷A todos los que estáis en Roma, amados de Dios, llamados santos: Gracia y paz tengáis de Dios nuestro Padre, y del Señor Jesucristo.

⁸בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם׃

⁸Primeramente, doy gracias á mi Dios por Jesucristo acerca de todos vosotros, de que vuestra fe es predicada en todo el mundo.

⁹כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם׃

⁹Porque testigo me es Dios, al cual sirvo en mi espíritu en el evangelio de su Hijo, que sin cesar me acuerdo de vosotros siempre en mis oraciones,

¹⁰בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם׃

¹⁰Rogando, si al fin algún tiempo haya de tener, por la voluntad de Dios, próspero viaje para ir á vosotros.

¹¹כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי׃

¹¹Porque os deseo ver, para repartir con vosotros algún don espiritual, para confirmaros;

¹²והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי׃

¹²Es á saber, para ser juntamente consolado con vosotros por la común fe vuestra y juntamente mía.

¹³ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים׃

¹³Mas no quiero, hermanos, que ingnoréis que muchas veces me he propuesto ir á vosotros (empero hasta ahora he sido estorbado), para tener también entre vosotros algún fruto, como entre los demás Gentiles.

¹⁴מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לפתאים׃

¹⁴A Griegos y á bárbaros, á sabios y á no sabios soy deudor.

¹⁵לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי׃

¹⁵Así que, cuanto á mí, presto estoy á anunciar el evangelio también á vosotros que estáis en Roma.

¹⁶כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

¹⁶Porque no me avergüenzo del evangelio: porque es potencia de Dios para salud á todo aquel que cree; al Judío primeramente y también al Griego.

¹⁷כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה׃

¹⁷Porque en él la justicia de Dios se descubre de fe en fe; como está escrito: Mas el justo vivirá por la fe.

¹⁸כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃

¹⁸Porque manifiesta es la ira de Dios del cielo contra toda impiedad é injusticia de los hombres, que detienen la verdad con injusticia:

¹⁹יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה׃

¹⁹Porque lo que de Dios se conoce, á ellos es manifiesto; porque Dios se lo manifestó.

²⁰כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃

²⁰Porque las cosas invisibles de él, su eterna potencia y divinidad, se echan de ver desde la creación del mundo, siendo entendidas por las cosas que son hechas; de modo que son inexcusables:

²¹יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃

²¹Porque habiendo conocido á Dios, no le glorificaron como á Dios, ni dieron gracias; antes se desvanecieron en sus discursos, y el necio corazón de ellos fué entenebrecido.

²²ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃

²²Diciéndose ser sabios, se hicieron fatuos,

²³וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה׃

²³Y trocaron la gloria del Dios incorruptible en semejanza de imagen de hombre corruptible, y de aves, y de animales de cuatro pies, y de serpientes.

²⁴על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו׃

²⁴Por lo cual también Dios los entregó á inmundicia, en las concupiscencias de sus corazones, de suerte que contaminaron sus cuerpos entre sí mismos:

²⁵אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן׃

²⁵Los cuales mudaron la verdad de Dios en mentira, honrando y sirviendo á las criaturas antes que al Criador, el cual es bendito por los siglos. Amén.

²⁶בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן׃

²⁶Por esto Dios los entregó á afectos vergonzosos; pues aun sus mujeres mudaron el natural uso en el uso que es contra naturaleza:

²⁷וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם׃

²⁷Y del mismo modo también los hombres, dejando el uso natural de las mujeres, se encendieron en sus concupiscencias los unos con los otros, cometiendo cosas nefandas hombres con hombres, y recibiendo en sí mismos la recompensa que convino á su extravío.

²⁸וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃

²⁸Y como á ellos no les pareció tener á Dios en su noticia, Dios los entregó á una mente depravada, para hacer lo que no conviene,

²⁹וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃

²⁹Estando atestados de toda iniquidad, de fornicación, de malicia, de avaricia, de maldad; llenos de envidia, de homicidios, de contiendas, de engaños, de malignidades;

³⁰הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם׃

³⁰Murmuradores, detractores, aborrecedores de Dios, injuriosos, soberbios, altivos, inventores de males, desobedientes á los padres,

³¹נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃

³¹Necios, desleales, sin afecto natural, implacables, sin misericordia:

³²יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם׃

³²Que habiendo entendido el juicio de Dios que los que hacen tales cosas son dignos de muerte, no sólo las hacen, más aún consienten á los que las hacen.