¹וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית׃

¹Och Hiram, konungen i Tyrus, skickade sändebud till David med cederträ, därjämte ock murare och timmermän, för att de skulle bygga honom ett hus.

²וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל׃

²Och David märkte att HERREN hade befäst honom såsom konung över Israel; ty han hade låtit hans rike bliva övermåttan upphöjt, för sitt folk Israels skull.

³ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות׃

³Och David tog sig ännu flera hustrur i Jerusalem, och David födde ännu flera söner och döttrar.

⁴ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה׃

⁴Dessa äro namnen på de söner som han fick i Jerusalem: Sammua, Sobab, Natan, Salomo,

⁵ויבחר ואלישוע ואלפלט׃

⁵Jibhar, Elisua, Elpelet,

⁶ונגה ונפג ויפיע׃

⁶Noga, Nefeg, Jafia,

⁷ואלישמע ובעלידע ואליפלט׃

⁷Elisama, Beeljada och Elifelet.

⁸וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם׃

⁸Men när filistéerna hörde att David hade blivit smord till konung över hela Israel, drogo de allasammans upp för att fånga David. När David hörde detta, drog han ut mot dem.

⁹ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים׃

⁹Då nu filistéerna hade fallit in i Refaimsdalen och där företogo plundringståg,

¹⁰וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על פלשתיים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך׃

¹⁰frågade David Gud: »Skall jag draga upp mot filistéerna? Vill du då giva dem i min hand?» HERREN svarade honom: »Drag upp; jag vill giva dem i din hand.»

¹¹ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים׃

¹¹Och de drogo upp till Baal-Perasim, och där slog David dem. Då sade David: »Gud har brutit ned mina fiender genom min hand, likasom en vattenflod bryter ned.» Därav fick det stället namnet Baal-Perasim.

¹²ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש׃

¹²De lämnade där efter sig sina gudar; och David befallde att dessa skulle brännas upp i eld.

¹³ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק׃

¹³Men filistéerna företogo ännu en gång plundringståg i dalen.

¹⁴וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים׃

¹⁴När David då åter frågade Gud, svarade Gud honom: »Du skall icke draga upp efter dem; du må kringgå dem på en omväg, så att du kommer över dem från det håll där bakaträden stå.

¹⁵ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים׃

¹⁵Så snart du sedan hör ljudet av steg i bakaträdens toppar, drag då ut till strid, ty då har Gud dragit ut framför dig till att slå filistéernas här.»

¹⁶ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה׃

¹⁶David gjorde såsom Gud hade bjudit honom; och de slogo filistéernas här och förföljde dem från Gibeon ända till Geser.

¹⁷ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים׃

¹⁷Och ryktet om David gick ut i alla länder, och HERREN lät fruktan för honom komma över alla folk.