¹וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃

¹Y VOLVIO el ángel que hablaba conmigo, y despertóme como un hombre que es despertado de su sueño.

²ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃

²Y díjome: ¿Qué ves? Y respondí: He mirado, y he aquí un candelero todo de oro, con su vaso sobre su cabeza, y sus siete lámparas encima del candelero; y siete canales para las lámparas que están encima de él;

³ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃

³Y sobre él dos olivas, la una á la derecha del vaso, y la otra á su izquierda.

⁴ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃

⁴Proseguí, y hablé á aquel ángel que hablaba conmigo, diciendo: ¿Qué es esto, señor mío?

⁵ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃

⁵Y el ángel que hablaba conmigo respondió, y díjome: ¿No sabes qué es esto? Y dije: No, señor mío.

⁶ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃

⁶Entonces respondió y hablóme, diciendo: Esta es palabra de Jehová á Zorobabel, en que se dice: No con ejército, ni con fuerza, sino con mi espíritu, ha dicho Jehová de los ejércitos.

⁷מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה׃

⁷¿Quién eres tú, oh gran monte? Delante de Zorobabel serás reducido á llanura: él sacará la primera piedra con aclamaciones de Gracia, gracia á ella.

⁸ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

⁸Y fué palabra de Jehová á mí, diciendo:

⁹ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם׃

⁹Las manos de Zorobabel echarán el fundamento á esta casa, y sus manos la acabarán; y conocerás que Jehová de los ejércitos me envió á vosotros.

¹⁰כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃

¹⁰Porque los que menospreciaron el día de las pequeñeces se alergrarán, y verán la plomada en la mano de Zorobabel. Aquellas siete son los ojos de Jehová que recorren por toda la tierra.

¹¹ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃

¹¹Hablé más, y díjele: ¿Qué significan estas dos olivas á la derecha del candelero, y á su izquieda?

¹²ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃

¹²Hablé aún de nuevo, y díjele: ¿Qué significan las dos ramas de olivas que por medio de dos tubos de oro vierten de sí aceite como oro?

¹³ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃

¹³Y respondióme, diciendo: ¿No sabes qué es esto? Y dije: Señor mío, no.

¹⁴ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃

¹⁴Y él dijo: Estos dos hijos de aceite son los que están delante del Señor de toda la tierra.