¹רדפו אחרי האהבה והתאוו מתנות הרוח וביותר אשר תתנבאו׃

¹Faren efter kärleken, men varen ock ivriga att undfå de andliga gåvorna, framför allt profetians gåva.

²כי המדבר בלשון איננו מדבר לאדם כי אם לאלהים כי אין איש אשר ישמעהו רק ברוח הוא מדבר סודות׃

²Ty den som talar tungomål, han talar icke för människor, utan för Gud; ingen förstår honom ju, han talar i andehänryckning hemlighetsfulla ord.

³והמתנבא הוא מדבר לבני אדם לבנותם וליסרם ולנחמם׃

³Men den som profeterar, han talar för människor, dem till uppbyggelse och förmaning och tröst.

⁴המדבר בלשון בונה את נפשו והמתנבא בונה את העדה׃

⁴Den som talar tungomål uppbygger allenast sig själv, men den som profeterar, han uppbygger en hel församling.

⁵וחפצתי כי תדברו כלכם בלשנות וביותר כי תתנבאו כי גדול המתנבא מן המדבר בלשנות בלתי אם יפרש למען תבנה העדה׃

⁵Jag skulle väl vilja att I alla taladen tungomål, men ännu hellre ville jag att I profeteraden. Den som profeterar är förmer än den som talar tungomål, om nämligen den senare icke därjämte uttyder sitt tal, så att församlingen får någon uppbyggelse.

⁶ועתה אחי כי אבוא אליכם ואדבר בלשנות מה אועיל לכם אם לא אדבר אליכם בחזון או בדעת או בנבואה או בהוראה׃

⁶Ja, mina bröder, om jag komme till eder och talade tungomål, vad gagn gjorde jag eder därmed, såframt jag icke därjämte genom mitt tal meddelade eder antingen någon uppenbarelse eller någon kunskap eller någon profetia eller någon undervisning?

⁷הלא גם הכלים הדוממים הנתנים קול הן חליל הן כנור אם לא ישמיעו קלות אשר תוכל האזן להבחין איכה יודע מה יזמר ומה ינגן׃

⁷Gäller det icke jämväl om livlösa ting som giva ljud ifrån sig, det må nu vara en flöjt eller en harpa, att vad som spelas på dem icke kan uppfattas, om de icke giva ifrån sig toner som kunna skiljas från varandra?

⁸גם השופר אם יתן את קולו בלתי ברור מי יחלץ למלחמה׃

⁸Likaså, om den signal som basunen giver är otydlig, vem gör sig då redo till strid?

⁹כן גם אתם אם לא תוציאו בלשונכם דבור מפרש איכה יודע האמור הלא תהיו כמדברים לרוח׃

⁹Detsamma gäller nu för eder; om I icke med edra tungor frambringen begripliga ord, huru skall man då kunna förstå vad I talen? Då bliver det ju ett tal i vädret.

¹⁰הן כמה מיני לשנות יש בעולם ואין אחת מהן בלי קול׃

¹⁰Det finnes här i världen olika språk, vem vet huru många, och bland dem finnes intet vars ljud äro utan mening.

¹¹לכן אם אינני ידע פשר הקול אהיה נכרי בעיני המדבר והמדבר יהיה נכרי בעיני׃

¹¹Men om jag nu icke förstår språket, så bliver jag en främling för den som talar, och den som talar bliver en främling för mig.

¹²כן גם אתם בהיותכם מתאוים לכחות רוחניות בקשו להעדיף במה שיבנה את העדה׃

¹²Detta gäller ock för eder; när I ären ivriga att undfå andliga gåvor, så må eder strävan efter att dessa hos eder skola överflöda hava församlingens uppbyggelse till mål.

¹³על כן יתפלל המדבר בלשון וגם יפרשנה׃

¹³Därför må den som talar tungomål bedja om att han ock må kunna uttyda.

¹⁴כי אם אתפלל בלשון רוחי מתפלל ושכלי איננו עשה פרי׃

¹⁴Ty om jag talar tungomål, när jag beder, så beder visserligen min ande, men mitt förstånd kommer ingen frukt åstad.

¹⁵ועתה מה לעשות אתפללה ברוחי ואתפללה גם בשכלי אזמרה ברוחי ואזמרה גם בשכלי׃

¹⁵Vad följer då härav? Jo, jag skall väl bedja med anden, men jag skall ock bedja med förståndet; jag skall väl lovsjunga med anden, men jag skall ock lovsjunga med förståndet.

¹⁶כי אם תברך ברוח איך יענה העמד נמצב ההדיוט אמן על הודיתך באשר לא ידע מה אתה אמר׃

¹⁶Eljest, om du lovar Gud med anden, huru skola de som sitta på de olärdas plats då kunna säga sitt »amen» till din tacksägelse? De förstå ju icke vad du säger.

¹⁷הן אתה תיטיב להודות אבל רעך לא יבנה׃

¹⁷Om än din tacksägelse är god, så bliva de andra dock icke uppbyggda därav. --

¹⁸אודה לאלהי כי יותר מכלכם אני מדבר בלשנות׃

¹⁸Gud vare tack, jag talar tungomål mer än I alla;

¹⁹אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון׃

¹⁹och dock vill jag hellre i församlingen tala fem ord med mitt förstånd, till undervisning jämväl för andra, än tio tusen ord i tungomål.

²⁰אחי אל תהיו ילדים בבינה רק לרע היו עללים ובבינה היו שלמים׃

²⁰Mina bröder, varen icke barn till förståndet; nej varen barn i ondskan, men varen fullmogna till förståndet.

²¹הן כתוב בתורה כי בלעגי שפה ובלשון אחרת אדבר אל העם הזה וגם בזאת לא אבו שמע לי אמר יהוה׃

²¹Det är skrivet i lagen: »Genom människor med främmande tungomål och genom främlingars läppar skall jag tala till detta folk, men icke ens så skola de höra på mig, säger Herren.»

²²לכן הלשנות לא למאמינים הנה לאות כי אם לאשר אינם מאמינים אבל הנבואה איננה לאשר אינם מאמינים כי אם למאמינים׃

²²Alltså äro »tungomålen» ett tecken, ej för dem som tro, utan för dem som icke tro; profetian däremot är ett tecken, ej för dem som icke tro, utan för dem som tro.

²³והנה אם תקהל כל העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטים או אשר אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם׃

²³Om nu hela församlingen komme tillhopa till gemensamt möte, och alla där talade tungomål, och så några som vore olärda komme ditin, eller några som icke trodde, skulle då icke dessa säga att I voren ifrån edra sinnen?

²⁴אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם׃

²⁴Om åter alla profeterade, och så någon som icke trodde, eller som vore olärd komme ditin, då skulle denne känna sig avslöjad av alla och av alla utrannsakad.

²⁵ובכן יגלו תעלמות לבבו ויפל על פניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם׃

²⁵Vad som vore fördolt i hans hjärta bleve då uppenbart, och så skulle han falla ned på sitt ansikte och tillbedja Gud och betyga att »Gud verkligen är i eder».

²⁶ועתה מה לעשות אחי בהקהלכם יחד כל אחד ואחד מכם יש לו מזמור יש לו הוראה יש לו לשון יש לו חזון יש לו באור אך יעשה הכל להבנות׃

²⁶Vad följer då härav, mina bröder? Jo, när I kommen tillsammans, så har var och en något särskilt att meddela: den ene har en psalm, den andre något till undervisning, en annan åter någon uppenbarelse, en talar tungomål, en annan uttyder; allt detta må nu ske så, att det länder till uppbyggelse.

²⁷כי ידבר איש בלשון ידברו נא שנים שנים או על היותר שלשה וזה אחר זה ואחד יפרש׃

²⁷Vill man tala tungomål, så må för var gång två eller högst tre få tala, och av dessa en i sänder, och en må uttyda det.

²⁸ואם אין מפרש אז ידם בקהל וידבר לנפשו ולאלהים׃

²⁸Är ingen uttydare tillstädes, så må de tiga i församlingen och tala allenast för sig själva och för Gud.

²⁹והנביאים הם ידברו שנים או שלשה והאחרים יבחנו׃

²⁹Av dem som vilja profetera må två eller tre få tala, och de andra må döma om det som talas.

³⁰וכי נגלה חזון לאחר הישב שם אז ידם הראשון׃

³⁰Men om någon annan som sitter där får en uppenbarelse, då må den förste tiga.

³¹כי תוכלו להתנבא כלכם זה אחר זה למען ילמדו כלם וכלם יזהרו׃

³¹Ty I kunnen alla få profetera, den ene efter den andre, så att alla bliva undervisade och alla förmanade;

³²ורוחות הנביאים תחת ידי הנביאים המה׃

³²och profeters andar äro profeterna underdåniga.

³³כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים׃

³³Gud är ju icke oordningens Gud, utan fridens.

³⁴נשיכם בכנסיות תשתקנה כי לא נתנה להן רשות לדבר כי אם להכנע כאשר גם אמרה התורה׃

³⁴Såsom kvinnorna tiga i alla andra de heligas församlingar, så må de ock tiga i edra församlingar. Det är dem icke tillstatt att tala, utan de böra underordna sig, såsom lagen bjuder.

³⁵ואם חפצן ללמד דבר תשאלנה את בעליהן בבית כי חרפה היא לנשים לדבר בקהל׃

³⁵Vilja de hava upplysning om något, så må de hemma fråga sina män; ty det är en skam för en kvinna att tala i församlingen. --

³⁶או המכם יצא דבר אלהים אם אליכם לבדכם הגיע׃

³⁶Eller är det från eder som Guds ord har utgått? Eller har det kommit allenast till eder?

³⁷כי יתברך איש בלבבו להיות נביא או איש הרוח בין יבין את אשר אני כתב לכם כי מצות האדון הנה׃

³⁷Om någon menar sig vara en profet eller en man med andegåva, så må han ock inse att vad jag skriver till eder är Herrens bud.

³⁸ומי אשר לא ידע אל ידע׃

³⁸Men vill någon icke inse detta, så vare det hans egen sak.

³⁹לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות׃

³⁹Alltså, mina bröder, varen ivriga att undfå profetians gåva och förmenen ej heller någon att tala tungomål.

⁴⁰הכל יעשה כהגן וכשורה׃

⁴⁰Men låten allt tillgå på höviskt sätt och med ordning.